משחק גורלי: פנט וארליך ניצחו את הנאצים
פרקש פנט הרומני ואלויז' ארליך הפולני היו שותפים לקביעת שיא גינס במשחק טניס שולחן, אבל גורלם המשותף שלח אותם גם לאושוויץ. הם שרדו והמשיכו לקריירות אימון מפוארות. סיפורם של שני השחקנים האגדיים, לרגל יום השואה הבינלאומי
רק לאחר שעתיים ו-12 דקות, בעזרת כדור שפגע ברשת, הצליח ארליך להוביל 0:1. במהלך חמש שעות המשחק נאלצו המארגנים להחליף שופט עקב כאבים עזים בצוואר, ואורך הזמן להשגת נקודה נרשם בספר השיאים של גינס, שם יישאר לעד. שינויי החוקה, שהגבילו את אורך המשחקים, אינם מאפשרים את שבירת השיא הזה במשחק רשמי.
שני הטניסאים זכו במדליית כסף באותה אליפות: ארליך ביחידים, פנט בתחרות הקבוצתית. בהמשך שלח אותם גורלם המשותף גם לאושוויץ ולמחנות השמדה אחרים, אבל הם שרדו את החיה הנאצית, עשו קריירה מפוארת של עשרות שנים ושמרו על קשר.
ארליך נולד בכפר קטן בשם בוקובסקו, פנט בקלוז'בר. בתום מלחמת העולם הראשונה, נכלל הכפר בו נולד ארליך בפולין, והעיר בה נולד פנט, שהיתה למעשה בירת מחוז טרנסילבניה, עברה לתחומי רומניה. כבר ב-1934, בגיל 20, דורג ארליך שמיני ברשימת טובי הספורטאים של ארצו על ידי העיתון הפולני "פז'גלאד ספורטובי". הוא דיבר שוטף שמונה שפות, וזכה עבור פולין במדליית כסף בשלוש אליפויות עולם שונות למרות שעבר להתגורר בצרפת.
פנט היה אלוף הנוער של רומניה וסגן אלוף בבוגרים, וזכה שלוש פעמים באליפות הקבוצתית עם "גיבור קלוז'", אבל הצטיין בעיקר כמאמן, תפקיד בו הוביל את נבחרת רומניה ל-19 אליפויות עולם קבוצתיות, ואת חניכיו ל-16 תארים עולמיים וליותר מ-30 אליפויות אירופה. בגביע אירופה לאלופות הוא זכה חמש פעמים עם מועדון ספורט הפועלים קלוז', שגם לקח 21 פעמים את אליפות רומניה. ההישגים הביאו לפנט פרס הצטיינות מההתאחדות הבינלאומית ב-1993, ובול וחותמת עם דמותו הוצאו באותה שנה על ידי הדואר הרומני. סרט שהפיק סטיבן שפילברג על חייו מוצג כיום במוזיאון השואה בוושינגטון.
בראיון בשנת 2000, התייחס פנט – צאצא למשפחת רבנים – למאורעות מלחמת העולם השנייה: "לו לנו היהודים היתה אז מדינה, היא היתה עוזרת לנו, תומכת בנו והזוועות שאירעו לא היו יכולות להתרחש. אנחנו היהודים ניסינו לאורך כל ההיסטוריה להשתלב בחיי הקהילות שבקרבן חיינו, ולא רק שעשינו זאת בצורה מושלמת, אף היינו דוגמה להתנהגות ומוסריות. הכישרון שלנו ללימודים, לאמנות, לרפואה ולכספים גרם לא אחת לכך שדווקא היהודים נתמנו למשרות מפתח, לעמודי תווך בחברות בה חיו, תוך יצירת יחסים טובים עם
"נראה לי שעכשיו, כאשר קיימת מדינת ישראל, עוצמת ההתקפות עלינו פחתה", המשיך פנט, "זה יכול לתת לנו את האמונה שמה שעבר עליי ועל מיליוני יהודים אחרים, לא יקרה שוב לעולם. אינני דתי, אבל תמיד כיבדתי את המסורת של עמי, וכל מה שעבר עליי רק שכנע אותי שאני שייך לעם נבחר ועל כך גאוותי".
פנט אהב מאוד את עירו קלוז'. "קסמה וניחוח רחובותיה היוו עבורי תמיד שיטת ריפוי טובה ביותר לכל מחלה או חוסר. היתה לי הזדמנות לערוק למערב, אבל אהבתי לקלוז' לא אפשרה לי אפילו לשקול זאת". קלוז' אהבה אותו בחזרה, ובחרה בו ליקיר העיר. הוא חזר אליה אחרי מלחמת העולם ולא עזב אותה עד יום מותו ב-2009, בגיל 92.
במסמך שהוצא בבודפשט באוקטובר 1992, כבר תועדו קורותיו של פנט. "ב-25.11.1942 נשלחת למחנה עבודה בכפייה בבאיה מארה (בצפון מערב רומניה, שם נרצחו 85 אחוז מתוך 15 אלף היהודים שגרו בעיר).
ב-3.12.1942 נלקחת לעבודות כפייה באוקראינה. ב-15.10.1943 הוחזרת לקלוז', כעובר מספר ימים נכלאת וב-15.6.1944 הובאת לגטו נוירהגיחאזה. ב 3.06.1944 נשלחת לאושוויץ וב-21.01.1945 שוחררת". רעייתו של פנט מצאה באושוויץ את מותה.
ארליך נעצר בבורבון ובזמן כיבוש צרפת על ידי הנאצים, נשלח לארבע שנים באושוויץ ובהמשך לדכאו. הנאצים השתמשו בספורטאים לעבודות כמו פירוק מוקשים, גם כדי להראות לאוכלוסיה המקומית כי האסירים עודם בכושר טוב, ולכן הוא לא נשלח לתארי הגזים. כששוחרר המחנה, רק 37 ק"ג מילאו את 190 הסנטימטרים של ארליך. ארליך התיישב בפריז והמשיך לשחק, אבל ממשלת פולין הקומוניסטית לא סלחה לו על העזיבה והכריזה עליו כאישיות בלתי רצויה.
הוא עבר לייצר את צרפת במשך 11 שנים, במהלכן אף העפיל לרבע גמר אליפות העולם בגיל 43. גם הוא המשיך לקריירת אימון בינלאומית מפוארת, כשהדריך את נבחרת שבדיה, והוביל את שחקנה הבכיר סטלן בנגטסון לזכייה באליפות העולם ב-1971.
ארליך הבין את חשיבות הכושר הגופני בטניס השולחן המודרני וכפה על חניכיו משמעת כמעט צבאית. במשך יותר מעשרים שנה תרגלו שחקני הנבחרת השבדית את ירידת המדרגות עם הגב אליהן, תרגיל הרשום על שמו של ארליך. ב-1964, בתערוכה במאלמו, הציג את רובוט האימון שהמציא, ושנמצא עד היום ברוב אולמות טניס השולחן. חברות מובילות בעולם ייצרו מחבטים שנשאו את שמו, וב-1992, בגיל 78, הוא הלך לעולמו בפריז.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם