מגזינים online

אגדת

אסור להיגרר: לא כל ערבי כועס הוא מחבל

אביעד פוהרילס משיב לזאב קם שקבע כי צריך להעיף את בני סכנין מליגת העל, בעקבות המהומות בדוחא במשחק נגד מכבי ת"א, וטוען: אין צורך להיגרר אחרי הליצנים הפופוליסטים שמתחזים לחברי כנסת ולהגיע למחוזות של קנאות דתית ולאומנות זולה, הרי גם בעלי תפקידים ממכבי פ"ת התפרעו לפני שלוש שנים מול הפועל חיפה. האם גם את המלאבסים צריך לזרוק? ואיפה המנהלת בכל הסיפור?

אביעד פוהורילס | 27/4/2016 14:00


צפו: זאב קם דורש להעיף את בני סכנין מהליגה

צר לי שעיתונאי ראוי ורציני כמו זאב קם נגרר בימים האלה אחרי גדולי הליצנים הפופוליסטים שמתחזים גם לחברי כנסת, וקורא לגרש את קבוצת הכדורגל של בני סכנין ממסגרת ליגת העל. קם טען כי התנהגותם של בעלי תפקיד רשמי בקבוצה מסכנין, תרמה השבוע לליבוי היצרים בסיום המשחק בינה למכבי ת״א, וקרא כאמור לגרש אותה מהליגה.
 
צילום: עמי שומן
אבו יונס בדוחא. אין צורך להיגרר למחוזות של קנאות דתית צילום: עמי שומן

אני מפנה את עמיתי קם לאירוע כדורגל מכוער שהתרחש לפני שלוש שנים בליגת העל, במשחק בו היו מעורבות מכבי פ״ת והפועל חיפה. במהלך המשחק התפרצו שני בעלי תפקידים רשמיים בקבוצה מפ״ת, אחד מאמן השוערים והשני סדרן מוכר, ותקפו את אחד משחקני הפועל חיפה, במקרה שחקן ערבי בשם עלי ח'טיב.

המהומה היתה גדולה, מכבי פ״ת נענשה גם בהורדת נקודות שתרמו במידה רבה לירידת הליגה בסוף העונה, אבל אני לא זוכר את העיתונאי זאב קם כותב מאמר חריף למחרת היום, וקורא לגרש את מכבי פ״ת מהליגה בגלל התנהגותם הנלוזה של שני בעלי תפקיד שלה.

אני לא אסלח גם לזאב קם שהוא גורם לי לקרוא על סכנין דברי סניגוריה, כי היא לא ראויה להגנה ממני במקרה הנוכחי, שצריך להישאר בקונטקסט הספורטיבי שלו, ולא להיגרר למחוזות של קנאות דתית ולאומנות זולה. לא כל ערבי כועס הוא מחבל בפוטנציה שמבקש לקחת את נפשנו. לאירועים הלא ספורטיביים בסיום המשחק במגרש בדוחא, מגרש, לא איצטדיון, קדם אירוע ספורטיבי אחר שהצית כעסים בקבוצה מסכנין.

כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
 
צילום: עודד קרני
עלי חטיב מותקף ע''י איש מכבי פ''ת צילום: עודד קרני

צילום: קובי אליהו
עלי חטיב מחוסר הכרה, מובהל לביה''ח צילום: קובי אליהו

ארבעה ימים קודם לכן נפגשו סכנין ומכבי ת״א בחיפה בחצי גמר גביע המדינה. שחקן סכנין, עלי עותמן, סימן על פציעה ושיחרר כדור שהיה ברשותו לחוץ. הכללים של הפייר פליי קובעים כי מכבי ת״א היתה אמורה להוציא את כדור החוץ ולהחזירו לשחקן מסכנין, אבל טל בן חיים לא עשה כך, מיהר להוציא את הכדור לעבר חברו לקבוצה ומכאן כבשה מכבי ת״א שער שוויון שהצית את כעסה של סכנין.

בניגוד למה שטענו אנשי מכבי ת״א, כי שופט המשחק הוא הסמכות היחידה שאמורה לעצור את המשחק ולהחליט לאן להעביר את הכדור, החוקה קבוצת כי שופט יתערב רק במקרה של פגיעת ראש, או אירוע מכונן אחר, שמקרה טל בן חיים לא כלול בו.

ולכן, לסכנין, שהפסידה בחצי גמר הגביע, היה חשבון ספורטיבי לא קטן לסגור עם מכבי ת״א ארבעה ימים אחר כך. חשבון ספורטיבי לגיטימי.
 

צילום: דני מרון
טל בן חיים מול סכנין. חשבון לא סגור צילום: דני מרון

מה שמביא אותי לחלקה של סכנין במהומה. למרות שסכנין מוגדרת כבר שנים לא מעטות כעיר, כל מהותה והווייתה היא כפר ערבי גדול. זה כולל גם את התשתיות הרעועות, דרכי המעבר והגישה - וגם מגרש הכדורגל בדוחא, שגם אם נבנה לפני שנים לא מעטות, הוא עדיין לא עומד בסטנדרטים של אצטדיון מודרני, ומזכיר במהותו מתקנים ישנים משנות ה-60׳ שאבד עליהם הכלח.

בסכנין, להבדיל ממגרשי כדורגל אחרים בישראל, יש יותר מדי אנשים שמסתובבים בזירת המשחק שאמורה להיות סטרילית. תקנון מנהלת הליגה בכדורגל אמור להקפיד על מספר מדויק, עם שמות מוכרים וידועים של בעלי התפקידים שנמצאים בזירה. בסכנין, לא ברור למה, לא עומדים בקריטריונים, ומכאן הדרך לחוסר סדר תמידי היא מדרון חלקלק, ומביאה יותר מדי אנשים שמקומם לא על הדשא, לבוא במגע עם שחקנים יריבים, ועל הדרך להצית מהומה.
כוחות השיטור בדוחא. זירת המשחק צריכה להיות סטרילית

יכול להיות שמהומות אוקטובר 2000 הביאו את גורמי האכיפה באזור משגב לקבוע הנחת עבודה שהורדת הלהבות בכל מחיר בין יהודים וערבים, כוללת גם עצימת עיניים בכל מה שקשור לאכיפת חוק וסדר, וזה מצב בלתי נסבל.

ולכן, מנהלת הליגה בכדורגל אמורה, כפי שעושה התאחדות הכדורגל האירופית, ערב כל משחק אירופי שהתקיים בישראל ובכל מקום אחר ביבשת, להנפיק חוברת שבו היא קובעת בצורה מוקפדת שאינה משתמעת לשתי פנים, את התקנות שעל פיהן צריכה לפעול קבוצה מארחת. מי שיעבור על התקנון צפוי לסנקציות חמורות, כולל עונשי הרחקה וסילוק מהליגה.

ידידי זאב קם לא צריך לנתק את קבוצת הכדורגל של סכנין מהקונטקסט של מציאות הדו קיום בישראל. מצד אחד, סכנין היא חלק מאותו מוקד ערבי ישראל שהוא גם בעלי בעל תודעה לאומית מורכבת שממנו נולד גם יום האדמה לפני 40 שנה. מצד שני הכדורגל בסכנין הוא מוקד לדו קיום. רוב שנותיה של סכנין בליגת העל הן תחת מאמן יהודי, ושחקנים יהודים זכו בה לכבוד מלכים, כולל בזכייה בגבע המדינה ב-2004.

גם אז אף אחד בסכנין לא החמיץ פנים כשהשחקנים היהודים הקיפו את האיצטדיון עם דגלי ישראל. זה נראה נורמלי, שפוי והגיוני. וזה לא קרה לפני 200 שנה, אלא לפני 12 שנה. גם אז לא שקטה הארץ 40 שנה.

עודד קרני
ליאור אסולין חוגג אחרי הזכייה בגביע עם סכנין. לא כל כך מזמן עודד קרני
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך

המומלצים

פייסבוק

מדורים