סוף סיפור האהבה? עלילות אברם גרנט באפריקה
אברהם גרנט אמנם קרוב להשיג עוד מטרה עם נבחרת גאנה - העפלה לאליפות אפריקה 2017, אבל הקונצנזוס סביבו במדינה החל להיסדק. "הוא יוצר תחושה שאנחנו לא באמת מעניינים אותו", מספרים עיתונאים מקומיים, שזועמים על כך שהישראלי ממעט לצפות במשחקי הליגה הגנאית. סוכנו תקף: "חבורה של בכיינים"
המאזן של אברהם גרנט מאז מונה למאמן נבחרת גאנה בנובמבר 2014 מדבר בעד עצמו: 17 משחקים, 11 ניצחונות, 4 תוצאות תיקו ושני הפסדים בלבד. הנבחרת שלו כובשת כ-3.5 שערים למשחק, סופגת פחות מאחד ומאזנו טוב בהרבה מזה של קודמו בתפקיד ג'יימס קוואסי אפיה.
תיקו 0:0 במשחק החוץ מול מוזמביק בתחילת השבוע קירב את הכוכבים השחורים למטרה הבאה - אליפות אפריקה 2017, ובכל זאת, העסק לא הכי יציב מתחת לתחת של גרנט.
ההרפתקה של המאמן הישראלי בן ה-61 באפריקה נפתחה בצורה כמעט מושלמת. גרנט הצליח לשלב בין הקסם האישי שלו לקבלות על הדשא, וגאנה נשבתה בקסמו של הישראלי ובחולצת הפסים המזוויעה שלו, שהביאו את הכוכבים השחורים עד לגמר אליפות היבשת ב-2015. למרות ההפסד בפנדלים לחוף השנהב, גרנט הצליח לייצר אידיליה שאליה שואף להגיע כל מאמן בין תקשורת-התאחדות-שחקנים.
"ההתחלה היתה מדהימה. האמנו שנגיע איתו הכי רחוק, אבל הבעיה היא שלא ממש התקדמנו מאז", הסביר רוג'ר א. אגאנה, עיתונאי מקומי , את הדעה הרווחת היום בתקשורת כלפי המאמן הישראלי. חצי השנה האחרונה, שבה הרבה לטוס לאירופה, מיעט לשהות בגאנה ונהג להתעלם מהליגה המקומית, שינתה את הסטטוס של גרנט.
"הוא יוצר את התחושה שאנחנו לא באמת מעניינים אותו", אומר רדוואן אסאטי מהאתר GHANA SOCCERNET, "המשימה שלו היא לאמן את הנבחרת שלנו, והוא לא נמצא כאן".
בסוף השבוע האחרון, אחרי הניצחון 1:3 על מוזמביק, גרנט החליט להשיב מלחמה. "תפסיקו כבר להתעסק בחרא, ותתחילו להתרכז בכדורגל. רק ככה נגשים את המטרות שלנו", אמר לעיתונאים. הבטן המלאה של הישראלי היא תוצר של מצב בלתי אפשרי שבו כל פעולה שלו זוכה לביקורות מקיר לקיר. "התקשורת בגאנה היא נוראית, אבל צריך להבין שהכדורגל הוא החיים שלנו", מסביר אגאנה.
מעבר להיעדרויות הרבות, שבתחילת החודש הובילו את ההתאחדות המקומית לפרסם הודעה ובה הם דורשים מהמאמן לשוב מייד לגבולות המדינה, לתקשורת יש מספיק סיבות לחפש את גרנט. המרכזית שבהן היא בחירת הסגל של הישראלי , שבאופן קבוע מתעלם מהליגה המקומית. גרנט אמנם עשה כדברי ההתאחדות והתייצב החודש בכמה משחקי ליגה, אך הסגל "האירופי" שלו כולל רק שני שחקנים שמשחקים בתוך גבולות המדינה.
"יש לנו כל כך הרבה כישרונות שהקהל רוצה לראות וגרנט לא מכיר אותם", אומר אסאטי, "לכן התקשורת מכנה אותו עצלן. הוא לא עושה סקאוטינג". בכל אתרי הספורט המקומיים שטחו השבוע הכתבים שמות של שחקנים צעירים שמהם גרנט, כביכול, התעלם , ובחר לזמן במקומם כוכבים פצועים שאפילו לא שותפו במשחקים דוגמת אסמואה ג'יאן ואנדרה איו.
כמו כן, עיתונאים רבים טוענים שהמאמן הישראלי לא עשה מספיק כדי לאזרח את איניאקי וויליאמס מאתלטיק בילבאו ואת גידאון יאנג מהמבורג, שיכולים היו לייצג את הנבחרת. "הוא התנהל באדישות, זה פספוס גדול", נכתב ב- GHANAWEB. אם כל זה לא מספיק, בתחילת השבוע סוכנו של המאמן, סאיף רובי, ליבה את היצרים כשצייץ נגד התקשורת וכינה את העיתונאים "חבורה של בכיינים שמחפשים על מה להתלונן".
ולמרות הכל, גרנט עדיין שם. לצד יכולות האימון והתוצאות הטובות, יחסי האנוש המופלאים שלו עם האנשים החשובים באמת מעניקים לו חסינות בתפקיד. ההתאחדות עומדת מאחורי כל החלטה שלו, ובמקביל החלה בבניית דירה עבורו במדינה. "שלא תבינו לא נכון", אומר אסאטי, "יש גם אנשי תקשורת שאוהבים את גרנט ומרוצים מהעבודה שהוא עושה. כל מה שאנחנו רוצים ממנו זה שיקשיב לביקורות שלנו". לגרנט חוזה עד פברואר 2017, עת סיומה של אליפות אפריקה, והוא דורש מהתקשורת לתת לו להשלים את העבודה שלו. מעניין יהיה לראות מה יקרה אם וכאשר הישראלי יוביל את גאנה לתואר ראשון מאז 1982.
אקו"ם