
מאיר טפירו פרש: "תולה את הנעליים בלב כבד"
אחד השחקנים הטובים ביותר שהיו בכדורסל הישראלי תלה את הנעליים במסע"ת מרגשת: "אני לא פורש מכדורסל, אלא רק ממשחק פעיל. הקריירה עברה לי מהר, ככה זה שמאוהבים. אני אמשיך לאהוב את המשחק תמיד. עכשיו אקח הפסקה כדי להחליט מה שנכון עבורי"
אחרי 23 שנות קריירה, מאיר טפירו אחד השחקנים הטובים ביותר שהיו בכדורסל הישראלי, פרש ממשחק פעיל. בגיל 41 ואחרי אינספור סלי ניצחון דרמטיים, טפירו הנרגש תלה את הנעליים הערב (שלישי) בנסיבת עיתונאים מרגשת בסינמה סיטי.


"זה לא שאני לא מסוגל לשחק, אבל בגיל ובגוף קשה מאוד להילחם", פתח ואמר מאיר טפירו, "ב-1994 הגעתי פעם ראשונה לת"א וחתמתי על החוזה בהפועל תל אביב, התקשיתי להאמין שאני אקבל כסף על כדורסל. אני לא פורש מכדורסל, אלא רק ממשחק פעיל. מכדורסל אני לא פורש.
אני לא פורש מכדורסל, אלא רק ממשחק פעיל, אני לא יכול לפרוש מכדורסל לעולם. זה לא שאני לא מסוגל לשחק, אני עדיין יכול לתרום ולהלחם, אבל לגוף קשה יותר. אני תולה בלב כבד את הנעליים. אני יודע שזו ההחלטה הנכונה אך זה עדיין קשה. אני עדיין מאוד אוהב את המשחק וזה מה שאני רוצה להעביר הלאה לדור הצעיר: את האהבה לכדורסל. נחישות ורצון זה חשוב, אך אהבה זה יותר חשוב. תמיד אהבתי להתאמן, לשחק, להיות עם החברים בחדר ההלבשה".
"דווקא מרגעים קשים, הצלחתי לצמוח. הקריירה עברה לי מהר, אבל ככה זה שמאוהבים. אני עדיין אוהב את הכדורסל כמו שאהבתי בגיל 10. בנחישות וברצון הגעתי לכל אימון ולכל משחק. אני רוצה להודות לכל הקבוצות ששיחקתי בהם, לכל היו"רים, השחקנים והמאמנים. אני אמשיך לאהוב את המשחק תמיד. תודה לכל מי שהגיע. אני שמח שהצליח להתאפק ולא לבכות".
"אנחנו ממעיטים להעריך את הכדורסל שלנו. לפעמים יש עונות פחות טובות אך לעיתים גם עונות מצוינות. מה שמאפיין את הכדורסל הישראלי זה הרבה טקטיקה ובעיקר שחקנים שיודעים להשתמש בראש שלהם, הם אלה שמצליחים. אני כבר 30 שנה עושה אותו דבר. אני אקח הפסקה כדי להחליט מה שנכון עבורי".
על ההפסד האליפות למכבי ת"א בעונת 2088, סיפר טפירו: "זה היה גמר קשה, לא נגעתי בכדור חמישה חודשים אחרי ההפסד. אבל בסופו של דבר זה עבר ונגמר. הצלחתי להמשיך הלאה".

טפירו גדל בקבוצת הנוער של אליצור קריית אתא, והחל את קריית הבוגרים בקבוצה מכבי קריית מוצקין. בישראל הוא שיחק במדי 10 קבוצות שונות, כשבין היתר: הפועל ירושלים, הפועל ת"א, הפועל אילת ומכבי חיפה.
בעונת 2004/2005 הוא ניסה את מזלו בנאנסי הצרפתית ורשם הישג מרשים כשזכה בגביע צרפת ואף העפיל למשחק הגמר על אליפות. בעונה שאחריה הוא שב ארצה לירושלים, עמה הגיע עד לחצי גמר היורוקאפ, ולגמר הפיינל פור הישראלי, במשחק שנגמר בדמעות וטענות קשות כלפי השופט סמי בכר שהרחיק אותו בעבירה חמישית שנויה במחלוקת ומנע ממנו להניף צלחת.
במדי נבחרת ישראל הוא שותף ב-116 משחקים ב-5 אליפויות אירופה רצופות. כמו כן, הרכז האגדי זכה גם ב-13 תארים אישים, כשהבולט ביניהם הוא הזכייה בשחקן העשור של ליגת העל שניתן לו ב-2010.
