חוק הלאום: זועבי ובן גביר out - בכר ואיזי in
עירוני קרית שמונה הפכה ללהיט אמיתי בזכות ההתנהלות הנבונה של הבעלים והמאמן שלה. סכנין, לעומת זאת, שקעה בתהליך של הקצנה והפכה מקבוצה שגם היהודים אוהדים אותה לסמל הלאומנות הפלסטינית. זה הזמן לסלק מהמגרשים פוליטיקאים שמתייצבים ביציעים רק כדי לרקוד על הדם ואין להם שום קשר לכדורגל
1. שתי פריפריות ריכזו השבוע עניין אדיר בכדורגל שלנו, סכנין וקרית שמונה. שני מקומות שנחשבו עד שעלו על מפות ה-waze של אוהדי הכדורגל כאן, לעיירות רפאים, מקום שכף רגלו של אדם מהציוויליזציה לא דרכה בו, ובוודאי גם לא ידעה להגיע אליו. שתיהן נחשבות גם היום במונחים כלכליים לערים 'מתחתית האשכול'. קשות יום, נטולות מקומות תעסוקה, עם אבטלה ענקית, פיתוח עירוני לא מעודכן, כאלו שמתקשות לתפעל אפילו ספרייה עירונית או בריכת שחייה עירונית. אבל בשתיהן הכדורגל הוא מנוף להצלחה וגאווה מקומית.
אירועי שלשום בסכנין מציבים את הקבוצה במעמדה הציבורי הגרוע ביותר מאז שפרצה לתודעה לפני יותר מעשור. כשזכתה בגביע המדינה אחרי שניצחה את הפועל חיפה, הקפטן שלה קיבל את הפרס מנשיא המדינה, ומאות אלפי ישראלים, לא רק קהל ערבי, קיבלו את הזכייה שלה בחיבוק. וכפי שקרית שמונה מחובקת גם ע"י ישובי המועצה האזורית, כך נראו ביציעי סכנין אוהדים יהודים רבים מיישובי משגב. אבל בשנה וחצי האחרונים, בעידוד הלאומנות, כבר לא מוצאים בהרכב שלה שחקנים יהודים, והיא עולה על הדשא על טהרת השחקנים הערבים בחיזוק קל של זרים. נשאר רק יהודי מחמד תורן אחד, המאמן גיא לוי, וזה רק בגלל שהמגזר לא מפרגן למאמנים שלו. על כך סיפר לי פעם עזמי נסאר עליו השלום, מי שאימן את נבחרת פלשתין ותקופה מסוימת גם בסכנין.
את המשחקים מול בית"ר מול סכנין כבר אי אפשר יהיה לקיים במתכונת הנוכחית. זה לא יעבוד יותר, בוודאי לא במתקן קטן כמו דוחא שמאמלל את אוהדי בית"ר וסכנין גם יחד. השתיים צריכות להגיע להסכם ביניהן שהן לא שולחות את אוהדיהן לטדי ולדוחא. לא בשלב זה. אולי כשהמשיח יבוא! אוהדי בית"ר לא צריכים לצאת מירושלים בשלוש אחר הצהריים צפונה ולהידחק כעדרי בקר באוטובוסים מאורגנים שמגיעים לשערי הכניסה לאצטדיון בדקה ה-53. אסור להעמיד את משטרת המחוז הצפוני במשימות שאין לה מושג כיצד להיערך ולנהל אותן. אם 900 שוטרים ומאבטחים לא מצליחים למנוע הכנסת אבוקות, זיקוקים ודגלי פלשתין, ולא מסוגלים למנוע מאוהדי בית"ר להשאיר חורבן והרס בזירה - לשם מה הם בכלל לובשים את מדיהם.
וכמו שיש למנוע כניסתם של אוהדים מסיתים ופרצופים מוכרים למשטרה, צריכה להיות גזרה שווה עם אנשי ציבור שנוכחותם לא נועדה להרגיע את הרוחות, אלא לשלהב אותם. הזועבים, הבן-ארים והבן-גיברים מעולם לא היו אוהדי כדורגל. הם באים לרקוד על הדם. תחסכו אותם מאתנו.
2. בפריפריה הקרית שמונאית אין זכר ללהט הסכנינאי, אבל מה שמבעבע שם אינו ניכר על פניהם הקפואות של ברק בכר ומעסיקו איזי שירצקי. מעולם אני לא זוכר את האיש והסערה הזה, שירצקי, שקט וישנוני כפי שהוא היום - ממש כמו חתול שחיסל כרגע דלי של שמנת. משחק העונה של אתמול הביא 2,000 מקומיים, שיא במונחים של העונה הזאת, ו-3,000 אורחים.
בכר, בעיקר תלמידו של רן בן שמעון בעונות הטרום ובאליפות הגדולה ההיא, מינף מאז את המועדון! בהתלהמות הכללית שהפכה לנחלתו של הכדורגל הישראלי, ברק בכר הוא אי אמיתי של שפיות. כל ההתנהלות שלו משדרת כושר שליטה יוצא דופן ומעורר השתאות. הוא כל כך בטוח בשחקניו שהוא לא זקוק לרעשים מסביב כדי לתדלק אותם. אחרי דקה הוא ממנף את זה לשער יתרון על מכבי הממותגת והמתוקשרת כל כך, אלפי מילין ממנו. בכר מתראיין אחרי הנצחון כפי שהוא מתראיין בפתיחה. שריר לא זז שם, וגם הבוקר, כשהוא מתראיין ברדיו, הוא חושב לצערו של המראיין על המשחק הבא, ולא על אליפות. כמה משעמם, כמה גדול.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם