מגזינים online

מיישרים קו: הטכנולוגיה בכדורגל תעבוד?

הכדורגל מצמצם פערים מהעולם ובוחן שתי טכנולוגיות קו שער לקראת המונדיאל בברזיל. האם אנחנו בדרך למהפכה? לכו תשכנעו את מישל פלאטיני

עידן סגל | 11/12/2012 14:30 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
מעניין אם ג'ף הרסט היה חקוק בספר דברי הימים של הכדורגל אם טכנולוגיית
מערכת
מערכת "גולרף" מוצגת ביוקוהאמה רויטרס
קו שער היתה קיימת מאז ומתמיד. לפי התוכניות של פיפ"א, בברזיל 2014 כבר לא יהיה יותר סרט של "עבר או לא עבר", כפי שהאנגלים דאגו לסדר לנו לאורך השנים-הרסט מול מערב גרמניה ב-1966, למפארד מול גרמניה ב-2010 וטרי מול אוקראינה ביורו 2012. הענף הכי תקוע בספורט מחליט לתת צ'אנס לקדמה. בימים אלה הוא מסיר מעצמו שכבת פרימיטיביות בהופעת בכורה של המערכות החדשות בטורניר בינלאומי - אליפות העולם לקבוצות ביפן.

באוקטובר 2010, בכנס של IFAB, המוסד האחראי על החוקה, נתנו לפיפ"א מנדט לחפש טכנולוגיית קו שער שתתאים לאופי המשחק. כעבור כמה חודשים כבר הונחו שמונה הצעות, מהן סוננו שתיים. ביולי האחרון נפל הפור: מתחילים ביפן, זורמים לגביע הקונפדרציות בברזיל ומקנחים בבמה המרכזית כעבור שנה - המונדיאל. אפילו ניסוי כלים באליפות אפריקה בינואר עומד על הפרק.

ההצעות שעברו את הסינונים הקפדניים הן "גול-רף" הדנית-גרמנית, שמציבה בתוך הכדור חיישנים שמגיבים לשדה מגנטי אם עברו את קו השער. השנייה היא "עין הנץ" האנגלית, שכבר עושה חיל במשך עשור בקריקט ובטניס, ואפילו נוסתה בהיכל נוקיה כשישראל אירחה את רוסיה בגביע דייויס. שיטה זו מבוססת על שבע מצלמות קו המשדרות מיקום מדויק של הכדור. היא עשתה את הספתח במשחק שקט בין אולסאן למונטריי ביום ראשון בטויוטה. "גול-רף" נוסתה במשחק הפתיחה ביוקוהאמה, בין המארחת הירושימה לאוקלנד.



שתי השיטות עתידות לתת פתרון אמין ומדויק לסוגיות קו שער. כל מקרה ינותח, יעובד ויישלח בתוך שנייה אחת לשעון מיוחד אותו יענוד השופט. אם הכדור עבר את הקו, השעון ירטט ויהיה כתוב עליו, כמה מקורי, "גול".עד חודש מארס, לכל המאוחר, תצטרך פיפ"א לבחור באיזו שיטה היא הולכת. במסיבת עיתונאים השבוע השוויץ סטיב קארטר מ"עין הנץ": " המערכת שלנו לא מתערבת בשום אופן במהלך המשחק. לא צריך לעשות התאמות בקורות או בכדור אלא פשוט לשחק כרגיל. זו טכנולוגיה פסיבית".

צילום: איי-פי
השער שלא אושר לזכות אנגליה מול גרמניה צילום: איי-פי
שנת 3000

לא הרבה זוכרים את גמר אליפות אפריקה ב-2000. בתום 120 דקות מתישות, קמרון וניגריה הגיעו לפנדלים. חלוץ ניגריה, ויקטור איקפבה, שלח פנדל שפגע במשקוף וחצה את הקו, אך השופט לא השתכנע. ריגוברט סונג והאריות מקמרון שאגו כל הדרך לגביע' בעוד איקפבה, עוד קורבן של השיטה, נשכב מרוסק על הדשא וחיפש נשר בשמיים.

"אנחנו כבר עוד מעט בשנת 3000, זה היה צריך לקרות מזמן", מנחית אנדי רם, טניסאי נבחרת ישראל וחולה כדורגל שכבר התנסה ב"עין הנץ". "חייבים את זה, הכל יהפוך ליותר פשוט וזה יהיה נטו היכולת של השחקנים. בטניס יש לי ניסיון מדהים עם זה, הקהל בטירוף והוא רק מחכה ששחקנים יערערו. לדעתי צריך להשתמש בזה גם במצבי נבדל גבוליים".

על התשובה הקבועה כי טכנולוגיה תפגע בדינמיות של המשחק, רם משיב: "בכל מקרה בכדורגל עוצרים כל הזמן בגלל פאולים ושחקנים נופלים לעשר דקות. בזמן הזה אפשר להכין קפה ולחזור בתשובה. צריך להיות יעיל כמו בטניס ולא לעצור על כל שטות. אם למאמן יהיו שני ערעורים, זה יוסיף אלמנט טקטי למשחק. זה הדבר הבא".

צילום: אי-פי-אי
ג'ון טרי מרחיק את הכדור מתוך השער מול אוקראינה ביורו 2012 צילום: אי-פי-אי

"גול-רף" ו"עין הנץ" קוצרות בינתיים שבחים. בפרמייר ליג צפויים לאמץ את הטכנולוגיה החל מהעונה הבאה, כשגם בMLS נדלקו מהרעיון. התקנת מערכת במגרש עולה 250 אלף דולר, ולפי מזכ"ל פיפ"א, ג'רום ואלקה, עלות הפרויקט ביפן עלתה לארגון מיליון דולר. שימוש בהילוך חוזר, רחמנא ליצלן, היה עולה הרבה פחות.

"אנחנו רוצים לוודא שהשיטה עובדת ב-150 אחוז ולא רק ב-90 אחוז ", אמר ואלקה. "כרגע זו נראית כמו הרפתקה מעט יקרה, אבל צריך לזכור שלפני עשור גם פלזמה עלתה הון ועכשיו אפשר למצוא כאלה ב-500 דולר . זה יום חג".

ההבנה של נשיא פיפ"א, ספ בלאטר, כי הוספת עזרים טכניים הכרחית התקבלה אצלו אחרי השער החוקי שנגזל מלמפארד ואנגליה בדרום אפריקה. מי שהתנגד נחרצות לשילוב טכנולוגיה היה נשיא אופ"א, מישל פלאטיני, שבתגובה קידם את יוזמת חמשת השופטים שרחוקה מלספק את הסחורה. שיא האבסורד היה ביורו האחרון, בדונבאס ארנה, כששופט הרחבה ההונגרי לא זיהה שטרי הרחיק את הכדור של חלוץ אוקראינה, מרקו דביץ', אחרי שכבר חצה את הקו.

צילום: אי-אפ-פי
היו חקוקים בספרי ההיסטוריה? נבחרת אנגליה, מונדיאל 1966 צילום: אי-אפ-פי
מבחני ריסוק

שתי המערכות עברו מסכת בדיקות רצחנית במגרש ובמעבדה. צוותים של IFAB השתלטו על האיצטדיונים של סאותהמפטון ונירנברג והפכו אותם לחוות ניסיונות לבחינת הפונקציונליות, האמינות והדיוק שלהן. אלו נבחנו בערפל, בשלג, מול תותחי כדורים, במשחקים מיוחדים ומכל זווית אפשרית.
העבודה המדעית הוטלה על EMPA, המעבדה הפדרלית של שוייץ למדעים חומריים וטכנולוגיה, שם פירקו לגורמים את רכיבי כל מערכת.

עמידות הכדור עומתה ואומתה מול קירות. השעון של השופטים עבר טירונות חורף בגולני כדי להוכיח שקצת מכות, רטט, שדה אלקטרומגנטי, זיעה גשם ולחות לא הרגו אף אחד. "אני מאושר", אמר שוער צ'לסי פטר צ'ך, שיתחיל ביום חמישי את הופעותיו באליפות העולם מול מונטריי המכסיקנית. "ב-2010 היה ברור שהכדורגל זקוק לטכנולוגיה כזו. עדיף לחכות כמה רגעים ולקבל את ההחלטה הנכונה מאשר להמשיך עם אחת שגויה. אני מחזיק לזה אצבעות".

מפתחי "עין הנץ" הודו שהם מייחלים לעוד "גול רפאים כמו של למפארד" במטרה שזה יראה את אפקטיביות המערכת שלהם. בחמישי, אם כדור תועה יתלבש על השרוך של למפארד, יפגע במשקוף ויטייל על הקו, כבר לא יהיה מקום לספק: יש שופטים ביוקוהאמה.

בואו להמשיך לדבר על זה בפורום כדורגל-
כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...
קבלו עיתון מעריב למשך שבועיים מתנה

עוד ב''כדורגל עולמי''

פייסבוק

מדורים

  

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים