באמת ובתמים: הוועדה העקרה לשיפור הכדורגל
דודי כהן רק חושב שהוועדה שלו תוכל להזיז את הציפורן של אבי לוזון. נכון שהוא היה מפכ"ל המשטרה, אבל בעסקנות פוליטית כ"כ כוחנית, הוא עדיין לא נתקל. ועוד מילה ליעקב שחר, האיש שיכול להזיז הרים, אבל לא באמת עושה את זה
אין לי מושג מי העלה את שמו כראש ועדה שתפקידה להביא לשינוי המיוחל בכדורגל הישראלי. הוא כנראה חשב שגם אם דודינק'ה יגיע למסקנות כלליות חשובות ומדויקות לתיקון עולם במלכות שדי, הרי הוא לא יגיע להתרכז בתפקיד הכל-כך רגיש וחשוב של יו"ר ההתאחדות.
אתם יודעים, שוב ידברו על מספר הקבוצות, על שיטור, כספים, הקצבות, נוער, תרבות. ואת הנושאים הללו הרי אפשר למרוח, בדיוק כמו עם כל הוועדות והמסקנות מאז הוקמו כאן מרכזי ספורט פוליטיים ומסואבים.
כהן אמנם נגע גם בנושאים החשובים שלעיל, אבל הבין את מה שאף ועדה לא הבינה עד היום: שאתה יכול להגיע למסקנות הנכונות והמדויקות ביותר, אבל אם העומד בראש ההתאחדות, שמנהל את חיי היום יום של הכדורגל, שיכול לקבוע גורלות ולמנות מנהלים ומאמנים כראות עיניו, שלא עומד בתנאי הסף הנדרשים לתפקיד ושכישוריו מסתכמים בכוחנות ובפוליטיקה בזויה, ימשיך לעמוד בראש המוסד המסואב הזה, כלום לא יזוז. שאם זה יימשך עם העסקנים הנכלוליים הללו, אין כל סיכוי שמשהו כאן ישתנה.
ודודי כהן אכן הלך על הראש.
אם אינני טועה, לא היתה כאן עד היום ועדה שנגעה בנקודה הקריטית כל כך של ראש ממשלת הכדורגל. כהן קבע שחייבים יו"ר מחוץ למערכת. אישיות עם רזומה מוכח ומכובד. איש אשכולות שישכיל להתמודד עם דרישות התפקיד ודור ההייטק.
ואת מי מינה אבי לוזון לעמוד בראש הוועדה ליישום המסקנות? את שטרן חלובה. האיש שאבי לוזון תלוי בו. אבל גם חלובה, וזה ידוע, תלוי בעמוס לוזון בצורה כזו או אחרת. זו הטרויקה שציפצפה על כל העולם ומינתה את האחיין גיא לוזון כמאמן האולימפי למרות שמידותיו, כישוריו ואישיותו תאמו בדיוק למכבי פ"ת. וזו הטרויקה שתשליך את מסקנות הוועדה אל פח האשפה של היסטורית הכדורגל שלנו על עשרות ועדותיו.
אז עם כל הכבוד למי שנלחם בכל סוגי הפשיעה במדינת ישראל - בסוג כזה של עסקנות פוליטית וכוחנות ספורטיבית, הוא מעולם לא נתקל.
בכל פעם שאני מבקר כאן את יעקב שחר, אני עושה זאת בדחילו ורחימו. בכל זאת, הנשיא הראשון על כל המשתמע, לחיוב ורק לחיוב, מתרומתו לשפיות הכדורגל המקומי. אבל גם את דבריו על כך שאם משהו לא ישתנה כאן, הוא יעזוב, מותר לקחת בערבון מוגבל.
לאורך שנותיו כנשיא מכבי חיפה היו לשחר מספיק הזדמנויות לומר את דברו ואף לעשות מעשה. הוא היה מעין גורו למנהלים ולבעלי קבוצות צעירים. והוא לא אמר ולא עשה. רק דאג למכבי חיפה שלו. וגם זה בסדר.
אבל שחר ידע עד כמה רמת העסקנים והעסקנות כאן עלובה ורקובה. בנושא האלימות בסוף העונה שעברה, בדרבי התל-אביבי, מאורעות המושבה ופרעות בני לוד, קולו כמעט ולא נשמע. במינויים השערורייתיים לתפקיד מאמני נבחרות הנערים, הנוער והאולימפית, לא היה לו בכלל מה לומר.
אז יכול להיות שירד לשחר סוף סוף האסימון? אולי. הלוואי. מצד שני, גם אם כן, והוא מבין שעת לעשות מעשה, את אבי לוזון גם קצין משטרה מהולל, נשיא עטור הישגים, עורך עיתון ותיק ומנוסה וכוכב כדורגל גדול, לא יוכלו להזיז מתפקידו. כי חלובה ועושי דברו לא ישתפו פעולה, ומה שהיה הוא שיהיה ואין חדש תחת השמש והשטרן.
אקו"ם