אופטימיות זעירה: בהרכב הנוכחי, מכבי לא תגיע רחוק
מצד אחד, מכבי ת"א הוציאה בסיבוב הראשון את המקסימום מהסגל המוגבל. מצד שני, זה כנראה לא יספיק לרמות הגבוהות באמת
אפשר לזלזל כמה שרוצים ביריבות הבינוניות מאוד שלה בשלב הראשון, אבל אי אפשר להתווכח עם רמות התקתוק שבהן מגיעה הקבוצה של דייויד בלאט למשחקים. תמיד יהיו באמתחתו כמה תרגילי התקפה חדשים, הלחץ על כל המגרש יישלף בשלב מסוים, השמירות הכפולות על הלואו פוסט וגם באזורים אחרים ולא קונבנציונליים במגרש (חידוש שהכניס מאמן מכבי העונה) יהיו מתורגלות, וההקפדה על בחירות הזריקות תהיה לעילא ולעילא.
ההישג הלא טריוויאלי של בלאט בולט במיוחד כשמשווים את סגנון המשחק של מכבי לקבוצות כמו פנרבחצ'ה / אולקר או אפס פילזן, שמאמניהן מוציאים כרגע את המינימום מהסגל המוכשר שלהן, ואפילו לריאל מדריד, שלאור איכותה לא הייתה צריכה להפסיד שלוש פעמים באירופה.
2. מצד שני, לעתים נראה שבלאט לוקה במחלת האובר-קואצ'ינג. דייויד לוגאן התלונן בקיץ כי היה רגיל לסגנון חופשי, עד שהגיע לפנתינאייקוס והתקשה להסתגל לכדורסל המדויק והשיטתי שדרש ממנו זלימיר אוברדוביץ.'
למרבה האירוניה, הוא משחק העונה אצל מאמן שדרישותיו דומות מאוד: לעתים נדמה שריבוי התרגילים ומורכבותם, כמו גם התביעות הטקטיות מהשחקנים בהגנה, באים על חשבון השטף במשחק. שחקנים כמו ניק קיינר מדלי וגיורגי שרמדיני נראים כמי שאינם מבינים את תפקידם, ולוגאן מתקשה להשתלב בשטף של המשחק הקבוצתי.
בשלבים הבאים, כשמכבי תיתקל בהגנות חזקות יותר (מי שחזה בהצגה ההגנתית של פנתינאייקוס מול פנרבחצ'ה בשבוע שעבר יודע עד כמה גדול הפער ממה שמכבי פגשה עד עתה), היא תזדקק לאלתורים ולשבירת הסכימה הקבוצתית כדי להשיג נקודות. לא ברור אם הסגל הנוכחי מסוגל לכך - ובעיקר לא אם בלאט מוכן לכך.
3. מצד אחד, מכבי ת"א מגיעה לטופ16- עם רוטציה מגובשת. אמרו על בלאט במשך השנים שהוא מחליף יותר מדי - טענה שעלתה גם העונה - אבל בסופו של הסיבוב ההיררכיה של מכבי ברורה למדי. החמישייה המובילה היא אוחיון, היקמן, סמית,' אליהו וג'יימס, כשתומאס ולוגאן נושאים בעיקר הנטל מהספסל.
בלאט סבלני יותר לחבורה הזאת, מוכן לסבול שגיאות של השחקנים הללו והם מצדם יודעים שיהיו על הפרקט ברגעים המכריעים. השלב המוקדם הקליל של מכבי היה חשוב בעיקר כדי לגבש לסגל החדש זהות, ובלאט הצליח להשיג זאת.
מצד אחד, אין באירופה הרבה קבוצות מאומנות כמו מכבי תחת דייויד בלאט
AFP
4. מצד שני, כמעט מחצית מהסגל לא מתפקדת. מורן רוט נמחק כמעט בברוטליות ומוחלף אחרי כל טעות משל היה שחקן מהנוער, סילבן לנדסברג לא נספר באופן מוזר וקיינר מדלי ושרמדיני קוראים בעיתון על ניסיונות לשחררם.
לאורך השנים, הצילו את מכבי ברגעים מכריעים דווקא שחקני ספסל שוליים - גור שלף במסירה ההיא לשארפ ב,2004- נסטוראס קומאטוס בהתעלות בגמר הפיינל פור ב,2005- ליאור אליהו בהתעוררות מול סיינה בחצי הגמר ב2009- אחרי ייבוש למשך עונה שלמה, ואפילו ברונו שונדוב במשחק מכריע בוולנסיה, רגע לפני נס ז'לגיריס. אף אחד משחקני הספסל בסגל הנוכחי לא נראה מוכן נפשית לתרומה דומה.
5. מצד אחד, מכבי ת"א עדיין לא שילמה העונה מחיר בשל התעקשותה לשמור על שפיות תקציבית ולבנות את הסגל סביב שחקנים אלמוניים יחסית, רגע לפני הפריצה. ריקי היקמן, אחרי עונות לא מעטות
במרתפי הכדורסל האירופי ועונה טובה אחת בפזארו האיטלקית, הוא הקלעי המוביל; שון ג'יימס, בעונה שעברה מחליף זניח, הפך לסנטר לגיטימי; ודווין סמית,' שבעונה שעברה דשדש לפני הפריחה מול פנתינאייקוס, הפך לעוגן.
6. מצד שני, הם לא מתקרבים לרמת הכשרון של הקבוצות הטובות באירופה. בברצלונה יש סגל עמוק מסביב לנבארו, לורבק והוארטס; ריאל נבנתה סביב רודי פרננדס הנהדר, ג'ייסי קרול וניקולה מירוטיץ;' צסק"א דורסת את אירופה עם תאודוסיץ,' קריסטיץ' וסוני ווימס; פנתינאייקוס נהנית מהפיקנ'רול בין דיאמנטידיס לאחד בשם שחורציאניטיס. מכבי, לעומת זאת, מנהלת עכשיו מגעים עם ריצ'רד הנדריקס. נחמד, אבל לא מספיק. ככל שבלאט ינסה לשלוט בכל מהלך, בסופו של דבר זה משחק של שחקנים. ואלו של מכבי, כפי שהיא עתידה לגלות לכל המאוחר ברבע גמר היורוליג, פשוט אינם טובים דיים.
מצד שני, הדרישות הגבוהות של בלאט הובילו מחצית מהסגל לאובדן ביטחון מוחלט
צילום: דני מרון
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם