גיא פניני, קורבן של התקשורת?
כמו במקרה אורי בלאו וענת קם, התברר שוב שהתקשורת היא שחורצת את הדין
גיא פניני. קיבל טיפול ראוי מהתקשורת? דני מרון
אף אחד, גם לא פניני, לא אמור להתנצל בפני כל העולם ואחותו ולקבל יחס של עבריין מתועב בגלל טראש טוק, ולא משנה עד כמה חסר רגישות עולם המושגים שבו בחר להשתמש. הדמעות של פניני באותו סרטון לא נבעו רק מחוסר הנעימות שלו מול אביו או מהתחושה שפגע בניצולי שואה ובמשפחת שולדברנד. אלה היו דמעות של אדם שחש איך קמפיין יח"צ אדיר מתיישב לו על הכתפיים, והוא פשוט קרס.
בתקשורת אהבו להשוות השבוע את מה שעשה פניני למקרה ג'ון טרי, שנקנס ב-200 אלף פאונד כי השמיע קללות גזעניות כלפי שחקן ק.פ.ר אנטון פרדיננד לפני שנה. ובכן, ההשוואה הזו רק מגדילה את העיוות. טרי נענש בחומרה משום שהגזענות היא נגע רע ביציעי הכדורגל ובמדינות העולם בכלל, וההתאחדות האנגלית ראתה פה הזדמנות לחנך את האוהדים על ידי הענשתו בחומרה של קפטן צ'לסי.
פניני, לעומתו, לא חטא בגזענות. אין ספק שהטראש טוק שהשמיע לעבר שולדברנד היה בטעם רע ופגע ברגשות של אנשים, אבל זו לא גזענות. אזכור השואה ביציעים, למרות ההיסטריה של מכבי לפני המשחק שיצרה את התשתית ליציאה מפרופורציה, אינו נגע עולמי ואפילו לא נגע ישראלי, אלא מנהג מיותר של כמה קהלים.
מדהים לחשוב על העונש המוגזם של פניני בהשוואה לתקרית מלפני שבועיים, אז התלונן כדורגלן מכבי נתניה עלי חטיב ששחקן בני סכנין עידן ויצמן אמר לו במהלך משחק: "אתה ערבי מלוכלך בן זונה, אתה חמאסניק". ויצמן לא נקנס בשש ספרות, לא נצלב וטענותיו של חטיב אפילו לא נבדקו, אף שהגזענות בישראל, נגד ערבים ונגד קבוצות אתניות רבות אחרות, היא תופעה חמורה ומסוכנת הרבה יותר מאזכור השואה.
גיא פניני במדי הנבחרת
צילום: גטי אימג'ס
תהליך מסוכן מציף את ישראל בשנים האחרונות, במסגרתו הפך החוק לדבר גמיש וניתן לעיצוב על ידי בעלי עניין. היקף הענישה על פשיעה הפך בעל גבולות גזרה נרחבים מדי, כשגודל הקמפיין הציבורי/יחצני שמושמע סביב כל עבירה ועבירה יקבע את חומרת העונש. ביום שפניני נענש והתנצל שודר בטלוויזיה גם הריאיון של אילנה דיין עם עיתונאי "הארץ" אורי בלאו. גם בלאו, כמו המקור שלו ענת קם, נענשו בחומרה יתרה על עבירה שרבים לפניהם לא נענשו עליה כלל (מישהו מכיר כתב צבאי בלי מסמכים מסווגים במחשבו הפרטי?).
הסיבה
הייתה הקמפיין היחצני שהשב"כ והממשלה יזמו סביב העבירה שביצעו בלאו וקם, וחמור מזה - ההצטרפות העיוורת והמסוכנת של התקשורת לקמפיין. להבדיל כמובן, אבל הטקסטים החריפים שפרסמו כמה פרשנים בעלי שם והשפעה השבוע בגנות פניני צריכים להדליק אצלם ואצל הקולגות שלהם נורה אדומה.
לא כל פעם שגופים חזקים כלכלית ופוליטיקאים מחליטים שמישהו צריך להיענש באופן חסר פרופורציה על עבירה שעשה - התקשורת צריכה לרקוד יחד איתם את הריקוד הזה. כן, אפילו לא כששואה מוזנית על הפרקט ביד אליהו.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם