קטש: "הצלחתי רק במקומות שאני מספיק חזק"
על הבית אליו חזר באילת: "מזכיר את גליל עליון של פעם". הפרידה המוקדמת מהפועל ת"א: "זה היה מביך עבורי". הקרב מול ירושלים: "אנחנו ללא ספק האנדרדוג". האקסית המיתולוגית: "זו לא אותה מכבי ת"א כבר כמה שנים". עודד קטש יפתח הערב פיינל פור שמיני כמאמן
עודד קטש הוא "מר פיינל פור". מאז החל לאמן בעונת 2004/5 הוא כבר סופר הופעה שמינית בפיינל פור (או בארבע הגדולות) בליגת העל. אף אחד לא מתקרב לכמות הזו בפרק הזמן הזה. עם הפועל אילת, קבוצתו הנוכחית, יש לו מאה אחוזי הצלחה - שלוש הופעות בשלושה ניסיונות. בפיינל פור הזה הוא שוב יהיה, אבל זה קורה בעונה מורכבת שבה פוטר בתחילתה מהפועל ת"א.
לפני שנגיע להפועל ת"א - ויש לו הרבה מה לומר עליה - קטש מדבר בשביעות רצון גדולה על אילת. "הגאווה הכי גדולה שלי היא שמאז שאילת חזרה לליגה היא נמצאת בפיינל פור פעם רביעית בארבע שנים. זה מקום שכיף להיות בו, אין לחץ יותר מדי גדול ואנשים מחבקים אותך. זה הכי מזכיר את גליל עליון של פעם. שחקנים, כולל הזרים, מרגישים שהם יכולים לבוא בו לידי ביטוי", סיפר המאמן והמשיך בניתוח האופי של המועדון הדרומי: "יש לחץ, אבל אי אפשר להשוות את זה למקום אחר. כשאתה מסתכל על הכל בפרספקטיבה רחבה אתה רואה ארבע שנים של הצלחות. זה מראה את הכוח הגדול של המועדון. אותי רק מדאיג דבר אחד: אני חושש שהקהל והסביבה התרגלו לדבר הזה, היום רואים פיינל פור כדבר מובן מאליו ואני מרגיש מעט אדישות".
מה סוד ההצלחה של אילת?
"הישראלים. היכולת להביא את הישראלים הטובים והמתאימים. אפיק ניסים, אלישי כדיר ואפילו עמית שמחון הם כבר אילתים לכל דבר. מדובר בשחקנים מיוחדים, שיודעים להופיע למעמדים הגדולים. הסוד השני זה הניהול המאוד מחויב להצלחה. כשקבוצות אחרות מוותרות, הם לא מוותרים. לראיה - העונה הזו שהתחילה לא טוב, ובכל זאת עשו כל מה שצריך כדי להגיע להישגים".
אין פלא שקטש מדבר בהתלהבות כזו על הפועל אילת. החיבור שלו למועדון טבעי והתוצאות מדברות בעד עצמן. קטש הצטרף לאילת במחזור השישי ועבר עונה לא פשוטה, שכללה לא מעט עליות ומורדות, החלפת זרים ופציעות. למרות כל אלו קבוצתו סיימה את העונה הסדירה במקום החמישי בזכות סיבוב שלישי נפלא עם שבעה ניצחונות.
ברבע הגמר עברתם את נהריה בסוויפ, אבל זה לא היה כזה קל.
"ממש לא. הם קבוצה מצוינת, שעשתה עונה גדולה, אבל הניסיון היה היתרון שלנו בסידרה. אנחנו יודעים שאם נרצה לעשות משהו יפה בפיינל פור נצטרך להיות הרבה יותר טובים. רוב העונה ההרגלים שלנו היו להתחיל משחקים חלש ואז להגיב. אם בפיינל פור ניתן לזה לקרות, המשחק יברח לנו. המטרה שלי היא להביא אותם להרגשה שאנחנו עם הגב לקיר מהדקה הראשונה".
קאליף וויאט הוא שחקן שיכול לנצח משחקים אך גם להחריב אחרים.
"אני מאוד מחובר אליו ומאוד נהנה לעבוד איתו. הוא שחקן מאוד מיוחד, הוא בן אדם יוצא דופן בחוכמה שלו, ברגישות שלו. אני מקווה שבפיינל פור הוא יהיה בימים שהוא נותן ולא לוקח".
אתם פוגשים בחצי את הפועל י־ם, שעלתה רק אחרי חמישה משחקים.
"הם עברו סידרה קשה, אבל יש להם סגל מספיק עמוק להתמודד עם זה. אנחנו ללא ספק האנדרדוג מולם. אנחנו מגיעים בלי לה קווינטון רוס, שהוא לא רק שחקן איכותי, אלא גם שחקן שמאפשר לי הרבה תמרון ולשחק בכל מיני הרכבים".
האם אתה יכול להצליח רק במקומות המרוחקים שיש בהם פחות לחץ ונכשל במועדונים עם הלחץ - מכבי ת"א, ירושלים והפועל ת"א?
"אין קשר למרחק לבין הצלחה ואין קשר ללחץ. יש קשר להתנהלות של הנהלות. הלחץ מבחוץ לא משפיע עלי. אתה יכול להגיד שאני מצליח במקומות ללא לחץ. אני יכול להגיד שעד עכשיו הצלחתי במקומות שאני חזק במערכת, כשיש לי את הביטחון. יכול להיות שהבעיה שלי היא שלא ידעתי לשים את עצמי בקבוצות יותר גדולות במקום שאקבל את הקרדיט, שאני יודע לקבל במקומות אחרים. ייאמר לזכותם של חיים אוחיון (בעלי גלבוע/גליל ולפני כן גליל עליון, א.ס) ושל דורון הרציקוביץ' ומוטי אמסלם, שהם יודעים לתת את התחושה הזו למאמן. אצלם אני מרגיש ביטחון וגב גדול".
חווית כמה כישלונות ואף פוטרת שלוש פעמים.
"ברור שהיו דברים שהם גם באשמתי. צריך לדעת לקרוא סיטואציות. גם הגדולים ביותר קיבלו סטירות ולומדים מטעויות. אם היתה טעות לקבל את ההצעה של מכבי ת"א, בירושלים היה חסר לי טיפה מזל וגם בהפועל ת"א המרחק מהצלחה לכישלון היה קטן ביותר".
"צריך גם להפריד בין מקרים שונים. במכבי ת"א לא הבאתי את עצמי לידי ביטוי אפילו יום אחד. לעומת זאת, בירושלים ובהפועל ת"א היתה לי חוויה נעימה. בת"א הסיטואציה היתה מאוד מורכבת עם המעבר לאולם החדש ואחר כך האובדן של אורי שלף שבילבל אותנו לגמרי. כשהגעתי לשם היתה איזו כוכבית מעל הראש שלי, אולי בגלל שהייתי מזוהה עם מכבי. למרות זאת התחברתי היטב ועד היום יש לי שם הרבה חברים וחבל לי מאוד שדברים שם לא התחברו".
את העונה הנוכחית התחיל עודד קטש בצורה די עגומה. אחרי עונה עם הפועל ת"א, שהסתיימה במקום שביעי בתום העונה הסדירה ובהדחה בסוויפ מול ירושלים ברבע הגמר, החליט המאמן לפתוח עונה נוספת במועדון. אחרי ארבעה משחקי ליגה ושלושה הפסדים התפצלו הדרכים של המאמן והמועדון האדום.
"בסיטואציה שבה דברים נגמרו במחזור הרביעי זה היה מביך עבורי. בכל זאת, אני מאמן של 12 שנה ועשיתי משהו בכדורסל. אולי הכוכבית הזו היא מה שהכריע בסופו של דבר לרעתי. כשהביאו לי את שרון אברהמי כעוזר מאמן הבנתי שהעונה הזו לא נפתחת כדף חלק ואני גורר את חוסר ההצלחה מהעונה שעברה. הרי אם הייתי בעונה שעברה בפיינל פור, היו ממנים את ליאור ליובין כמו שרציתי. השיקולים של ההנהלות נקבעים על פי הפסד אחד.
"זה הדליק לי נורה אדומה. זו אותה נורה אדומה כמו שבמכבי ת"א רציתי לשחרר את מרקוס פייזר אחרי שבוע ואמרו לי לא", אמר קטש שניסה להסביר מדוע בכל זאת פתח את העונה בהיכל הדרייב אין, "יש כאלה שאומרים שהייתי צריך באותו רגע לקום וללכת. לא הלכתי. מבחינתי לעזוב כי לא הסתדר משהו עם ההנהלה זה אומר לצאת לוזר. כשחקן תמיד רציתי לקחת את האחריות והייתי בטוח שאני אנצח תמיד, כמאמן אני צריך להבין שאם אור אדום נדלק צריך להתייחס לזה".
פעם שנייה שזה קורה ואתה מייד חוזר לאמן.
"בשני המקרים חזרתי למקומות שהייתי בהם והרגשתי שאני חוזר הביתה. זה שהדלת פתוחה בשבילי במועדונים שהייתי בהם, זה רק לזכותי. אחרי אכזבה או כישלון יש לי דרייב גדול לעבוד ולהצליח, זו ממש תשוקה".
איך ראית את כל פסטיבל נייט רובינסון?
"הוא צבעוני והוא טוב לליגה, אבל לי יש בעיה עם הדרך שבה הוא התנהל ובעיה עם ההתלהבות של התקשורת. אני אוהב שחקנים שמביעים רגשות, אבל משהו בהתנהלות שלו מאוד מזלזל ומעליב. כאילו מישהו שבא מעולם אחר ומותר לו לעשות מה שהוא רוצה. התקשורת התמסרה לו יותר מדי, שלא לומר התרפסה. שיחקתי עם שחקנים גדולים ממנו, אבל הם לא התנהלו כך. בכל העניין שלו הרגשתי קצת נבוך בשביל הכדורסל הישראלי".
עוד סוגיה שמטרידה את עודד קטש היא מעמד המאמן בכדורסל הישראלי, וכמו שזה נראה כרגע הוא לא פוסל לאמן בעתיד מעבר לים. וכמובן אי אפשר בלי התייחסות לקבוצה שבה בילה את מרבית שנותיו כשחקן, מכבי ת"א.
בתחילת הדרך שלך אמרו כל הזמן שייתכן שזה זמני כל נושא האימון.
"זה עוד אחד מהדברים שטפטפו עלי ולא היו נכונים. לרגע לא היו לי ספקות, אני מאוד מחויב, ולראיה - כשמשהו משתבש אני מייד רוצה לחזור לעבוד. זה לא כזה פשוט להיות מאמן, במיוחד במעמד המאמן בארץ. מאמן הוא הראשון שמשלם את המחיר, לכן אני אומר שזו ליגה של הנהלות ולא של מאמנים. הנהלה שתדע להתנהל מול המאמן שלה וליצור מציאות אחרת - כשתהפוך אותו לחזק במערכת תרוויח מזה. יש כמה הנהלות שכן הפנימו את זה, תראו מה קורה להפועל ירושלים בעידן חדש. זה אחת הסיבות שבעונה שעברה הם הביאו אליפות".
מה עם לנסות לאמן בחו"ל?
"עכשיו זו אופציה הרבה יותר רלוונטית מבחינתי. זה לא בדיוק שזורמים אלי טלפונים. אני צריך למצוא את הדרך לעשות את זה".
איך ראית את כל מה שעברה מכבי ת"א העונה?
"אני חושב שכבר כמה שנים זה לא זה. הזכייה שלהם ביורוליג היתה היוצא מהכלל שלא מעיד על הכלל. זה היה הישג יוצא מהכלל של דיוויד בלאט, שהיה אנדרדוג של האנדרדוג. זו לא אותה מכבי כבר כמה שנים. לא בונים במכבי קבוצות מרתיעות כמו שהיה פעם וכל זה בהרבה כסף. אסור לשכוח שגם ירושלים נכנסה לתמונה. ולמרות כל זה, מכבי לא אנדרדוג בפיינל פור הזה. הם נראים הרבה יותר טוב לאחרונה".
אקו"ם