נייט שואו: הסיפור של נייט רובינסון
כבר שמונה שנים נייט רובינסון מסתובב ב-NBA ומחפש מאמן וקבוצה שיאמינו בו. אחרי הצגה מטורפת נגד ברוקלין, שקירבה את שיקאגו לחצי גמר המזרח, ייתכן שבחוזה הבא הוא כבר ירוויח יותר משכר מינימום
עכשיו רובינסון קיבל את אותה ההערכה גם משאר אוהדי שיקאגו בולס. ההופעה המטורפת שלו במשחק 4 נגד ברוקלין כללה שיא נקודות למחליף מהבולס במשחק פלייאוף, 34; ובעיקר 23 נקודות ברבע האחרון, רק אחת פחות משיא המועדון שקבע אחד, מייקל ג'ורדן (1990, פילדלפיה). במצב של 109:95, עם פחות משלוש דקות לסיום ואוהדים שכבר התחילו לנטוש, יצא רובינסון לריצת 0:12 אישית תוך 102 שניות. זה נגמר בהארכה, שבסיומה הוסיף רובינסון סל קלאץ' מטורף עם הלוח, אבל ג'ו ג'ונסון מהנטס השווה. בסוף הבולס יצאו עם ניצחון 134:142 בשלוש הארכות, במשחק לפנתיאון. 1:3 לבולס , והסדרה כמעט גמורה.
נתניאל קורנליוס רובינסון (28) נמצא בNBA כבר לא מעט שנים. בעונה אחת הוא אפילו קלע 17.2 נקודות לערב במדי הניקס, וגם זכה שלוש פעמים בתחרות ההטבעות. אלא שנדמה שהוא נמצא בחיפוש מתמיד אחרי לגיטימציה, הגדרת תפקיד. אף קבוצה לא העניקה לו מעולם מקום קבוע בחמישייה, ובארבע העונות האחרונות שיקאגו זו הקבוצה החמישית שלו (אחרי ניו יורק, בוסטון, אוקלהומה סיטי וגולדן סטייט). גם היא הגיעה אליו בעיקר במסגרת מסע חיפוש מציאות להשלמת החור בעמדות הגארד שפערה פציעת דריק רוז.
רובינסון, לצערו, לא נופל תחת אף הגדרה. הוא זורק הרבה יותר מדי מכדי להיחשב כרכז, נמוך מדי מכדי להיחשב כשוטינג גארד לגיטימי בליגה. העונה הוא מרוויח בבולס 1.14 מיליון דולר בלבד, שכר מינימום לשחקן בוותק שלו, ולא בטוח שלבולס, שנמצאים מעל תקרת השכר, יהיו משאבים כספיים להשאיר אותו לעונה נוספת.
רובינסון יבין. הוא כבר אימץ לעצמו מנטליות של שכיר חרב. "אני לא יודע מה יקרה בעתיד", אמר לפני שבועות ספורים, "פשוט אשחק הכי חזק שאפשר. אעשה מה שצריך כדי לשים אוכל בבטן של ילדיי וגג מעל ראשם. איפה שאלוהים ירצה, שם אהיה".
ההחלטה של שיקאגו להאמין בו היתה מעניינת במיוחד. טום ת'יבודו, המאמן, ידוע כאחד הקשוחים בליגה. אחד שמאמין בשחקנים ממושמעים, ממעט לחייך. בדיוק הפוך מסגנון המשחק של רובינסון. "כמו שהבוס שלי לשעבר אומר, הוא מפחיד אותנו", הגדיר ת'יבודו, שהיה עוזרו של דוק ריברס בבוסטון, את הגארד. אבל בעונה מלאת פציעות ותקלות, רובינסון סיפק יציבות במובן אחד, כשחקן היחיד של הבולס ששותף בכל 82 המשחקים.
ת'יבודו: "הוא טיפוס, אבל הטוב אצלו עולה על הרע. היכולת שלו לקלוע זריקה גדולה אחרי זריקה גדולה, זה מה שעושה אותו לכל כך חשוב". גם רובינסון מצא את חלקו במשוואה הזו: "נראה לי שבכל זריקה הוא כועס עליי. כולם יודעים שקואץ' הוא רס"ר. אבל אפילו לרס"רים יש לב".
בשבת נגד ברוקלין, הלב של רובינסון היה בדופק 230. במחצית הראשונה הוא הלך מכות עם סי.ג'יי ווטסון מהנטס, אבל דווקא חסימה אגרסיבית של ג'ראלד וואלאס בתחילת הרבע האחרון, ששיטחה אותו, הקפיצה לו את הפיוז. "שיחקתי פוטבול כילד, ומהלכים כאלה מחממים אותך", סיפר לאחר התצוגה המטורפת. "אמרתי למאמן,'אל תשרטט לי תרגילים. תן לכדור להגיע אליי ותריצו את ההתקפה הרגילה'. וזה עבד".
לרובינסון כבר היו התפרצויות קליעה, גם העונה. 27 נקודות ב-27 דקות מול יוסטון בחג המולד; 34 נקודות על דנבר ואז 25 עם 7 מ-7 לשלוש נגד דאלאס במרס; 35 נקודות ב-32 דקות על הניקס לפני שבועיים וחצי. בשני הניצחונות הקודמים קלע 18 נקודות בסך הכל, אבל כזה הוא נייט. בלתי צפוי. "כמו במשחק המחשב הישן, NBA JAM, אתה קולע כמה זריקות, הטבעת בוערת, וכשאתה זורק גם הכדור בוער", סיכם את המשחק אתמול. "כך אני מרגיש לפעמים. בעצם, כל הזמן".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם