ארזתן לבד: כדוריד הנשים הפך ליצואן מצטיין
בלי תמיכה ממסדית ובלי ליגה חזקה, כדוריד הנשים הישראלי הופך ליצואן מצטיין: אל שיר וקרט וניצן דונאי עשויה להצטרף עמית איזק, הנוסעת להיבחן בנורבגיה. הענף מרים ראש. אבל פושט יד
עמית (19) נחשבת לשוטרית מחוננת כבר מגיל צעיר, כשצמחה בהפועל ראשל"צ. כבר הרבה שנים לא גדלה בארץ שחקנית בעלת כזו יד שמאל, והיא כבר מספר שנים בנבחרת הבוגרת. העונה היא עברה לדאבליסטית הקבועה, הרצליה, בין היתר גם כי היו"ר יוסי חכם הבטיח לה כי בכך ייפתח לה חלון לאירופה. כבר בשנה שעברה רצתה בה קבוצה הולנדית, שם נבחנה בהצלחה, אולם היא היתה צעירה מדי וסידורי הלימודים הנדרשים לא התאימו לה.
שוערת הרצליה והנבחרת, רבקה אזרחי, עולה חדשה מנורבגיה, היא זו ששידכה וששלחה וידאו של עמית לג'וטון, שאת מאמנה היא מכירה אישית. עמית: "מאז ומתמיד חלמתי לשחק באירופה. אחרי שבהולנד זה לא יצא לבסוף, אני מקווה שבשנה הבאה אתנסה בחוויה. גם אם הקבוצה תשחק בליגה השניה, שאני לא יודעת עליה הרבה, עדיין, נורבגיה היא מדינה של כדוריד נשים והכדוריד שם מקושר אל שאר אירופה, כך שמי יודע לאן אפשר להגיע משם".
מה שמדהים הוא כי נבחרת כדוריד הנשים הצנועה שלנו הפכה אט אט לחממת ליגיונריות, תופעה חדשה לחלוטין בהתחשב בכך שכדוריד הנשים נותר אלמוני לתקשורת וחסר תמיכה מהמוסדות המתקצבים. אפילו מ"אתנה," פרויקט ספורט הנשים הלאומי, זרקו את הבנות מכל המדרגות. והנה, שיר וקרט עברה לאלופת בולגריה, ניצן דונאי לסגנית אלופת ספרד, איזק בדרך, ואנחנו שומעים על עוד כשרונות המתדפקים על דלתות יבשת הכדוריד הנאור.
גיל סגל, מאמן הנבחרת, יכול רק להסתכל בקנאה על נבחרת הגברים, שהפכה לפרויקט לאומי. לאחר שהשחקניות שלו סיימו לאחרונה את קמפיין מוקדמות אליפות העולם, הן מושבתות עד העונה הבאה ושקועות בשלולית המקומית של משחקי ליגה המזכירים חוג לשעות הפנאי.
בינתיים, סגל והבנות מסתכלים על מונטנגרו, שם לא היתה נבחרת כדוריד נשים עד לפני שבע שנים, זוכה באליפות אירופה ובמדליית כסף אולימפית, ובעוד מדינות בהן הנבחרת תתאמן פעמיים ביום בזמן שהכדורידניות שלנו יראו משחקים ביורו ספורט .2 "השחקניות הישראליות לא נופלות מהאירופיות ברמה הטכנית אלא רק פיזית, בשל כמות אימונים," אומר סגל, "הלוואי ויום אחד נדביק את הפער במספר האימונים,
חוץ מהאגדה במונטנגרו, אפשר להסתכל על איטליה, למשל. הכדוריד שם מדשדש, אבל האלופה המקומית הוכרזה כנבחרת ונרשמה לליגה הסלובנית השכנה והחזקה יותר, שם היא - מחוזקת באיטלקיות מצטיינות מקבוצות אחרות - צוברת ניסיון בכל שבועיים מול שחקניות איכותיות יותר.
"הולנד, למשל, התלבשה אף היא על כדוריד הנשים ופתחה אקדמיה לאומית עבור שחקניות מגיל ילדות ועד בוגרות, שמשוחררות למשחקי המועדון כל סוף שבוע. איזק מציעה: "יש עכשיו הרבה בנות מוכשרות, שהתגייסו וקיבלו 'ספורטאי מצטיין,' כך שהן יכולות להגיע לאימוני בוקר."
סגל: "דרוש שינוי תפיסתי. וקרט ודונאי פתחו חלון לישראליות באירופה, וכבר אחרי חצי עונה בה הן מתאמנות 10-8 פעמים בשבוע, רואים שהן השתדרגו, והן ישתדרגו עוד. הן גם מהוות מודל לחיקוי לצעירות. לעמית יש את כל הכישרון והפוטנציאל, והיא רק צריכה להחליט שהיא עושה עם זה משהו. יש בנבחרת עוד לפחות שלוש צעירות (כולן מחולון, נ.ש,( שצריכות לעלות עוד שלב ואז גם הן יהיו ראויות לשחק באירופה: ירדן ברגמן, נלי אמינוב ורותם סגל."
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של מעריב
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם