שלזינגר: הרגשתי נבגדת, לא אוכל לייצג את ישראל
הספורטאית ערכה מסיבת עיתונאים חריפה בה תקפה את יו"ר איגוד הג'ודו משה פונטי: "עשו לי רצח אופי, אבל אני לא מסוגלת להפסיק את החלום שלי. אני אלחם על החיים שלי, על הבריאות הנפשית שלי. הוא החליט שלא אהיה בריו". האיגוד בתגובה: "מסע"ת מלאה שקרים"
שלזינגר, שהגיעה ביחד עם עורך דינה, פתחה במונולוג שנעצר גם בגלל דמעות שחנקו את גרונה וחשפה את מה שקרה לה בתקופה האחרונה. היא הכחישה שכבר סגרה עם מדינה אחרת, ואף הגישה תביעה לבית המשפט המחוזי כדי לקבל את השחרור. מאמנה ובן זוגה פאבל מוסקין אמר כי פנו אליה כבר למעלה מ-15-16 מדינות.
"כמה ימים אחרי האולימפיאדה, פונטי זימן אותי לשיחה, שבה הבנתי מפונטי שכל מה שהוא רוצה זה שאני לא אהיה יותר בענף הג'ודו. הוא התחיל בזה שאמר שלא יהיו יותר קריטריונים, ולא משנה מה אעשה מבחינה ספורטיבית, אני לא אהיה באולימפיאדה. הבנתי שלא משנה מה יהיו ההישגים שלי, הוא יקבל את ההחלטה, הוא לבדו יחליט מי תהיה באולימפיאדה ושאין מה לעשות כעניין הזה.
"הרגשתי נבגדת, הרגשתי שכל מה שהקדשתי בחיים שלי ולהצלחה פשוט נעלמו ונמחקו כי לא משנה מה אעשה, הבנאדם החליט שאני לא אהיה שם. זה ממש כמו סכין בגב, כי נתתי מעצמי כל החיים בשביל הג'ודו ובשביל להגשים את החלום.
"באותו רגע הבנתי שהוא מנסה לחסל את הקריירה שלי ושיש לו סיכוי להצליח. באותה שיחה הוא אמר לי שאני צריכה לעלות למשקל 70 קילו, בג'ודו זה אומר שאני צריכה לשנות את כל הג'ודו שלי ושכל שמונה השנים שלי בטופ העולמי נמחקות. כל הנתונים שלי מתאימים ל-63 לקילו, אבל מבחינתו זה לא משנה נמה הנתונים אומרים.
"הוא אמר שאני צריכה לפנות את את הדרך למישהי רעבה יותר. זאת הקריירה שלי, אני לא מסכימה להיות ניסוי וטעייה, כל המדליות שעשיתי זה היה במשקל שלי, הייתי בשתי אולימפיאדות ואני לא רואה סיבה לעבור משקל, אני לא עומדת לוותר, שאני עומדת להישאר במשקל שלי, הוא בא עם הוראה חדשה, שאני צריכה להתאמן אצל שני הרשקו, מאמנה של היריבה.
"מבחינתי זה מקו אדום, אני לא מוכנה להתאמן אצלו, למרות שהוא מאמן נבחרת, לא אמרתי על זה מילה. פבל אמר שהוא מוכן לזוז הצידה, אם יביאו מאמן אחר ראוי. כל מאמן אחר. הוא היה מוכן לזוז הצידה אם יהיה מישהו שיכול להביא אותי למעלה וההצלחה שלי היא הדבר הכי חשוב.
"אבל פונטי היה מאוד החלטי לגבי זה שאני צריכה לעבור כי הוא ידע שאין סיכוי שאני אסכים לדבר הזה. למרות שהוא ידע את כל מה שאמרנו, הוא ניסה לצייר אותי כאדם רודף בצע, שהדברים אינם נכונים. גם בפגישה הזאת וגם בישיבת הנהלה, פבל לא רצה שקל בשביל האימון. הוא הסכים לאמן אותי בחינם, אני הסכמתי שיבוא מאמן אחר, אבל גם פה זה לא צלח.
"הם המשיכו להכפיש את השם שלי, עשו לי רצח אופי, החיים שלי אף פעם לא סבבו סביב כסף, הדבר הכי חשוב לי זה להצליח בספורט. דיברו על פשרות, על זה שהם באו לקראתי, כשבעצם הדבר היחידי שהם עשו זה שיקרו לעיתונות.
אמרו לי להגיע רק 3 פעמים בשבוע, עשו סיקור יפה כשהאמת היא לא כזאת. שני הרשקו, מאמן הנבחרת, הודיע לי שאני צריכה להגיע לכל האימונים, שלוש אימוני ערב, חמש בבוקר, לא רצו שאצליח.
"בסופו של דבר, פונטי ניצח, אני לא אייצג את ישראל בג'ודו יותר. הוא עשה הכל כדי שאני אפרוש, אבל פה אני לא מתכוונת לוותר לו. אני אלחם על החיים שלי, על הבריאות הנפשית שלי ועל החלום. בגלל זה, היום הגשתי תביעה גדולה לבית משפט כדי שפונטי ישחרר אותי וייתן לי להגשים את החלום שלי, איפה שלא אצליח".
על השאלה למה חיכתה עד עכשיו אמרה: "הדבר הכי חשוב לי היה לייצג את הדגל וההמנון שלי, אבל מעבר לזה, חשוב לי לעשות ג'ודו, כשהבנתי שזה לא יקרה, עם כל הכאב שבעניין, החלטתי לעבור הלאה. אנחנו עושים את ההפרדה, אבל לא צריך לתקן דברים כאלה בחוץ, אלא בבית.
"יש לנו משימה. היא הראשונה במעלה. זה שפונטי יחתום על מכתב שחרור וייתן לה ללכת. אנחנו קרובים לדקה ה-90. אין לה עדיין מדינה שהיא סגרה איתה. ללא כל ספק, אני חושב שהנושאים היסודיים, איך שאיגוד הג'ודו נראה, יטופל.
"המלחמה היא לא רק שלי, משפט אחד גדול ששמעתי זה 'אל תלחמי נגד מערכת, אין לך סיכוי'. כל ספורטאי צריך לדעת שהוא יכול להילחם אם משהו לא בסדר. הספורטאים מחליטים לגבי הקריירה שלהם".
דובר איגוד הג'ודו, גיל לבנוני אמר בתגובה לדברים: "אמנם המצגת שהם הכינו היתה מושקעת, אבל היא מלאה באי דיוקים ואני עוד עדין. אפילו שקרים, חלק יתבררו בבית משפט. באיגוד הג'ודו הנוכחי, חברי ההנהלה, נבחרו בהתאם לקריטריון בית משפט, שקבע שהאיגוד הקודם היה מושחת ושלח אותו הביתה. האיגוד הנוכחי מצעיד את הג'ודו הישראלי לעשרות מדליות בכל העולם ובכל הגילאים".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם