למה ספורטאים ישראלים בורחים מפוליטיקה כמו מאש?
הטלפון שאלון חזן קיבל מהרב עובדיה. הצילום לש"ס והמשפחה המערכניקית של אבי נמני. העזרה של שמעון פרס למשה סיני במס הכנסה. תמונת הניצחון שדוביד שוייצר ניסה להפיק. הוויכוחים של תומר שטיינהאור ואלי אוחנה ברדיו. פעם הספורטאים היו כוכבי מערכות הבחירות. איפה הם היום?
השבוע חזרתי לחזן כדי לשמוע איך הסיפור ההוא נולד. מתברר שלא מסיטואציה פוליטית. באותן שנים היו חזן ואשתו בתהליך ארוך של ניסיון להביא ילדים לעולם. חוץ מביקורים אצל רופאים מצא חזן את עצמו לא פעם בחצרות רבנים, כולל שני מפגשים אצל הרב עובדיה יוסף, פטרונה של ש"ס, והוא נשאר בקשר עם באי ביתו.
חזן נזכר השבוע בטלפון שקיבל באותו יום שישי, במהלך נסיעה לחיפה: "בצד השני של הקו היה העוזר של הרב עובדיה. הייתי בטוח שהוא מסתלבט עליי, אבל הוא אמר שהרב רוצה לדבר איתי. נראה לי הזוי, כמעט דמיוני, אבל פתאום שמעתי את הקול שלו וזיהיתי אותו מיד.
"הוא בירך אותי וביקש את העזרה שלי לקראת הבחירות. מבחינתי זו היתה אפשרות להעניק תודה אישית לרב. כל כך הרבה זמן הגעתי לחצרות ברגעים הכי קשים לאשתי ולי. חיפשתי תקווה להיאחז בה. כששמעתי שהרב מבקש, לא יכולתי להגיד לא".
לחזן של אותן שנים לא היתה בעיה אידיאולוגית להזדהות עם ש"ס. בבית ההורים והסבים היתה תמיכה במפלגה. כשביקשו ממנו לעזור, הוא לא הרגיש שיש בעיה. חזן הגיע לחצר הרב עם אלון חרזי ורפי כהן, אז השוער במכבי חיפה. שם התברר להם שהיתה גם פנייה לאבי נמני, דוד אמסלם, נסים כהן, רונן חרזי, יוסי אבוקסיס, שמוליק לוי ואילן אלהרר.
העזרה לש"ס הסתכמה בצילום משותף לתשדירי הבחירות בטלוויזיה. חזן וחבריו אפילו לא נדרשו להצהיר שהם מבקשים להעביר את משחקי הליגה משבת ליום חול. לעומת זאת, הרב עובדיה בירך והעניק לכל אחד מהם סידור עם הקדשה אישית.
מאז 1996 חזן כבר לא מצביע ש"ס. בבחירות הקרובות יצביע לבנימין נתניהו, והוא דווקא חושב שספורטאים צריכים להיות מעורבים ולהביע דעה: "אנשים הופכים כאן מצורעים כשהם מביעים עמדה פוליטית. בארה"ב מקובל שזמרים, ספורטאים ומפורסמים נוקטים עמדה בלי שזה יפגע בהם.
"אצלנו מסמנים בשחור או באדום ומזהירים ממסעות נקם. בישראל הפוליטיקאים יודעים כבר מראש שפנייה למפורסמים נדונה לכישלון. ב-98 אחוז הם לא יהיו מוכנים להיחשף מחשש שייפגעו".
הפרשן הפוליטי של קול ישראל, חנן קריסטל, היה לפני בחירות 1996 בערב ראיונות שניהל העיתונאי מנשה רז, ובו השתתף גם אבי נמני. קריסטל מגלה כי במונית שהחזירה אותם הביתה סיפר נמני כי הוא בכלל ממשפחה של מערכניקים, מה שלא מנע ממנו להצטלם לקמפיין ש"ס.
נמני הסביר לי שמשפחתה של אשתו, אבוחצירה, קשורה למשפחתו של הרב יוסף, אבל הוא טוען שמעולם, גם לא ב-1996, לא תמך ולא הצהיר על תמיכתו בש"ס:
"לפני 17 שנה הייתי בחור צעיר, אבל הבנתי כבר אז שאני לא רוצה להיות מעורב אישית ולתמוך במפלגה מסוימת. בדיעבד אני לא חושב שזה היה פוגע בתמיכה בי. חוץ מהסכמה להצטלם, לא שמעו אותי מעולם תומך או משכנע אנשים לתמוך בש"ס".
הבחירות בסוף יוני 1981 היו מהסוערות בתולדות המדינה. השד העדתי התפרץ
בחירות 1981 היו קרב אדיר בין הליכוד שניסה לבסס את אחיזתו ובין המערך שהתאושש מתבוסתו הצורבת וניהל קרב צמוד. בקיץ 1981 זכתה הפועל ת"א באליפות. כספינת הדגל של ההסתדרות ומועצת הפועלים, ניסו במערך להשיג תמונת ניצחון בהשתתפות שחקני האלופה.
המאמן דוד שוייצר היה מפא"יניק מושבע. הוא נרתם ליוזמת המפלגה להפיק צילום קבוצתי. אלא ששוייצר נתקל בהתנגדות של מספר שחקנים מרכזיים, ובראשם משה סיני, שבתאי לוי, אלי כהן "קוקוס", גבי לסרי ואחרים.
כשנזכרים איך קוקוס היה מגיע כל 1 בחודש לחדרם של מזכירי מועצת הפועלים לדורותיהם, משטיינקלפר ועד דב בן מאיר, ומעיף עציצים וקלסרים מהקומה השנייה של בית ברנר בגלל איחור בקבלת המשכורת, אפשר להבין את הסירוב שלו. לעומת המתנגדים, תמכו ביוזמה, מלבד דוביד, גם יעקב אקהויז, נמרוד דרייפוס, ג'ימי טורק ויוסי זאנה. אותו זאנה הסביר לנו שהצילום לא יצא לפועל בגלל התנגדות סיני, שהיה המנהיג.
סיני העדיף השבוע לא לזכור כל כך את הסצנה המדוברת. אבל בבחירות 1988 סיני, אז כוכב גדול בהפועל ובנבחרת, זכה להיות משובץ במקום ה-100 הלא ריאלי ברשימת המערך לכנסת. ועדיין, מחווה מכובדת.
באותם ימים מי שהיה מועמד לכנסת לא יכול היה להצטלם או להתראיין לאמצעי התקשורת מספר שבועות לפני הבחירות. כיוון שכך, אי אפשר היה לשדר את משחקיה של הפועל ת"א בליגה, כך שסיני נאלץ לוותר על מועמדותו.
סיני טוען שתמך ב-1988 במערך בגלל שמעון פרס: "הייתי במחנה של הנבחרת בווינגייט ופתאום קיבלתי טלפון מפרס. הוא התייחס אליי בצורה אבהית. אמר שאני לא צריך להיות פעיל בקמפיין הבחירות, אבל חשובה לו ולמפלגה ההזדהות שלי איתם. הייתי צעיר מאוד. לא שאלתי שאלות, ברור שהסכמתי. באותם ימים היו לי בעיות במס הכנסה שלא יכולתי להשתלט עליהן. פרס עזר לי, במובן החוקי של המילה, עם כמה טלפונים שעשה".
במבט לאחור סיני הוא אדם מציאותי: "ישראל זו לא אמריקה. כאן ישר מתייגים אותך כמערכניק או ליכודניק וזה עלול להזיק. אם אתה רוצה להיות מעורב באופן ישיר בפוליטיקה, אז על הכיפאק, זה טוב ותהיה מעורב, אבל אם אתה לא מתכוון להיכנס לזה באמת, עדיף להישאר בצד ".
היועץ האסטרטגי רוני רימון, השותף במשרד "רימון-כהן-שינקמן", אומר שהציבור הישראלי התבגר, ואינו נוהה אוטומטית אחרי אותם אישים שהוא מעריץ: "אנשים יודעים לעשות את ההבחנה הזו כמו שהרבה חרדים הפסיקו להקשיב לרבנים שלהם. אני אחרי מפגש עם חרדים אשכנזים, וממה שאני מבין יש להם את המחשבות שלהם, הם כבר לא מחכים להוראה מלמעלה".
רימון מתייחס להודעת התמיכה של חיים רביבו בנתניהו לאחרונה: "אני לא חושב שיהיה מצביע אחד של העבודה שראה את רביבו תומך בנתניהו וישנה את עמדתו לטובת ביבי. במצטבר, החלטה של אדם להצביע עבור מפלגה היא אוסף של הרבה פרטים, וזה בטח לא מזיק.
"אני יכול להבין את הטענה של אלה שאומרים שרביבו הוא יו"ר ארגון השחקנים, וככזה הוא לא יכול לתמוך בנתניהו. הפתרון עבור רביבו הוא להגיד שהתמיכה שלו בראש הממשלה היא אישית, ואינה נעשית בשם הכדורגלנים".
תומר שטיינהאור, למרות שהיה כדורסלן פופולרי מאוד שהגיע לפסגות כאן, עד מכבי והפועל ת"א, לא חשש מעולם להביע את דעותיו השמאלניות. לקראת בחירות 1999 פנה אליו עוזרו של אמנון רובינשטיין ממרצ. תומר זכה להצטרף ביום הבחירות לסיור קלפיות עם יוסי שריד. לימים, כששיחק ברעננה, לה היה גרעין גדול של קהל צעיר וחובש כיפות שנטה ימינה, שטיינהאור לא זוכר מקרה אחד שהוא התקבל בצורה שלילית למרות דעותיו הגלויות.
מבחינתו, השקפת עולם פוליטית חיונית והכרחית בשיח הציבורי. לדעתו כדורגלנים פוחדים להביע דעה בחופשיות בגלל הקהל שנתפש כימני-לאומני. "אני מכבד את אלה ששומרים את דעתם לעצמם", אומר שטיינהאור, היום עוזר מאמן בני הרצליה, "אבל אנשים צריכים לצאת כבר מהבונקר שלהם. במיוחד אנשים מוכרים שמעניין וחשוב לשמוע את דעתם. די ברור שהדעות הפוליטיות של הכדורסלנים כאן שונות משל הכדורגלנים.
"בכדורסל הנטייה היא מרכז שמאלה, בכדורגל הרוב ימניים. ההסבר לא מסובך, קשור במאפיינים סוציו-אקונומיים ורקע עדתי וחברתי. אני רואה אצל הצעירים אצלנו תמיכה ביאיר לפיד. בימים ששיחקתי היו ויכוחים שיעל דן היתה עורכת בגל"צ ביני ובין אלי אוחנה שתמך בליכוד, והיה מזוהה עם דוד לוי ואחר כך עם אהוד אולמרט. זה היה טוב וחבל שלא התפתח".
מכבי ת"א ושמעון מזרחי ייזכרו כמשענת המוראלית של משה דיין בחורבן התדמיתי שלו אחרי מלחמת יום כיפור. הוא המשיך להיות מוקע ציבורית, ועדיין נשאר ידיד המחלקה, ירד לפרקט לפני משחקים בגביע אירופה כדי ללחוץ ידיים לשחקנים.
סילבן שלום הליכודניק אוהד את קבוצת נעוריו הפועל ב"ש. קבוצתו השנייה היא הפועל ת"א, בגלל אהדת ילדיו אותה, וגם בשל עברו העיתונאי ב"חדשות", שם נקשר לאנשים כמו מנחם שיזף, מאוהדיה המושבעים של קבוצת הכדורסל האדומה, שהפכו אותו בזמנו לראש חוג הידידים שלה.
החודשים האחרונים חשפו רק ספורטאי משמעותי אחד, הג'ודאי יואל רזבוזוב, במקום ריאלי ברשימה של יאיר לפיד (גילי מוסינזון, כדורסלן עירוני אשקלון שנחתך אתמול, מקום 9, לא ריאלי, ב"ארץ חדשה") לקראת הבחירות בשבוע הבא.
"יש עתיד" היתה היחידה שהציגה מצע ספורטיבי, אבל בשורה התחתונה, בין הפוליטיקה הישראלית לספורטאים כאן אין קשר אמיץ. מותר להעריך כי כמה שאחוז ההצבעה הכללי יהיה נמוך, שיעור ההליכה לקלפי בקרב הכדורגלנים שלנו, וכנראה גם ספורטאים אחרים, יהיה נמוך עוד יותר.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם