בלתי שבירים: שיאים שקשה לשבור
ליאו מסי עקף שלשום את שיאו של גרד מילר לכמות שערים בשנה עם 86 כיבושים. אבל כמו שג'ו דימאג'יו, ז'אסט פונטיין או ווילט צ'יימברליין ידגימו, יש שיאים שקשה הרבה יותר לשבור
ניר שועלי
לו היינו היום, נגיד, בשנת ,1491 יכולנו לומר בשקט כי הרבה דברים לא ישתנו, מה כבר היה לנו במאה ה?15- אותם בגדים, אותם שליטים, אותם נופים, אותם מופעי בידור וגם אותם משחקים ותחרויות שעשועים אותם מכנים "ספורט."
כיום, בשלהי ,2012 כשהכתבים לענייני גאדג'טס זורקים לפח (ומסיילים) כל כתבה על איזושהי המצאה טכנולוגית אותה פרסמו הבוקר, מפני שבצהריים כבר הושק הפיתוח של "הדור הבא," איך אפשר לדבר על מה שיקרה מחר? ולא רק כי שיאי ספורט קשורים להתפתחויות
מישהו חזה את הופעתו של יוסיין בולט, רק לפני ארבע שנים, כשהאתלטיקה שיוועה לכוכב על? הגיע פתאום מג'מייקה בחור שהוא לא רק מהיר כמו קודמיו בספרינט, אלא גם גבוה ובעל צעדים ארוכים וסימטריים, ועשה שמות בלוח התוצאות. מישהו דמיין בחורה עוברת מעל 5.00 מטרים בקפיצה במוט לפני 20 שנה, כשנשים בכלל לא התחרו במקצוע הזה? ואפרופו :1491 כעבור שנה גילו את אמריקה.

עידן סגל
אחרי שהמילה "קלנדרית" הפכה לחלק בלתי נפרד מהשפה הספורטיבית שלנו, בואו נראה את ליאו מסי חכם על לו"ז בגודל שלו. כולם אוהבים לדבר על הזכייה של פלה וברזיל במונדיאל ,1958 אבל את מה שעשה חלוץ צרפת, ז'אסט פונטיין, ב22- ימים צפופים בשבדיה, כנראה לא נראה יותר.
13 שערים, שישה משחקים, הבמה הכי גדולה בעולם. מסכן ההונגרי שאנדור קוצ'יש, שקבע רק ארבע שנים קודם שיא של 11 שערים בשוייץ. מאז, רק יוזביו 9) שערים במונדיאל ,('66 ואיך לא, גרד מילר (10 שערים במכסיקו 70') העזו לאיים על ז'אסטו. לפרוטוקול, פונטיין חייב את התואר לפלה.
אחרי שהצרפתי העז לקבוע 1:1 בחצי הגמר מול ברזיל, פלה התפוצץ עם שלושער במחצית השנייה ושלח את צרפת לאם כל הגארבג-'טיים: המשחק על המקום השלישי. באווירה נינוחה ובלי הגנות או חשק, פונטיין חורר את הרשת של מערב גרמניה ארבע פעמים - שיא שערים למשחק בגביע העולמי, אותו שבר ב1994- הרוסי אולג סאלנקו עם חמישייה מול קמרון. מוגש כחומר למחשבה למר מסי.
ערן סורוקה
לא מזמן סיים ג'ואקים נואה משיקאגו משחק עם 30 נקודות, 23 ריבאונדים ו6- אסיסטים, הראשון שעשה זאת מזה תשע שנים. אי שם בשמיים, ווילט צ'יימברליין פיהק. לא, לא נדבר כאן על שיא 100 הנקודות, אלא על הממוצעים הבאים שרשם ווילט באותה עונת 1961/2 מטורפת: 50.4 נקודות ו25.7- ריבאונדים. במספרים מוחלטים? 4,029 נקודות ו2,052- ריבאונדים ב80- משחקים. כשאז היו שמונה שחקני NBA עם מעל 30 נקודות לערב והיום רק שמונה קולעים מעל ,20 ברור שאין מצב לשחזור.
קצב המשחק אז היה פסיכי, עם ריצה מצד לצד, אוסקר רוברטסון רשם ממוצע טריפל דאבל, וממוצע הנקודות לקבוצה במשחק היה 118.8 לעומת 97.7 העונה (אם כי אחוז השדה לכל הליגה, למרבה הפלא, היה אז נמוך יותר: ;(42.6 ווילט עצמו נהנה מיתרון גובה על רוב הליגה, וכושרו העילאי אפשר לו לרשום 48.5 דקות למשחק. גם בהארכות הוא לא ירד מהמגרש. פרט ל100- מול הניקס, ווילט קלע באותה עונה 15 פעמים מעל 60 וסיים 19 משחקים עם 30 ריבאונדים ומעלה. באותה עונה הוא רשם גם את אחוז העונשין הטוב בחייו, .61.3 ד"ש לדווייט הווארד.

מיכה להב
ג'ו דימאג'יו צמח כאגדה בתקופה אגדית. הוא היה סמל של כוכב: ווינר, סלבריטי, צנוע. כמו שרק ניו יורק של שנות ה40- יודעת לספק. ומה שמסמל את ג'ו דימאג'יו השחקן הוא המספר .56 בבייסבול יש למספר הזה משמעות אחת בלבד: שיא המשחקים הרצופים עם חבטה מוצלחת שדימאג'יו קבע בשנת .1941 כמו כל שיא בלתי עביר, אף שחקן לא התקרב לכמות הזאת.
השני ברשימה, ווילי קילר, חבט בהצלחה ב45- משחקים רצופים ב.1897- פיט רוז, החובט הפורה בכל הזמנים, יצר רצף של 44 ב.1978- וג'ו? כמעט מדי יום מ15- במאי עד רגע השיא ב16- ביולי הוא חבט בהצלחה לפחות כדור אחד במשחק. במגרשים קצרים וארוכים, בתנאי מזג אוויר קרירים עד לוהטים. הוא חבט בבוקר, בלילה. הוא התעלם מכל בעיה בבית, מכל שכן מציק שלא נותן לישון, מכל איבר כואב. הוא לא התייחס ללחץ מבחוץ, של המשפחה, של החברים לקבוצה, של התקשורת.
רק נהג מונית אחד, שהסיע אותו לאיצטדיון ב17- ביולי, נכנס לראש של דימאג'יו. כך מספרת האגדה על האגדה: אותו נהג אמר לדימאג'יו שהוא מרגיש שביום הזה הרצף יישבר. ואכן, במשחק מול קליבלנד דימאג'יו נשרף שלוש פעמים, השיא נקבע.
גיא שחר
בערב יום שלישי 22 ביוני ,2010 עלו ג'ון איזנר וניקולאס מאהו למגרש 18 באול אינגלנד קלאב. על הפרק: משחק בסיבוב הראשון בטורניר ווימבלדון .2010 שני מגישיעל, כך חשבנו, יתנו משחק בינוני ומשעמם של שוברי שוויון וילכו הביתה. רק שהגורל רצה אחרת. איזנר ומאהו שיחקו הרבה מעל רמתם וניפקו ניצוצות שהתחרו בגדולים ביותר.
האמריקאי והצרפתי שיחקו טניס מרתק אחד מול השני ומגרש 18 הצדדי היה המארח המושלם להתמודדות ההיסטורית. מאות נדחסו כדי לצפות במה שבקלות רבה הפך למשחק הארוך אי פעם. בקלות בלתי הגיונית הסטטיסטיקות התנפצו לגמרי ואז, ב16.48- זמן לונדון, יומיים אחרי תחילת המשחק, הגיע הרגע. במצ' פוינט לטובת האמריקאי שלח מאהו כדור החוצה. התוצאה: 7:6 (9:7), 6:4, 3:6 , 6:7 (3:7), 68:70 לאיזנר אחרי 11 שעות על פני שלושה ימים.
השניים חבטו 216 אייסים ו490- ווינרים. המערכה החמישית ארכה שמונה שעות, ו183- משחקונים שוחקו בהתמודדות. מאהו, המפסיד, זכה ב502- נקודות, יותר מאשר יריבו. בהתמודדות הזו לא שיחקו פדרר, בורג או סמפראס. אבל למשחק כזה עדים פעם בחיים.