לנצל את שנת החורף: ההזדמנות של הנבחרת
לכל הנבחרות באירופה קשה עכשיו וישראל חייבת לנצל את התרדמת המאפיינת את פתיחת העונה כי באביב הן ישובו חזרה. ערן זהבי לא מסרס את סביבתו ולכן אלי גוטמן יכול להיות יותר רגוע. אבי לוזון ממשיך להתנהג כאילו אין עופר עיני, שמצדו העדיף לטוס לירח דבש
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
1. תסתכלו על תוצאות ליל שישי מלבד הניצחון של ישראל 1:2 בקפריסין. בוסניה, היריבה
בוסניה נבחרת טובה, אבל אל תהפכו אותה למפלצת בלתי פגיעה. היא מדינה קטנה, 4 מיליון תושבים ותלויה מאוד בדור השחקנים שלה. בקונסטלציה מסוימת בוסניה יכולה למצוא את עצמה עם 1 מ-12, שזה סוף הסיפור שלה מבחינת יורו 2016.
אבל הסיפור של הכדורגל האירופי בימים אלו מורכב אפילו יותר. איטליה שיחקה בבית נגד אזרבייג'אן וניצחה בקושי בדקות האחרונות 1:2. הולנד, שכמעט אף פעם לא מאבדת נקודות במוקדמות, פיגרה בבית (!), במחצית (!!) מול קזחסטן (!!!), והפכה את המשחק רק עשר דקות לסיום.
לכל הנבחרות קשה עכשיו, גם לגדולות. אוקטובר זו תקופה של תרדמת המאפיינת תמיד את פתיחת העונה. העייפות מהמונדיאל, החלודה מהחופש, חג המולד המתקרב והחורף המעיק על רוב היבשת.
העניינים יתחילו לזוז שם רק בתחילת 2015 או באביב של השנה הבאה, אבל מבחינת ישראל זו אולי הזדמנות חד פעמית לנצל את התרדמת של היריבות. כי באביב הן ישובו חזרה.
2. טראומות העבר מלוות את נבחרת ישראל כמו צל. הנבחרת הזאת צעירה יחסית. רוב שחקניה וכוכביה לא מתרפקים על סיפורי העבר, ולא סוחבים על הכתפיים שלדים מהארון וסיפורים רעים על כישלונות ברגעים האחרונים.
כשאנחנו משווים את ישראל הנוכחית לנבחרות עבר, מגלים שמה שהשתפר אצלנו זה חיסול המעמדות. זה התחיל לפני הרבה שנים עם מוטל'ה שפיגלר, גיורא שפיגל ושאר הסגל באותם ימים, אליו התייחסו כאל שואבי מים.
לאורך הדורות תמיד היו אדונים ומשרתים, אבל בשורה התחתונה זה לא עבד. אפילו כשאלה היו חיים רביבו, אייל ברקוביץ', איציק זוהר, טל בנין ואבי נמני, המאמנים התקשו לרסן אותם, וכשבא מישהו מבחוץ כמו ריצ'רד נילסן וניסה לפרק את הפוליטיקות - המנהיגים (חוץ מברקוביץ') התמרדו נגדו ועשו לו סבוטאז'.
אלי גוטמן התעלה על עצמו ועשה עם עצמו חסד כשהשאיר את יוסי בניון בבית. מבין כל מנהיגי הנבחרת לדורותיהם, בניון צנוע יחסית וריסן את המניירות שלו, אבל עכשיו כשהתבגר והוא משחק פחות,
הוא זקוק ליתר תשומת לב, ואת זה לגוטמן ולצוות שלו אין כרגע זמן פנוי לתת לו.
3. העונות המעולות שלו, שהפכו אותו לשחקן כמעט ייחודי כאן, סימנו את ערן זהבי כמנהיג הבא, אבל להבדיל מברקוביץ', רביבו נמני ושפיגלר, זהבי לא מסרס את סביבתו. תסתכלו על טל בן חיים ותבינו. גוטמן יכול להיות יותר רגוע, כי באמת שהפעם אין שחקן אחד שהוא גדול יותר מהנבחרת עצמה.
במידה רבה ישראל של היום מגוונת הרבה יותר (למשל) מנבחרת פורטוגל, שלא יודעת מה לעשות בלי כוכב העל שלה. תסתכלו על השחקנים שישבו אתמול על הספסל, או אלו שלא הוזמנו כלל. מעולם לא היה למאמן הנבחרת היצע כזה. אם פורטוגל, עם רונאלדו, היתה עכשיו ראש בית בקמפיין הזה, ולא בלגיה, הייתי הרבה יותר רגוע.
ישראל הובילה 0:2 במחצית מול נבחרת שהניצחון שלה בבוסניה לא בא אמש לידי ביטוי בהתלהבות באצטדיון המודרני, שמושיב את הקהל די רחוק מהקווים. ועדיין לא היינו רחוקים ממפח נפש בדקה ה-90, ומ-2:2.
גוטמן לא היה אסרטיבי במחצית השנייה. החילופים שלו לא היו אפקטיביים, המסרים שלו לא עברו וקפריסין השתלטה על המשחק, הבקיעה בזמן נוח, ואלמלא אופיר מרציאנו ברגע האחרון, הטיסה לאנדורה היתה הופכת לגיהנום.
4. בגזרת העסקונה אין חדש. יכול להיות שאנחנו דוהרים אחורה. אבי לוזון כבר לא בעל הבית, אבל הוא ממשיך להסתובב במסדרונות חדרי ההלבשה, כאילו אין עופר עיני. ובאמת שעיני איננו. הוא התחתן פעם שנייה והעדיף ירח דבש על המשחק.
אני מכיר המון אנשים שמחכים עם ירח הדבש שלהם גם חצי שנה כדי להשלים את המשימות שלהם. עיני לא שינה את התוכניות שלו, אבל תסמכו עליו שהוא יהיה שם לגזור את הסרט אם זה יקרה.
נראה שחזרנו לדפוס הניהול של חיים הברפלד, שהיה מזכיר ההסתדרות שישב כל השבוע בקומה החמישית של בניין הוועד הפועל ברחוב ארלוזורוב, ופעם בשבוע, בימי חמישי אחר הצהריים, היה מגיע לחדרו בהתאחדות, לעבור על הדואר ולשמוע מה חדש מכתבי ההתאחדות א. טבק, משה שיינמן ומוישל'ה הר געש עליו
השלום.
5. ואולי עדיף יו"ר התאחדות כזה. פחות מחנטרש, ופחות בונה מגדלים באוויר מהכדורגל כאן. קפריסין החזירה את כולם לפרופורציה. את עצמה, אותנו, את הבוסנים.
לפני המשחק הערכנו שנעבור אותו בשלום. המשימה הבאה, אחרי אנדורה, תהיה להתגבר על היריבה החשובה ביותר בבית, בוסניה, באמצע נובמבר, כדי להמשיך להנשים את הענף עד שבלגיה תבוא לפה במארס. כן, בלגיה. היא לא פוסלת את עצמה מלהיות אלופת אירופה ב-2016.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם