פרשיית שראפובה: רוסיה במאבק להגנה על שמה הספורטיבי
ההודעה של הטניסאית מריה שראפובה כי נכשלה בבדיקת סמים, העלתה לכותרות את הימצאותם בספורט הרוסי כולו. במוסקבה טוענים שמדובר במקרים בודדים, אך מנגד נשמעות טענות על סימום שיטתי של ספורטאים במטרה לצמצם פערים מהמערב
אומה שלמה במבוכה, עצב וחוסר אונים - כך אפשר לתאר את התחושות בקרב מיליונים מאזרחי רוסיה השבוע. הסיבה לכך אינה נעוצה במשבר הכלכלי העמוק הפוקד את המדינה הענקית, או בפרשה מדינית מסתורית: את הכותרות הראשיות של מהדורות החדשות, עמודי העיתונים ואתרי המדיה תפסה דווקא שערוריית הסמים שהתפוצצה השבוע במלוא חריפותה בספורט הרוסי.
- כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
בתוך 48 שעות נודע כי שישה ספורטאים בכירים מכמה ענפי ספורט, ובהם גם מי שכונו בשנים האחרונות "גאוות האומה הרוסית ופניה הספורטיביים", חשודים בשימוש בסם אסור מסוג מלדוניום. בעקבות כך צפויים הספורטאים לעונשי השעיה ארוכים מספורט תחרותי.
קרדיט: רויטרס
פרט לטניסאית־העל מריה שראפובה, שהודאתה בשימוש בסם האסור דווחה בהרחבה ברחבי העולם, נכללו ברשימה הלא מחמיאה גם האלופה האולימפית בהחלקה על קרח יקטרינה בוברובה, האלוף האולימפי בהחלקה מהירה על הקרח למרחקים קצרים ("שורט־טרק") סמיון אליסטרטוב וגם אלוף העולם בהרמת משקולות אלכסנדר לובצ'ב.
הסערה הזו מצטרפת לשורה ארוכה למדי של מקרים שנחשפו בחודשים האחרונים, שבמסגרתם ספורטאים רוסים בכירים, ובעיקר אתלטים, נחשדו שנטלו חומרים אסורים לפני תחרויות חשובות. בנוסף התעורר החשד שהסוכנות הממשלתית הרוסית למאבק בשימוש בסמים בספורט טייחה מקרים של שימוש בחומרים אסורים. כך, למשל, בשנה שעברה נטען בתחקיר 'הסאנדיי טיימס' הבריטי ש"80 אחוזים מהמדליות שבהן זכו אתלטים רוסים באליפויות עולם ובאולימפיאדות חשודות כ'לא נקיות'".
מאמצע המאה שעברה נפוצו בספורט העולמי שמועות רבות על ספורטאים סובייטים שנוטלים הורמונים וסטרואידים אסורים, ומשתמשים ביתרונות שמעניקים להם החומרים הכימיים כדי לזכות בתחרויות הבינלאומיות.
על הרקע הזה ובהקשר של השערוריות האחרונות, עלתה מיד השאלה המתבקשת: האם הממשלה הרוסית מפעילה באופן רשמי וממוסד הליך שכולל מתן חומרים אסורים לספורטאים, כדי שיזכו בהישגים מרשימים בתחרויות הבינלאומיות וישקמו את הכבוד הלאומי הרוסי שאבד לאחר התפרקות ברית המועצות?
לפי הסוכנות הבינלאומית למאבק בסימום בספורט, התשובה לשאלה זו היא חיובית. לפי דו"ח מיוחד שפרסמה הסוכנות בנובמבר השנה, שר הספורט הרוסי, ויטלי מוטקו, הורה על מתן חומרים אסורים לספורטאים לפני תחרויות, תוך שיתוף פעולה עם שירות הביטחון הפדרלי של רוסיה, פס"ב, יורשו של הקג"ב.
מי שהיה יכול לשפוך אור על הדברים הוא יושב הראש לשעבר של הסוכנות הלאומית הרוסית למאבק בסמים בספורט, ניקיטה קמייב, שפרש מתפקידו לאחר פרסום ההאשמות של הוועדה הבינלאומית. הוא אף הודיע שבכוונתו "למסור מידע לעיתונאים" בנושא, אך לא הספיק לעשות כן: הוא נמצא מת בנסיבות מסתוריות בסוף חודש ינואר השנה, כשהוא בן 52 בלבד.
לפי הגרסה הרשמית קמייב מת מהתקף לב לאחר שסיים גלישת סקי, אך יש המעריכים שמותו נבע מהסכמתו לשתף פעולה עם החקירה המתנהלת נגד ממסד הספורט הרוסי. הקרמלין מצדו התנער מההאשמות, טען בתוקף שהספורטאים שנתפסו משתמשים בסמים הם מקרים ספורים, וקבע שאין לערבב פוליטיקה בספורט. דובר הקרמלין דמיטרי פסקוב אמר ביום רביעי שהבדיקה של שראפובה לא צריכה "להקרין" על הספורט הרוסי כולו. לדבריו, רוסיה מתנגדת לניסיונות הפוליטיזציה של סוגיות ספורטיביות.
תומכי תיאוריית הקשר - ויש רבים כאלה בממסדי הספורט במדינות המערב - גורסים שרק באמצעות סמים אסורים אפשר להתגבר על פער ההישגים העצום בין רוסיה שלאחר קריסת ברית המועצות ובין המערב. עם פירוקה של האימפריה הסובייטית, התשתית הספורטיבית של בתי הספר המקצועיים בענפי הספורט חדלה לתפקד ונהרסה כליל. כך קרה גם למתקנים, שהתיישנו עד לחוסר רלוונטיות.
אף שהאוליגרכים הרוסים הזרימו בשנים האחרונות סכומי כסף גדולים לספורט, המשאבים הללו שימשו בעיקר לריפוד כיסיהם של שחקנים ומאמנים זרים, שפותו להגיע לליגות המקצועניות של רוסיה, ובעיקר לכדורגל ולכדורסל, תמורת סכומי כסף גדולים.
מנגד לא נרשם שיפור משמעותי בתשתיות הספורט שיצרו ספורטאים מצטיינים רבים בתקופת ברית המועצות, רבות מהן בערי השדה. לכן, נטען במערב, רק באמצעות רמייה הצליחו הספורטאים הרוסים להתמודד כשווים מול יריביהם בעולם, בהתחשב בפערים העצומים בתשתיות ובתהליכי ההכשרה.
התגובה של בכירי הספורט הרוסי להתפוצצות פרשיות הסמים מעוררת תמיהה רבה. המנהיגים במוסקבה, ובהם שר הספורט מוטקו, רגילים להאשים את המערב במזימות מכל הסוגים, בין השאר על רקע הטענות שרוסיה השיגה בדרכים לא כשרות את אירוח המונדיאל ב־2018. עם זאת, הפעם העדיפו בבירת רוסיה להטיל את האחריות על הדרגים הנמוכים במערכת הרוסית - הרופאים, המאמנים והספורטאים עצמם.
במסיבת עיתונאים שרבים בממסד הספורטיבי הרוסי תפסו כירי בתוך הנגמ"ש, ניסה השבוע מוטקו להסיר את האחריות ממוסדות המדינה. "אנחנו מנסים לעשות סדר בתחום הסמים בספורט הרוסי, ואני מניח שיידרשו לנו עוד 3־4 שנים כדי לסדר את הנושא", הצטדק השר שלא כהרגלו, "אבל קשה לעשות זאת כשיש התאחדויות ספורט, רופאים וספורטאים שנוהגים בחוסר אחריות. המלדוניום הוכנס לרשימת החומרים האסורים בינואר השנה. פרסמו על כך הודעה מסודרת, וזה גם הופיע באתר של הסוכנות הרוסית למאבק בסימום. אני לא מבין: מדוע בכל זאת השימוש בחומר הזה נמשך?"
באותה ההזדמנות דחה מוטקו את הטענות על מעורבות המדינה בפרשה. "אי אפשר להאשים מדינות במעשים של יחידים. יש לנו בעיה מסוימת באתלטיקה, ואנחנו מנסים לטפל בה", אמר מוטקו. "כל הספורטאים שלנו שנתפסו על שימוש בחומרים אסורים מוכיחים שאי אפשר היום להסתיר את העניין הזה. אני אומר גם לשותפים שלנו במערב - אי אפשר לעשות את זה גם ברמת המדינה. אם יש יחידים שעשו טעויות, יש מוסדות בינלאומיים שצריכים להעניש אותם. נשתף פעולה עם התהליך באופן מלא".
בינתיים הטקטיקה שנוקט הממסד הרוסי עובדת: הספורטאים ואנשי הצוותים הרפואיים עסוקים בלהאשים זה את זה בתחבולות במטרה לנצח בקרבות בזירה הפנים־רוסיים, וכדי ולזכות ביוקרה ובכרטיסים לאירועי הספורט החשובים בעולם.
אביו של ספורטאי ה'שורט־טרק' פאבל קוליזניקוב, שצפוי לספוג השעיה בשל שימוש במלדוניום, העריך השבוע שיריביו של בנו בנבחרת הרוסית עצמה עומדים מאחורי ההאשמות. "אני משוכנע ש'החברים' שלו תפרו לו תיק", אמר אלכס קוליזניקוב. "אין לכם מושג כמה אויבים מבפנים יש לנו. אני מודה לא־ל בכל יום על שלא חיסלו אותו פיזית, ממש כך. אלופי עבר במקצוע שלו מתעבים אותו, ופוחדים שיאפיל עליהם. גם החבר'ה שהוא התאמן איתם שונאים אותו, כי הוא הצליח והם נשארו מפסידנים.
"אני מקווה מאוד שהמדינה תתערב ותמצא דרך לעזור לנו", העריך האב, "הבן שלי הבין שהוא נמצא בשדה מוקשים, וככל שניסה להתחמק - בסוף הוא עלה על מוקש, ויש חשש גדול מאוד שהמוקש הזה יתפוצץ עליו".
מנגד, תמיכה ברוסים הגיעה מכיוון לא צפוי: לטביה, מדינה שבעבר השתייכה לברית המועצות, אך חצתה את הקווים עם התפרקות הגוש הסובייטי והצטרפה לנאט"ו ולאיחוד האירופי, מצאה את עצמה לפתע לצד הרוסים. הלטבים טוענים שהמערב רקם קשר נגד רוסיה ונגד תרופת המלדוניום, שנרקחה לראשונה בלטביה ב־1975, כשעוד הייתה חלק מברית המועצות.
התרופה משמשת ספורטאים רבים להתאוששות מהירה יותר לאחר מאמצים פיזיים גדולים, והיא מיוצאת מלטביה בעיקר למדינות הגוש הסובייטי לשעבר. ממציא התרופה, פרופסור איוור קלבינש, טען השבוע שהתכשיר הוכנס לרשימת החומרים האסורים לשימוש לספורטאים לאחר שנים רבות, בגלל לחץ של חברות תרופות מערביות, שמעוניינות לחסל את מתחרותיהן. כמו כן, הוא הוסיף, האיסור נועד לחבל בסיכויי ההצלחה של ספורטאים רוסים רבים, הרגילים ליטול את התרופה.
"מדלוניום הוכנס לרשימת התרופות האסורות כי מישהו רצה מאוד שזה יקרה", קבע קלבינש. "אם אי אפשר לנצח בתחרויות ספורט בדרך ישרה, יש מי שמבצעים תרגילים כאלו. זה תכשיר שהומצא בברית המועצות, והוא פופולרי מאוד במרחב הפוסט־סובייטי. לכן יש מי שהגיע לתובנה המוטעית שלפיה אם ספורטאים מהחלק הזה של העולם מצליחים מאוד וקוטפים מדליות, כנראה זה בגלל המלדוניום. האמת היא שההמצאה שלי מאפשרת לספורטאי לבצע אימונים מבלי לפגוע בתפקוד הלב, כך שאני חושב שהוצאת התרופה הזאת מחוץ לחוק היא לא פחות מפשע נגד האנושות".
אקו"ם