מחקר: נגיחות בכדור עלולות לגרום לנזק מוחי
לידיעת הכדורגלנים הנוגחים: חבלות ראש חוזרת ונשנות, גם אם הן קלות, עלולות לגרום לנזקים מוחיים - כך עולה ממחקר שנערך לאחרונה באונ' בן גוריון
לידיעת הכדורגלנים הנוגחים: חבלות ראש חוזרת ונשנות, גם אם הן קלות, עלולות לגרום לנזקים מוחיים. הממצאים המדאיגים האלה הם פועל יוצא של מחקר חדש שמציע שיטה מתקדמת לזיהוי ומיקום של פגיעה בכלי-דם ופריצה של המחסום דם-מוח אצל קבוצת שחקני פוטבול (אמריקאי).
שיטת האיבחון החדשה, פרי פיתוח של חוקרים מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב והמרכז הרפואי האוניברסיטאי סורוקה, תאפשר לראשונה לחקור את החשיבות של פתולוגיות וסקולריות ככלל, ושל פריצת המחסום דם-מוח בפרט, אצל ספורטאים ואצל חולים עם פגיעות מוחיות אחרות (אלצהיימר, אפילפסיה, שבץ, חבלות ראש, ועוד...). הממצאים שעליהם מדווח דובר אוניברסיטת בן-גוריון, אמיר רוזנבליט, מציעים לראשונה אפשרות לזהות ולכמת בצורה אובייקטיבית מחלות מוח שעד כה נחשבו בלתי-מדידות או בלתי ניתנות לאיבחון.
פרופ' אלון פרידמן, ממרכז זלוטובסקי לחקר המוח באוניברסיטת בן-גוריון, לא פוסל את האפשרות שהממצאים הללו יכולים להיות תקפים במידה מסוימת גם לגבי כדורגלנים ברחבי העולם: "יש בעולם יותר נתונים על הנזק הנגרם לשחקני כדורגל אמריקאי ומתאגרפים, בעיקר הודות ל'בנק המוח' הגדול בבוסטון, שבו נאספים המוחות של שחקני כדורגל שמתו בגלל סיבוכים נוירולוגיים, והפתולוגיה המוחית נלמדה ביסודיות. כמו כן נלמדו מוחות של חיילים אמריקאים שמתו לאחר פגיעות הדף, וגם אצלם נמצאה פתולוגיה דומה". "אבל", הוסיף פרופ' פרידמן, "ההנחה היא שמדובר בפתולוגיה שנגרמת בעקבות חבלות ראש חוזרות ונשנות, גם אם הן קלות".
הוא מסביר: "הבדיקה החדשה שפותחה אצלנו יכולה לאבחן פגיעה במחסום דם-מוח אצל חולים במחלות נוירולוגיות שונות והיא אינה ייחודית לשחקני כדורגל אמריקאי. אנחנו מזהים פתיחה של מחסום דם-מוח אצל אנשים שעברו שבץ מוחי, אצל חולים עם דמנציה, ואצל חבולי ראש מסיבות שונות. לפיכך המחקר רלוונטי לכל סוגי פגיעות הראש, גם אם היא שכיחה פחות אצל שחקני כדורגל. את זה צריך לבדוק".
לאחרונה עלתה המודעות באשר להשלכות הנוירו-פסיכיאטריות בעקבות חבלות ראש קלות החוזרות ונשנות, במיוחד אלו המתרחשות במסגרת משחקי ספורט תחרותיים מסוימים (כגון אגרוף, כדורגל אמריקאי, הוקי וכו׳). למרות הסיכון הגבוה להפרעות נפשיות ונוירולוגיות בשחקנים, עד היום לא נמצא כלי-איבחון המסוגל לאבחן פגיעות מוחיות בשלב מוקדם.
16 שחקני פוטבול (מקבוצת 'נגב פוטבול' – Black Swarm) ו-13 אתלטים (סטודנטים מאוניברסיטת בן-גוריון ששימשו כקבוצת-בקרה) השתתפו במחקר, שכלל סריקה של המוח בשיטת הדמיה חדשנית המשתמשת בחומר ניגודי לצורך דימות המוח. השיטה פותחה על-ידי רונאל וקסלר, סטודנט לרפואה במסלול לדוקטורט במעבדתו של פרופ' פרידמן, והיא מאפשרת ליצור מפות המראות אזורי מוח עם פתולוגיה וסקולרית או פריצת המחסום דם-מוח.
תוצאות המחקר מראות כי ניתן לסווג את 29 המשתתפים בו לשתי קבוצות - בעלי מחסום דם-מוח תקין ומחסום דם-מוח לא תקין. בקבוצה הפתולוגית נמצאה חדירות לא-תקינה של המחסום דם-המוח אצל 6 שחקני פוטבול ורק אצל משתתף אחד מקבוצת הבקרה. יתרה מכך, השיטה מאפשרת בפעם הראשונה לאבחן הפרעה וסקולרית ב-40% משחקני הפוטבול וב-8.3% מקבוצת-הבקרה, ואף מראה קשר ברור בין סוגי ספורט מסוימים (כגון פוטבול) ובין סיכון מוגבר לפתולוגיה של המחסום דם-המוח.
את המחקר ביצעו איתי וייסברג, רונאל וקסלר, לין קמינצקי, רותם סער-אשכנזי ודן מיליקובסקי, כולם דוקטורנטים במעבדתו של פרופ' פרידמן. הם שיתפו פעולה עם ד"ר אילן שלף, מן המחלקה לדימות רפואי במרכז הרפואי-אוניברסיטאי סורוקה. בדיקות הדימות בוצעו במכשיר התהודה המגנטית (MRI) המתקדם מסוג 3.T
ממצאי המחקר פורסמו בכתב-העת JAMA Neurology .
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם