אתם כבר הצעתם את עצמכם למכבי ת"א?
היה מביך לראות אנשי כדורסל בכירים כמו צביקה שרף עומדים ומציעים את עצמם לצהובים בכל דרך אפשרית. אבל אין להם ברירה - כך עובד הכדורסל הישראלי. הגיע הזמן שמישהו ישבור את התבנית הזאת
הכל כבר נכתב, נותח ונטחן עד דק בפרשת גודס. כבר הסבירו שהוא האשם הבלעדי כי הרי עם סגל כמו שיש לו בארסנל, ראוי שלפחות יציג משהו שנראה כמו קבוצת כדורסל שעולה קרוב לעשרים מיליון ולא כמו קבוצת אימונים. כבר הסבירו שהוא בכלל לא אשם מכיוון שסורס וקיבל סגל שרובו הונחת מגבוה. הסבירו והסבירו, פירשנו וביארו את מצבו של האדם הבודד ביותר בספורט הישראלי והכל הפך כבר למשעמם.
למעשה, אפילו שריקות הבוז בהיכל מנורה מבטחים אחרי הבומבה מאשדוד היו שריקות עייפות. כאילו לצאת לידי חובה. הרי מה ראו האוהדים בצהוב? למעט כמה מהלכים נאים של שולדבראנד, אשדוד שיחקה בצורה מחרידה בדקות האחרונות, וסיפקה מהלכים שהסתכמו בהשלכת שלשות חסרות אחריות עם לא מעט זמן על השעון ועם שחקנים חופשיים לגמרי בכנפיים. ואחר כך? שריקות בוז חלושות ותזוזה מהירה לחניה.
כלום לא עצוב, הכל כמעט כרגיל. הרגע המסעיר האחרון מבחינת האוהדים היה כשגודס הבין כבר שבועיים לפני כן שזה נגמר, וכמאמר הסלוגן, מול ססארי הוא רקד כאילו אף אחד לא מסתכל: הוא ספסל את פארמר, לא רשם את בנדר והשיג ניצחון. אבל הניצחון הזה עלה לו ביוקר ובסיכוי הקלוש האחרון שלו לשמור על המשרה, כי פארמר, מכונת אגו לא קטנה כבר מימי הקולג'ים שלו ב-UCLA, התנתק ממנו סופית.
אבל גלשנו בטעות לניתוח מקצועי שכאמור לא כ"כ רלוונטי. הרלוונטי הוא שיותר מדי מאמנים בישראל צפו בגודס וידעו בדיוק מה עובר עליו, אחד לאחד כמעט, חלקם כבר היו שם בדיוק באותו המקום, חלקם היו לא רחוק, והם כולם בעצם תמצית הסיפור של מאמן הכדורסל הישראלי.
ומהי אותה תמצית? אוה, יש לא מעט דוגמאות רק מהשבוע האחרון. למשל, היה קצת מכמיר לב לחזות בצביקה שרף כמאמן אשדוד בראיונות לפני ואחרי המשחק. חוץ מלנופף בידיו ולהניף שלט מקושט עם מספר הטלפון שלו, שרף כמעט ספק ידיו והתחנן לחזור ולאייש את עמדת המאמן בצהוב כשהצהיר, כאילו שמישהו שאל אותו בכלל ש"הוא לא יעשה שום דבר בלי אישור ממנהל הקבוצה".
מי בכלל זוכר שתסריט דומה כבר התרחש כמעט אחד לאחד כשהתמנה במקום קטש ב-2008' כשאז עשה בדיוק את מה ששרף עושה כל הקריירה, מכניס התלהבות וציונות נלהבת בחדר ההלבשה, מנצח משחק או שלושה, ומנסה להחזיק את מה שיש עד שהכל מתחיל להתפורר. באותה עונה היה זה ארויו על תקן פארמר. ואחר כך? אחר כך בא ברינבוים. זוכרים?
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
ומה עם שיבק? הוא הרי פוטר מאילת והלך הביתה כדי לשמוע ידיעות שהוא משמש (אללה יודע למה) כאופציה לאימון בצהוב. שלא יהיו אי הבנות, בשלב די דומה תחת שמיר בעונה שעברה אילת גם לא בדיוק זהרה. קאליף ווייאט זרק את אותן זריקות גרועות בכל הזדמנות, כדיר ביצע את אותן עבירות מטופשות להחריד ולסיים משחקים עם חמש כאלו הרבה לפני הזמן, וכבר אז ניסים ניסה להציל את המולדת עוד לקראת במחצית. אבל שיבק פוטר בגלל רף הציפיות שהציב כשהדיח את מכבי בעונה שעברה, וכאמור, עכשיו הוא "על הכוונת".
וזה משעשע כי לרגע גם שמיר הפך למלפפון צהוב. אותו שמיר שפוטר כדי לראות את שיבק מנסה לסדר את השורות. וגם זה משעשע כי את המהלכים האלו פירשן מאמן הנבחרת ארז אדלשטיין בשידורי ערוץ הספורט, שגם הוא, כבר ניחשתם, מאייש את בורסת שמות המאמנים-שאולי-ילבשו-צהוב למרות רינונים על לכלוכים הדדיים לאורך שנים. וקטש? המפוטר אדום הטרי כנראה בדרך לאותה אילת ממנה התקדם(?) להפועל תל אביב שכאמור שחררה אותו הביתה.
כי ככה זה בשוק המאמנים של ליגת העל הישראלית שבה נוכחת גם אחת מהקבוצות החזקות והטובות ביותר שיש. קריירת האימון שלך נעה סביב ציר מרכזי אחד בצהוב: או שאימנת את מכבי תל אביב, או שלפחות אתה נמצא, או היית, על הכוונת שלה. הצלחת בה? זה לא באמת משנה. תשאלו את בלאט ששמע בזמנו בגלי צה"ל את דייויד פדרמן מסביר שבלאט היה "עוד בורג" בהצלחה, או את פיני גרשון ששומע עד היום הדלפות ממכבי שהוא לקח תארים פשוט כי הוא נפל על סגל נדיר.
נכשלת בה? נו, אתה במשפחה טובה. אולי תגיע להפועל ירושלים (בה כנראה שתיכשל) אחר כך לאילת (ממנה כנראה שתפוטר), תנדוד קצת סביב הנבחרת ("שתעשה את שלה בכך שעלתה ליורובאסקט"), ואחר כך לישיבה מול הטלוויזיה בימי חמישי כדי לגלות שאולי הפכת למלפפון צהוב.
אחרי קדנציה כל כך גרועה ועם תנאים כל כך זוועתיים ולרוב גם לא הוגנים, אולי, רק אולי, גיא גודס יוכל להיות זה שישבור את הפרדיגמה הזאת ולהיות "סתם" מאמן ליגה יציב ואהוב מתחת לרדאר. אבל רק שלא ייקח אליפות פתאום או ידיח את מכבי תל אביב בסדרת גמר, הוא עוד עלול לגלות לחרדתו שהוא מועמד.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם