אין בהם אהבה, והיא לא מנצחת: המשבר של הפועל י-ם
השבר הגדול בהפועל ירושלים לא קשור לפן המקצועי, אלא דווקא למשבר הזהות שממנו סובלים האוהדים. דונטה סמית' אמנם נקנס ב־25 אלף דולר על האצבע המשולשת, אבל הקהל שפעם עטף באהבה שחקן שהחטיא זריקה מחטיאה, ממהר עכשיו לשרוק בוז
המשבר הנוכחי שפקד את הפועל ירושלים הוא הקשה ביותר שהמועדון ידע. כבר לא מדובר על הכשל המקצועי שנחשף במלוא כוחו גם בליגה, גם לא על המצוקה המנטלית שבה שרויה הקבוצה וגם לא על אי היכולת הכרונית לנצח משחקים צמודים. מדובר במשבר רוחבי ועמוק שקשור לראשון השחקנים ועד אחרון האוהדים, משבר זהות של ממש.

הפועל ירושלים הולכת ומשתנה בכל אספקט. זה לא רק המעבר לארנה והשלכותיו, ולא רק היכולת הכלכלית האיתנה לעומת הקופה הריקה בעבר; אבני היסוד של הקבוצה, הדנ"א שלה, עוברים שינוי קיצוני שעלול להיות גם הרסני.
ממועדון קטן שמשחק באולם הרעפים במלחה ומתגאה ב־2,500 אוהדים שהולכים אחרי הקבוצה באמונה עיוורת ובאהבה ללא תנאים וגבולות, המועדון הפך לכזה שתופס את עצמו כמוצר. מספר המנויים קפץ בן לילה ליותר מ־5,000, אבל התחושה עכשיו היא שאין שליטה ביציעים, והגרעין הוותיק של האוהדים לא יכול להנחיל מסורת שלמה של עידוד ואהבה לאלפי אוהדים חדשים. אם בעבר אוהד לא היה מעז לקלל שחקן של הקבוצה, ואם כן היה מושתק במהרה על ידי הגרעין הנאמן, העונה המחסומים קרסו.
אם רק לפני כמה עונות היינו עדים לתצוגות עידוד מעוררות קנאה של הקהל האדום גם כאשר קבוצתו מושפלת ב־30 הפרש, היום חלק מהאוהדים מאמצים את ההרגל המגונה של נטישת המשחק טרם סיומו.
השיא הגיע שלשום בהפסד למכבי חיפה. דונטה סמית' אמנם החטיא את שלוש זריקות העונשין המכריעות, אבל חלק מהקהל האדום שכח בתוך שניות שזה אותו שחקן שקלע 30 נק' וסיים עם מדד של 47. מספר לא קטן של אוהדים קילל אותו כשירד עם ראש שפוף מהמגרש, והוא החזיר עם אצבע משולשת.
לא צריך לסנגר על סמית', שידוע כבעל פתיל קצר, אבל בעבר אותם אוהדים היו מנסים לפרוץ למגרש כדי לעטוף באהבה את השחקן שהשאיר את הכל על המגרש, אבל החטיא בסיום.
והיום? אין בהם אהבה, והיא כבר לא מנצחת. העניין טופל במהירות על ידי אנשי הקבוצה, וכבר אחרי המשחק צייץ סמית' שורה של הודעות בטוויטר שבהן התנצל על מעשיו. "הרגשות הוציאו ממני את הרע, אני באמת מצטער", כתב. ההנהלה לא הסתפקה בכך וקנסה אותו בכ־25 אלף דולרים.
בתוך כך, מעמדו של המאמן דני פרנקו עדיין יציב, אך במועדון לא מסתירים את האכזבה העמוקה מיכולת הקבוצה ובעיקר מהעובדה ששרשרת ההפסדים התרחשה דווקא בבית. בקבוצה הכחישו נכון לשעת סגירת הגיליון את הדיווחים על שחרורו של פופס מנסה־בונסו.