כוכב אנטי־כוכב: טל ברודי נפרד מתנחום כהן־מינץ
הכדורסל הישראלי נפרד מכהן־מינץ, גדול הסנטרים שלו ואחד השחקנים היותר צנועים שגדלו כאן. עם גובה של 2.04 מ', "תני" נחשב בשנות ה־60 לחיזיון נדיר. הוא הצעיד את מכבי ת"א לגמר גביע אירופה למחזיקות ופיתח גם קריירה צבאית. פרידה מאגדה
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
הכרתי את תנחום בפעם הראשונה במכביה השביעית ב־1965. אני הגעתי אחרי מחנה

צנוע, שקט, עם חיוך עדין. תנחום כהן מינץ צילום: אתר מכבי ת''א
כשבאתי למכבי ת"א ב־1966 היא הודחה תמיד כבר בשלב הראשון בגביע אירופה. היה לי חוש שעם אחד כמו כהן־מינץ נוכל לעשות את זה. עד שהגעתי, המשחק היה בנוי עליו - הרי מדובר בשחקן הישראלי הראשון ששיחק
בנבחרת אירופה. הוא הסכים לשנות ולהתאים את עצמו לסגנון חדש. עד אז מכבי שיחקה איטי יותר. בשנה הזו עברנו לשחק מהר, ואז נולד הסמל המסחרי של מכבי - ההתקפה המתפרצת.
תנחום הסכים לוותר על האגו ולהתרכז בהגנה וריבאונד. צריך להבין שהשליטה שלו מתחת לסלים והיכולת שלו למסור במהירות היו המפתח למתפרצת שלנו. זה נדיר ששחקן, שהיה הכוכב של הקבוצה, מסכים להשתנות בשביל איזה בחור שרק הגיע מארה"ב.
באותה עונה הפתענו את כל אירופה והגענו עד גמר גביע המחזיקות. ההישג הזה היה עמוד התווך הראשון בהצלחות של מכבי ת"א. זו היתה עונה היסטורית, שעשתה מהפך, ול"תני" היה חלק גדול בזה. המשחק נגד בדאלונה עשה מהפך.
תנחום היה השחקן הישראלי הראשון שהגיע לרמות הגבוהות ביותר. הוא, ואחריו בועז ינאי, הם הסנטרים הכי גדולים שהיו לנו. הוא עשה את זה באולמות פתוחים, בלי טלוויזיה שדרכה יוכל ללמוד ולראות כדורסל ואחרי שהתחיל לשחק בגיל מאוחר. הוא למד מהר מאוד ובמקביל פיתח קריירה צבאית מפוארת.
תנחום היה צנוע, שקט, עם חיוך עדין. הוא היה אישיות. הוא היה כוכב שממש לא התנהג כמו כוכב. בלעדיו לא היינו מגיעים לאן שהגענו. אם היה היכל תהילה לכדורסל הישראלי, הוא הראשון שהיה צריך להיות בו.

הישראלי הראשון ששיחק בנבחרת אירופה. תנחום כהן מינץ
צילום: משה פרידן, לע''מ