טופ 16: ברצלונה ואתלטיקו מתנגשות
ב-1996 אתלטיקו מדריד היתה דאבליסטית וברצלונה לוזרית. מאז הפך יורדי קרויף למנג'ר מקצועי, ברסה לספינת דגל ואתלטיקו? נעלמה וחזרה. הערב (22.00) הקבוצות נפגשות כשתי מובילות לה ליגה לראשונה מאז אותה עונה

הקבוצה של דייגו סימאונה, ששתי המעידות היחידות שלה בעונה הנהדרת עד כה היו דווקא במבחנים הכי גדולים-בדרבי בברנבאו ומול ולנסיה במסטאייה, תצטרך להוכיח שלא מדובר בדלקת בקרום האופי. שבכל זאת יש בה משהו דומה לאותה סיירת מובחרת מ-1996 שסיימה את העונה הספרדית עם דאבל אדיר.
בעוד קואץ' סימאונה, קשר בעונה המופלאה ההיא, ינסה להכניס בשחקנים שלו את מה שראדומיר אנטיץ' הכניס בו, ברצלונה תעשה הכל כדי לא לסיים כמו ברסה ההיא. אז, באותו אפריל של 1996, אלה היו עשרה ימים אינטנסיביים לקטאלונים: גמר גביע מול אתלטיקו (10.4), גומלין מול באיירן מינכן במסגרת חצי גמר גביע אופ"א (16.4) ולקינוח - משחק עונה מול הקולצ'ונרוס (20.4), כשהטבלה מראה פיגור של שלוש נקודות, חמישה מחזורים לסוף. ברצלונה יצאה בלי כלום.

הפסד בהארכה בגמר הגביע בסראגוסה, הפסד ביתי לבאיירן אחרי 2:2 במינכן והפסד ליגה לאתלטיקו בקמפ נואו, 3:1 שהוציאו מברסה את כל האוויר. ב"אל מונדו דפורטיבו" מרחו תמונת ענק של לואיס פיגו מנחם את איבן דה לה פניה ונתנו את הכותרת "אף לא אחד: ברצלונה פספסה גם את הרכבת האחרונה".
"בגמר הגביע היה לי מצב מדהים לנצח את המשחק בדקה ה-90, אבל נגחתי למשקוף", מספר למעריב יורדי קרויף, אז שחקן ברצלונה והבן של המאמן יוהאן, כיום המנהל הספורטיבי של מכבי ת"א. "יכולתי לצאת מלך בגביע המלך ובסוף נשארתי בלי כלום".
הברצלונה ההיא של הקרויפים היתה בתקופת ביניים. פיגו רק הצטרף, גם המכביסט לעתיד מהו
ההתקוממות הזו של אתלטיקו באה לכולם בהפתעה. "זו היתה שנה של חילופי דורות והצעירו את הקבוצה עם הרבה שחקנים מוכשרים", מסביר קרויף, כובש שער השוויון הזמני ("בישול מדהים של פיגו") במשחק העונה ההוא. "רצנו בצמרת, היינו חזק בתמונה על שלושת התארים והגענו לעשרה ימים קריטיים. אני מאמין שאם היינו מנצחים אותם בגביע אז היינו יכולים לרוץ עד הסוף. חוסר הניסיון שלנו שיחק תפקיד בעונה ההיא".

דבר אחד שלאתלטיקו ההיא לא היה זה רדמאל פלקאו. מלך השערים שלה בעונת הדאבל היה הבולגרי לובו פנב עם 15 שערים, בעוד הקולומביאני כבר עם 16 באמצע דצמבר. אלא שהרקורד של חמשת המפגשים האחרונים בין השתיים ממחיש את הפער שנפער בעשור וחצי האחרונים. לקטאלונים יחס שערים מטורף של 3:22, כשבראש הגדוד צועד האיש וההפרעה, ליאו מסי, עם עשירייה במפגשים הללו.
היו שם השפלות מכל הסוגים והמינים: 0:5, 1:6, 2:5 ופעמיים 0:3 חד חלק. למען האמת, הפעם האחרונה שאתלטיקו הצליחה לברוח מהמגרש עם נקודה היתה בעונת 2006/7, אז רונאלדיניו וקון אגוארו חילקו את השלל. הניצחון האחרון נרשם עונה קודם לכן, 1:3 מצמד של פרננדו טורס ושער של מקסי רודריגס לעומת אחד של הנריק לארסון.
"היסטורית זה משחק שתמיד היה אטרקטיבי ועם הרבה שערים, עוד הרבה לפני שאוהדי הכדורגל הכירו את השמות מסי ופלקאו", מזכיר קרויף, "גם הפעם הקהל והצופים בבית ייהנו". ההולנדי של מכבי מתפעל מפתיחת העונה של ברסה תחת טיטו וילאנובה - הטובה ביותר בהיסטוריה של המועדון - וקשה לו לראות סרט בו ברצלונה תפסיד לראשונה אחרי 15 משחקים, או שאפילו תעצור את רצף שמונת הניצחונות.
"שתי הקבוצות התחילו היטב את העונה, אבל ייתכן מאוד וברסה תגדיל את הפער בפסגה ל-9 נקודות . אתלטיקו כבר מתחילה להרגיש את ריאל נושפת לה בעורף מהמקום השלישי וכנראה שהן בסופו של דבר יתמודדו ביניהן על הסגנות. לא משנה איך יהפכו את זה, ברצלונה ברמה אחת מעל כולן".

