קבוצה ביום, דנבר: מחפשים זהב
פרויקט פתיחת עונת ה-NBA של nrg מעריב: בדנבר רוצים לעשות עוד צעד קדימה, ולחזור לצמרת הגבוהה במערב. אנדרה איגודאלה יכול להיות האיש שייקח אותם לשם
עונה 46 למועדון שהוקם בדנבר ב-1967 בליגת ה-ABA,
בעלים: סטן קרונקי. המרוויח הגדול: אנדרה איגודאלה, 14.7 מיליון דולר. צבעים: תכלת, נייבי, זהב, לבן. מקור הכינוי: "הבהלה לזהב", ששלחה במאה ה-19 את החלוצים האמריקאים לחפש נאגטס מתכתיים בהררי קולורדו. שלוש מלים על העונה שעברה (מאזן 28:38): ראן אנד בלאגן.
"אתם חושבים שכאשר שחקן מקבל חוזה חדש וגדול זה משפיע עליי? זה אי פעם השפיע? אתם חושבים שאני שם קצוץ על המשכורת שלהם? בכנות, אתם חושבים שזה מטריד אותי? הפעם היחידה בה טוב לדעת כמה שחקן מרוויח היא כשמבקשים מהם לשחק כמו שחקנים של 10 מיליון דולר לעונה".
ג'ורג' קארל מגיע גם לעונה הזו במצב רוח קרבי. המודוס אופרנדי התמידי שלו. האיש פייטר בכל רמ"ח איבריו, ניצח גם סרטן ערמונית בשנים האחרונות, ואתם לא תגידו לו מה לעשות.
החבורה שלו, המהירה ביותר בליגה מבין קבוצות הכדורסל (במשחקי סקרמנטו הקצב היה מהיר יותר, אבל בעיקר בגלל ההגנה המחורבנת ביותר), ממשיכה להמציא את עצמה מחדש תוך כדי טיסה תזזיתית מקצה אחד של המגרש לקצהו השני.
לקארל, שכבר הריח אליפות כאשר צ'ונסי בילאפס הריץ אצלו את העסק והביא את דנבר למרחק שתי הוצאות חוץ נורמליות מהתמודדות על תואר, אין כוח להיות אטלנטה הוקס של המערב. אמנם אין מה להשוות מבחינת סגנון המשחק, כמובן; את דנבר בשנים האחרונות העריכו, אהבו, פרגנו לה, רק לא ספרו כמועמדת לאליפות.
מאז עזיבת כרמלו אנתוני, מזכירים להם בעדינות של מקדחה שקבוצות בלי סופרסטארים יכולות לשחק כדורסל נהדר ולהגיע די רחוק, אבל לא יכולות לקחת אליפות.
הנאגטס כבר בנו לעצמם נוסחה שבנויה על קבוצה של חודרים אתלטיים וורסטיליים כמעט בכל עמדה, אבל סבלו מפציעות (גלינארי) ובעיות כימיה (צ'נדלר חזר מסין), ונתקעו במרכז הטבלה. ואז, בשמונת החודשים האחרונים, הגיעו שני הימורים משמעותיים. בפברואר החליטו הנאגטס לשלוח את ננה, אחד הסנטרים היעילים בליגה, לוושינגטון, ולהביא משם את האסטרונאוט האולטימטיבי של ה-NBA, ג'אוייל מקגי, ששוב הראה ניצוצות של גאונות לצד קלולסיות.
בקיץ הם ויתרו על שני קלעי החוץ המסוכנים ביותר שלהם, הגארד ארון אפללו והפורוורד/סנטר אל הרינגטון, כדי למצוא את מי שאמור להיות החתיכה החסרה בפאזל.
אנדרה איגודאלה הוא שחקן שבקורות החיים שלו, כבר שנים, מחכה להיכתב השורה "שיחק אצל ג'ורג' קארל". בפילדלפיה, AI קיבל משימה אכזרית – להמשיך עם הלפיד אחרי דעיכתו של AI המקורי, אלן אייברסון, כשלא היו לו את הכישורים ו/או הכריזמה הנדרשים לכך.
שחקן אולאראונד מצוין, עושה הכל מהכל בשני צדי המגרש, אבל לא סופרסטאר. בקיץ בו התקרב לראשונה לגמר איזורי וצירף לרזומה מדליית זהב, איגי מצאסביבה חדשה ושיטת משחק שמתאימות לו יותר – לא לפני שהקפיד לשרוף גשרים עם האקסית.
"לא ממש נהניתי מכדורסל בשנתיים האחרונות", סיפר איגודאלה ל-CBS, "העונה שעברה היתה גדולה עבורנו, אבל גם מתישה בשל הביקורת שהיתה שם מדי יום ביומו. דאג קולינס, בשנה הראשונה, אמר לי 'אל תזרוק שלשות', ובשנה שעברה אמרתי לעצמי 'אני זורק' וסיימתי בין 25 הטובים בליגה באחוז לשלוש, כאחד שאמור להיות 'נון-שוטר'. אתה משקיע המון עבודה במשהו, ואז אומרים לך 'אל תעשה את מה שעבדת עליו קיץ שלם'.
החשיבו אותי כמי שמניע את ההתקפה, לא רצו שאקלע 20-25 למשחק כי אז 'לא נוכל לנצח', ואז, כשהפסדנו, אמרו שאני לא קולע מספיק".
קולינס והסיקסרס אמנם השתדלו לפרגן בחזרה ("היו לי שנתיים נהדרות איתו", אמר המאמן לעיתונות בפילי, "הוא עשה אותי למאמן טוב יותר. דיברתי עם ראשי הנבחרת האמריקאית ואמרתי להם שיקחו אותו לסגל"), אבל יש דברים שבהם אין להם אפילו אפשרות להתווכח. "במזרח יש פחות התקפות במשחק", הדגיש איגודאלה, ובפילדלפיה אכן היו 4.5 התקפות פחות בממוצע למשחק מאשר בדנבר (89.7 אחזקות כדור לעומת 94.2).
בדנבר איגי כבר יקבל יד חופשית לזרוק, בעיקר לזרוק משלוש, וצפו לעלייה משמעותית לעומת ה-2.9 זריקות שלוש לערב בשנתיים האחרונות. התקפת המעבר שלהם תאפשר לממוצעים שלו לנסוק. אבל קארל צריך אותו בעיקר בשביל דבר אחד.
"עם אנדרה, יש לנו סטופר בהגנה", אמר המאמן, "אני לא חושב שנהיה במקומות ראשונים בקטגוריות סטטיסטיות 'מסורתיות', אבל קטגוריות של הפרשים יהיו המפתח עבורנו – ההפרש בין אחוזי השדה שלנו ליריבים, בין הנקודות שלנו ושל היריבים, בין האיבודים. האם נוכל לתפוס מומנטום בהגנה, לאיים על היריבות בדרך הזו".
לנאגטס יש גלריית חוסמים נהדרת, עם מקגי וקנת פאריד הסופר-דופר-אתלטיים, אבל כדי להיות קבוצה דורסנית יותר שטסה למתפרצות, ולחפות על היעדרם של קלעים מבחוץ בהתקפה העומדת (רק טיי לוסון והמחליף ג'ורדן המילטון, מבין יתר חברי הסגל הנוכחי, קלעו יותר משליש מזריקותיהם מעבר לקשת בעונה שעברה), הם יצטרכו את איגודאלה בשיאו בצד ההגנתי של המגרש.
אם זה יעבוד, היכונו לאחת הקבוצות הטובות בליגה. אם לא... יהיה סתם כיף לראות אותם. במיוחד אם אתם חובבים מדים בצבע זהב, כמו התלבושת האלטרניבית החדשה של הנאגטס.
אופטימי: עם ממוצעים של 21.3 נקודות, 7.2 ריבאונדים, 4.5 אסיסטים ו-2.5 חטיפות לערב, נראה אתכם ממשיכים לא לקרוא לאנדרה איגודאלה "סופרסטאר". בפיגור 109:107 במשחק המכריע בחצי גמר המערב נגד אוקלהומה סיטי, ג'ורג' קארל אפילו מסדר לו תרגיל לשלשה.
פסימי: קארל ואיגודאלה חוזרים לתחביב מהשנים האחרונות, ממנו סטו רק פעם אחת כל אחד: להגיע לפלייאוף, ולעוף בסיבוב הראשון. אבל הכל מתגמד לעומת ההיילייטס הגדול של העונה – מקגי ופאריד חוסמים בטעות, ביחד, נסיון דאנק של איגודאלה
כמה קשה – בעיקר ליריבות – לשחק בפפסי סנטר, הידוע גם בכינויו "הפחית" (בחולון מכחישים כל קשר), הנמצא 1,609 מטר מעל פני הים.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם