מגזינים online

חאפ-לאפ: דני פרנקו עשה טובה, עזוב אותנו

הפועל ירושלים צוללת למעמקים, וצריך מציל שימשוך אותה משם. דני פרנקו צריך ללכת מהר ובמקומו יבוא מאמן חדש, בעל שיעור קומה, שיחבר את כל החוליות החסרות ואולי נראה פה סוף סוף כדורסל. לא חיכינו 2,000 שנה לארנה כדי שנתבייש לדרוך בה

שלום ירושלמי | 5/1/2015 12:10 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

יש לי בקשה לדני פרנקו: עזוב אותנו. פשוט, תקום, תשאיר את המפתחות ולך לדרכך. כמעט הייתי אומר קח איתך את דונטה סמית, אבל אני בכל זאת חושב שהוא יכול למצות את הכישרון הנדיר שלו ולהיראות אחרת לחלוטין עם מאמן אחר, אחרי שתשתחררו זה מזה.
צילום: דני מרון
דונטה סמית, ברקע דני פרנקו. הנזק המצטבר שנגרם לקבוצה בשבועות הללו הוא עצום צילום: דני מרון

פרנקו איבד את המנהיגות על קבוצה שלא יכלה להגיע לשום מקום כי הוא לא בנה אותה נכון. הפועל ירושלים זו קבוצה שאין לה היום כוח פנים ולא כוח חוץ. אין לה גבוהים חזקים וטובים ואין לה קלעים רציניים שישנו את לוח התוצאות וירימו את הקהל בארנה. אין לה גם רכז טבעי.

אין לה תכנית משחק כי לא מדובר בקבוצה הגיונית, בעלת היררכיה שמסוגלת לעמוד באיזו משימה שדורשת סדר. זו קבוצה של אימפרוביזציה, אלתור מתחילתו ועד סופו. חאפ-לאפ.

בחמשת המשחקים האחרונים של הפועל בליגה, שכולם הסתיימו בהפסדים, כמובן, הקבוצה נראתה כמו כיתה טיפולית בלי מורה. פרנקו איבד את השליטה על השחקנים שלו והם עשו כל מה שרצו. מכיוון שכך הם הסתכסכו האחד עם השני וגם עם עצמם והעסק הלך והתדרדר ורשמנו בכל משחק שיא שלילי.

סמית הניף אצבע משולשת לקהל אחרי מכבי חיפה; הלפרין השליך את הכדור בזעם בחולון וחטף עבירה טכנית, אולי בפעם הראשונה בקריירה; ג'וזף ג'ונס הטיח את המגבת בזעם אתמול מול הפועל תל אביב, ועוד שנייה היה בולע את פרנקו המסכן.

הנזק המצטבר שנגרם לקבוצה בשבועות הללו הוא עצום. עוד מעט הוא יהיה בלתי ניתן לתיקון. הפציעות רק הוסיפו להרס הכללי. מה שראינו אתמול באולם הדרייב-אין החדש של הפועל תל אביב זו חרפה שאין כמוה.

אני עוקב אחרי הפועל עם הלב והנשמה עשרות שנים, ומעולם לא נכלמתי כמו במחצית השנייה. כוכבים בסדר גודל של סמית, אליהו והלפרין לא שיחקו כדורסל. הם עמדו שם וחיכו שהמשחק ייגמר. ג'ונס עשה את העבירה החמישית שלו, כך נדמה לי, רק כדי לצאת החוצה ולא להיות שותף לסיוט הזה.

צילום: דני מרון
ליאור אליהו, אתמול בדרייב אין. איפה הנשמה? צילום: דני מרון

הפועל ירושלים נמצאת במשבר המקצועי הגדול בתולדותיה. מכיוון שהיא לא בנויה נכון, כפי שציינתי, היא גם מתפרקת בקלות. כדי להחזיר אותה למסלול צריך לבצע זעזוע אדיר. מלמעלה. אריה דרעי ראה שהוא הולך לאבדון וש"ס מתרסקת לו מול העיניים והוא קם והתפטר. התרגיל המבריק הזה עורר את הרחוב, ש"ס חזרה לחיים והצילה לעצמה את אחוז החסימה. עכשיו הוא יכול לחזור למציאות אחרת.



הפועל ירושלים במצב דומה. הקבוצה צוללת למעמקים, וצריך מציל שימשוך אותה משם. פרנקו צריך ללכת מהר ובמקומו יבוא מאמן חדש, בעל שיעור קומה, שיחבר את כל החוליות החסרות ואולי נראה פה סוף סוף כדורסל שעובד עם רכז, שחקני חצי פינה, פורווארדים וסנטרים אמיתיים כמו בכל קבוצה נורמאלית, ולא אוסף הזוי ולא מחובר על הפרקט.

הפועל ירושלים הוא מועדון גדול. הוא גדול על פרנקו בכמה מספרים. אסור לנו להיראות ככה. אסור לנו לעשות פאולים כאלה לאורך זמן. אסור להמשיך ולהתדרדר בשום אופן. הספיקו לנו הפדיחות באירופה.  הספיקו לנו הפאשלות בליגה. זהו. לא חיכינו אלפיים שנה לארנה בירושלים כדי שנתבייש לבוא לשם ולעודד את הקבוצה, שהיא בבת עינינו. פרנקו, סוף. תודה.

צילום: דני מרון
אולם הדרייב אין החדש של הפועל ת''א, אתמול צילום: דני מרון
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

פייסבוק

מדורים