
רוקדים עם כוכבית: הירש לא מתלהב מהניצחון של מכבי
גם אחרי ניצחון חוץ בגדיניה (73:89), ועם רגל וחצי במקום הראשון בסיום הבית, מכבי ת"א ודייויד בלאט צריכים להיות מוטרדים מאוד. הדינמיקה אמש היתה דומה להפליא למשחק מול הפועל ת"א השבוע, מינוס המתח ביציעים וגיא פניני, ולא במקרה

ליאור אליהו בפעולה, אתמול צילום: מכבי ת''א
הדינמיקה בניצחון 73:89היתה דומה להפליא למשחק מול הפועל ת"א השבוע, מינוס המתח ביציעים וגיא פניני, ולא במקרה. ראשית כל, באופן די מפתיע לקבוצה של בלאט חובב החילופים, למכבי כמעט אין ספסל. העלייה לפרקט ברבע הראשון של גיאורגי שרמדיני, ניק קיינר מדלי, סילבן לנדסברג וגם דייויד לוגאן ומלקולם תומאס, שהתאוששו בהמשך, פגעה בקצב של הצהובים, בתיאום ההתקפי ובמיוחד בהגנה.
נדמה שבלאט צריך לקבל החלטה: להתאים את עצמו למחליפים או לוותר עליהם. שרמדיני, למשל, לא יכול לצאת באופן אגרסיבי לפיק' נ'רול, ובדקות בהן הוא על המגרש מכבי צריכה לעבור לאזורית; לתומאס, לעומתו, אין מה לחפש רחוק מהסל בהתקפה, בניגוד לליאור אליהו, והוא אפקטיבי רק באזור הטבעת. עם שבעה שחקנים מתפקדים בלבד מכבי תתקשה לדגדג את הגדולות.
בלאט: "לקח לנו זמן למצוא את הקצב"
הנקודה השנייה, והמטרידה יותר, היא חוסר היציבות ההגנתית של מכבי. כמו בדרבי, גם הפעם מכבי איפשרה לקבוצה נחותה לשלוט במשחק במשך מחצית, וההגנה שלה נראתה לפרקים חדירה באופן מביך. גדיניה שיחקה במחצית הראשונה כדורסל ממושמע במיוחד, דחפה את הכדור פנימה, לא התרגשה מהשמירות הכפולות של מכבי בצבע ועשתה סלים קלים כתוצאה מחיתוכים והנעת כדור מבפנים החוצה. אחרי שצברה ביטחון, הגיעו גם הסלים הקשים יותר של ג'ארל בלסינגיים מבחוץ. כמו הפועל, גם הפולנים היו בינוניים מכדי לשרוד יותר מ-20 דקות , אבל נורות האזהרה מהבהבות.
התובנה
המשמעותית שבלאט יכול לקחת לשלב הטופ-16, פרט לקיצור הרוטציה, היא הצורך בשחקן אחד על אחד דומיננטי - דייויד לוגאן או זר שיחליף אותו. ריקי היקמן עושה את המקסימום, אבל לא יושיע את מכבי בדקות בהן היא תקועה התקפית, וכך גם לא אוחיון או דווין סמית'.
מכבי זקוקה לאיש שיוכל לקנות סל בלי פיק'נרול, כששום דבר אחר לא עובד. אתמול לוגאן עשה זאת ברבע האחרון, ומכבי הפכה לפתע לקבוצה מסוכנת. הבעיה היא שהוא מגיע לשחק פעם בכמה שבועות, ואם לא יפתח יציבות מפתיעה בשלב הבא, פירוש הדבר יהיה חד וברור: סיום מוקדם של העונה האירופית.

חומר למחשבה, דייויד בלאט
צילום: דני מרון