מלכים בחייהם: דור השחמטאים שנגדע
אלופי עולם, כותבי ספרים, ממציאי פתגמים ויריבים לשולחן של צ'רצ'יל, קסטרו וחרושצ'וב. דור הזהב של השחמט בזמן מלחמת העולם השנייה כלל יהודים רבים. חלק מהקריירות המפוארות הללו נקטעו באכזריות בידי הנאצים
"אליפות העולם, ללא עוררין, מהווה קריטריון של אובייקטיביות מרבית", כתב קוז'ה. "אין אפשרות לזכות בכתר העולמי כדרך מקרה או כתוצאה מבחירה מעוותת, כמו זכייתם של אליאס קנטי בפרס נובל לספרות ב-1981 ואלי ויזל בפרס נובל לשלום ב-1985. אין שם נוכלות. מצד שני, נבחרת בית ספר מהעיר קונסטנצה זכתה באליפות עירונית ובאליפות אזורית אף שמדובר בבית ספר למפגרים או אוטיסטים.
"המסקנה ברורה: הרמה הגבוהה נגישה גם לסובלים מהפרעות פסיכולוגיות, מנטליות והתנהגותיות קשות ביותר. הפרדוקס הוא שתלמידים בעלי אבחנה כה חמורה כפיגור שכלי, עם קשיים עצומים בהבנת עולמם שלהם עצמם, הוכיחו כישורים מתאימים לשחמט המכונה גם'ספורט השכל'!".
ב-13 אליפויות העולם הראשונות יותר מ-50 אחוז מהמשתתפים היו יהודים; גם תיאוריות משחק רבות נקבעו ופותחו על ידי יהודים. באולימפיאדת השחמט ב-1930 בהמבורג זכתה פולין במדליית זהב, עם ארבעה נציגים יהודים)דוד פז'ורקה, סבלי טרטקובר, עקיבא רובינשטיין ופאולין פרידמן (מתוך חמשת שחקניה; באולימפיאדה הלא רשמית ב-1936 כיכבה "הנבחרת היהודית" של הונגריה, עם לאיוש שטיינר, אנדרה שטיינר, לאסלו סאבו וארנסט גרבן (גרינפלד). זאת ועוד, גם השחמטאית החזקה ביותר בכל הזמנים היא יהודייה: יהודית פולגר.
כל השחמטאים היהודים שסיפורם יובא כאן השתייכו לצמרת העולמית, כולל אלוף עולם אחד. כולם חיו במקומות שעליהם השתלטה החיה הנאצית. חלקם נשלחו למחנות השמדה ונספו, אחרים נאלצו לעזוב את מולדתם, חלקם איבדו את משפחותיהם במחנות או עוד קודם לכן, בפוגרומים של תחילת המאה ה-20.
1 בספטמבר 1939, תאריך פתיחתה של מלחמת העולם השנייה עם פלישתה של גרמניה הנאצית לפולין, היה גם התאריך שבו נפתח שלב הגמר באולימפיאדת השחמט בבואנוס איירס. שאלת הערך הספורטיבי של המשחקים עלתה, ואנגליה החליטה מיד לעזוב.
ועדה שכללה את אלוף העולם אלכסנדר אלכין מצרפת, לצד סבלי טרטקובר מפולין (שלצדו היו בפולין שני יהודים, פרידמן ומיגל ניידורף), אלברט בקר מגרמניה ונשיא ההתאחדות הארגנטינאית לשחמט אוגוסטו דה מורו, החליטה שיש להמשיך בתחרויות. יתר 26 הנבחרות נשארו בטורניר, ושחקנים רבים, רובם יהודים, החליטו לא לשוב לאירופה ולהישאר בבירת ארגנטינה, ביניהם טרטקובר, ניידורף ופרידמן.
טרטקובר נחשב רב-אמן מאז 1950, השנה שבה החל איגוד השחמט העולמי להעניק את התואר. הוא נולד ברוסיה להורים נתיני האימפריה האוסטרו-הונגרית. בגיל 24 בווינה, שם סיים דוקטורט במשפטים, נודע לו שהוריו נרצחו בעיר הולדתו בפוגרום שגבה את חייהם של 150 יהודים. כדי להימלט מהרדיפות נגד היהודים, אגב, התנצרו הוריו שנים רבות קודם לכן והטבילו גם את בנם. טרטקובר השיג אזרחות פולנית וייצג את המדינה בשש אולימפיאדות שחמט, כולל מדליית זהב (1931) ושתיים מארד (1935 ו-1936).
ב-1940, זמן קצר לפני נפילת צרפת בידי גרמניה הנאצית, חזר טרטקובר לאירופה, הפעם לפריז, ותחת השם הבדוי קרטייה הצטרף לכוחותיו של הגנרל דה גול. בתום המלחמה חזר לאולימפיאדה שביעית, הפעם ב-1950 במדי צרפת, וב-1953 זכה באליפות צרפת. הוא נחשב גם סופר פורה בתחום השחמט, והאמן האמריקאי דניס מונוקרוסוס כינה אותו "הפתגמאי הטוב ביותר" בזכות אמרות כמו "תמיד עדיף להקריב את כלי היריב" ו"המנצח במשחק הוא מי שעושה את הטעות הלפני האחרונה".
ניידורף היה רב-אמן מ-1950. הוא דורג במקום השני בעולם בין 1946 ל-1949. ניידורף ניצל מידי הנאצים בשל שהותו בארגנטינה, אבל אשתו, בנו, הוריו וארבעת אחיו שנשארו בפולין נרצחו במחנות. בנוסף לשלוש אולימפיאדות בנבחרת פולין, ייצג ניידורף מ-1950 את ארגנטינה ב-11 אולימפיאדות נוספות, עד 1976, וצבר בסך הכל ארבע מדליות זהב אישיות, חמש מדליות כסף אישיות וקבוצתיות ושלוש מדליות ארד, כולן קבוצתיות.
ב-1960 נכלל ניידורף בנבחרת שאר העולם במשחקה מול ברה"מ וגבר על מיכאל טל, יהודי אחר ואלוף עולם בעבר שהיה צעיר ממנו ב-26 שנה . הוא זכה ב-52 טורנירים בינלאומיים חשובים והוכתר שמונה פעמים כאלוף ארגנטינה. גם הוא היה סופר שחמט ונחשב ממציא "הסתעפויות ניידורף בהגנה הסיציליאנית". הוא הוזמן למשחקים נגד ווינסטון צ'רציל, פידל קסטרו, ניקיטה חרושצ'וב, צ'ה גווארה והשאה של איראן.
פז' פיורקה נולד בוורשה. הוא נחשב כבר בגיל תשע לילד פלא, ובצעירותו ניצח יריבים מהשורה הראשונה. ב-1926 הוא היה לאלוף פולין הראשון בשחמט, כמו גם שותף לזהב הקבוצתי של פולין באולימפיאדת המבורג ב-1930 ובכסף בפראג כעבור שנה. נבחר לסגן נשיא ההתאחדות הפולנית לשחמט, ובהמשך ליו"ר הוועדה המארגנת של האולימפיאדה בוורשה.
עם פלישת הנאצים לפולין ב-1939 נהרסה דירתו, והוא עבר לגור עם מריאן ורובל, שחמטאי וידיד. בינואר 1940 פשט הגסטפו על מפגש שחמטאים בדירה בוורשה ועצר את כולם. כעבור שבוע שוחררו כל אלה שלא היו יהודים. פז'פיורקה ושחמטאים יהודים אחרים נשלחו לכפר פלמירי במזרח פולין, שם עברו ככל הנראה עינויים קשים. לפי ההערכות, באפריל 1940 הוצא פז'פיורקה להורג.
פרידמן היה אמן בינלאומי. דורג במקום 19 בעולם ב-1934. ניצל מהשואה בזכות הישארותו בארגנטינה. זכה בעשר מדליות בשבע אולימפיאדות במדי פולין.
לנדאו היה אלוף הולנד ב-1936 וייצג אותה בשתי אולימפיאדות. במלחמת העולם הראשונה ברחה משפחתו לווינה, ולנדאו הצעיר נשלח לחברים ברוטרדם. מ-1924 הוא השתתף בטורנירים חשובים וב-1931 זכה בטורניר יוקרתי ברוטרדם, שבו ניצח, בין היתר, את טרטקובר ועקיבא רובינשטיין.
בספטמבר 1942 הוא ניסה לברוח מהנאצים לשווייץ, אבל נתפס בסמוך לגבול עם בלגיה. הוא נשלח למחנה ריכוז בגרליץ שבשלזיה, שם הסתיימו חייו. אשתו ובתו הצעירה נשלחו לאושוויץ, שם נספו בתאי הגזים כעבור כשנה.
וולף נולד באוסטריה, זכה בטורנירים חשובים והגיע למקום התשיעי בעולם ב-1906. ב-1908 ביקש ממנו אלוף העולם עמנואל לסקר, אף הוא יהודי, לשמש כעוזרו בדו-קרב על התואר העולמי נגד זיגברט טאראש. זו היתה הפעם הראשונה שבה שחמטאי מוביל נעזר באדם אחר. וולף נרצח על ידי הנאצים.
פרידמן היה אלוף אסטוניה ב-1933 וייצג אותה בארבע אולימפיאדות. ב-22 ביוני 1941 תקפה גרמניה את ברה"מ והפכה את אסטוניה לחלק מאוסטלנד, שמו של הממשל האזרחי הנאצי בחלק משטחי מזרח אירופה הכבושים. היעד שקבע היטלר היה השמדה טוטאלית של היהודים, ובאסטוניה נשארו רק כ-1,000 שלא נמלטו לרוסיה. מיעוטם הועסק בעבודות כפייה, ורובם, כולל פרידמן, נרצחו.
לובצקי , יליד אוקראינה, נחשב במשך עשרות שנים לכוכב על וזכה בתחרויות חשובות.
ב-1916 הוא עבר לוורשה וב-1926 השתתף באליפות פולין הראשונה והגיע למקום 5-3. ב-1940 נעצר בוורשה, נלקח למחנה ריכוז ונרצח.
שטיינר שיחק במדי הונגריה בשש אולימפיאדות, השיג חמש מדליות קבוצתיות והגיע למקום ה-16 בעולם. חייו הסתיימו במחנה ריכוז ליד בודפשט.
שוורצמן נולד בוורשה וסיים במקומות הראשונים בטורנירים חשובים. בשנות ה-20 עבר לצרפת וב-1926 זכה באליפות השנייה של פריז ודורג במקומות הראשונים בתחרות זו בשנים הבאות. הוא נעצר ונשלח לאושוויץ.
פורט נולד בברסלאו שבגרמניה בשם היינץ יוזף פרדר. הוא היחיד ברשימה זו שעלה ארצה ועברת את שמו. השתתף ב-12 אולימפיאדות , בין 1928 ל-1968. באולימפיאדה הראשונה שלו הופיע במדי גרמניה, ואילו ב-11 הבאות במדי פלשתינה (מקומות 15 ו-9, בשנת 1935 וב-1939).
לאחר הקמת המדינה ייצג את ישראל והוביל אותה למקום השביעי מתוך 26 נבחרות באמסטרדם ב-1954. כאשר הנאצים עלו לשלטון ב-1933 פוטר פורט מעבודתו והבין שעדיף לו לעזוב את גרמניה. הוא נסע לריגה לזמן קצר, עלה ב-1934 לארץ ישראל והתיישב ברמות השבים שבשרון, שנוסד שנה קודם על ידי עולים מגרמניה. שם גר עד יום מותו.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם