האחרון לעזוב את המגרש: מאמן אלג'יריה הצליח לרגש
לאחר ההפסד של אלג'יריה לגרמניה, המאמן ואחיד חלילהוג'יץ', נותר לבדו על כר הדשא ופרץ בבכי. הוא נחשב גיבור, ובמדינה עדיין מקווים שיימצא פתרון ליחסיו עם נשיא ההתאחדות, והוא יישאר
הקהל הגיב בקול תשואות ושאגות: "אלג'רי, אלג'רי". האחרון שנשאר על הדשא כדי להודות לקהל האלג'ירי במחיאות כפיים והשתחוות הוא המאמן הבוסני ואחיד חלילהוג'יץ', חנוט בחליפה אפורה, שפרץ בדמעות. האיש שהוביל את אלג'יריה לראשונה בתולדותיה לנוקאאוט במונדיאל ולהופעה בלתי נשכחת בברזיל, נפרד.
העם האלג'יראי רואה בחלילהוג'יץ גיבור לאומי וחולם שיימצא פתרון והוא ימשיך בתפקיד, הוא משתכר 70 אלף יורו בחודש, אבל היחסים המעורערים שלו עם נשיא ההתאחדות גורמים לכך להיות כמעט בלתי אפשרי.
בסיום המשחק, במיקס זון (אזור החיכוך בין התקשורת לשחקנים), שאלתי את הקפטן הוותיק והג'נטלמן מאג'יד בוגרה (31) על המאמן. "וחיד בכה בחדר ההלבשה כשנפרד מהשחקנים, וגם אצלנו היו כמה שלא יכלו לעצור את הדמעות. אנחנו אוהבים אותו, הוא עשה מהפכה בנבחרת.
"הוא הכניס סדר ומשמעת וגיבש זהות לנבחרת, גרם לנו לשחק עם הלב וגם עם הראש. הוא גם שידרג את אלג'יריה כשהצליח לשלב בשלוש השנים שלו פה צעירים בולטים כמו (איסלם) סלימאני, (עבדלמומן) דג'אבו ו(יאסין) בראהימי".
האלג'יראים, נציגי אפריקה האחרונים שהודחו בברזיל, חוו שילוב של אכזבה וגאווה, הדחה בראש מורם. שאלתי את כוכב הנבחרת סופין פגולי (ולנסיה) אם הוא חש יותר פספוס או יותר גאווה, והוא ענה: "אני בעיקר גאה מאוד בסולדריות בנבחרת הזו, אין אגואיזם כאן וזה דבר נדיר. המונדיאל הזה היה חוויה יוצאת דופן, המדהימה בקריירה שלי, וזה רק מעודד אותי להמשיך".
קאמל תמאם, שדר אלג'יראי מרשת ביין ספורטס, אמר לי בהתלהבות: "תראה, זו נבחרת של העתיד. יש כאן המון צעירים מוכשרים ומבטיחים סביב גיל ה-20, כך שאלג'יריה עוד אמורה להשתפר. אבל הכל עלול להשתבש אם ימונה מאמן פחות טוב שיחפש לשנות דברים שעובדים".
ואכן שישה משחקני ההרכב מול גרמניה הם בני 25 ומטה, אחד מהם המגן המהיר פאוזי גולאם התחייב בסיום: "נמשיך לעבוד קשה, יש לנו דור מבטיח שירוץ יחד הרבה שנים". "בראבו, ירוקים", היתה הכותרת ב'פלאנט ספורט' האלג'יראי שכתב על ההפתעה הגדולה נוכח העדיפות והשליטה של האלג'יראים בחלק גדול מהמשחק. והיה גם המחליף בן ה-24, הקשר האתלטי והטכני יאסין בראהימי שהיה שבור: "עשינו משחק גדול, ואני מאוד מאוכזב. לא בא לי לדבר".
האוהדים הנהדרים שרו ביציעים שוב ושוב את שירם המפורסם שמשלב בין אנגלית לצרפתית: one, two, three / Vive L'Algerie
(אחת, שתיים, שלוש/ תחי אלג'יריה). מדי פעם קראו גם 'אללה אכבר', והשיא היה קריאות 'אולה' לכל מסירה באמצע המחצית השניה. בהפסקה כולם פשטו על המזנון בטירוף ורוקנו את המזון עם שבירת צום הרמדאן שלהם שלא פגע בעידוד.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם