
המפא״יניקית החדשה: המוסר הכפול של מירי רגב
בחירת כדורגלן השנה נעשתה במחשכים כאילו מדובר בישיבה על טילי גרעין. אז האם הוועדה המסדרת של שרת הספורט שלנו, היא בעצם שכלול של מפא״י הישנה? שרת הספורט לא ידעה את זהות הנבחרים, זה לא מתאים לה במיוחד כשהבחירה השתבשה
1. בסוף השבוע התקשרתי למשרד יחסי הציבור שטיפל מטעם משרד התרבות והספורט באירועי ספורטאי השנה. ביקשתי ממי שאישית ליוותה את האירוע לספר לי מי הם חברי הוועדה שקבעו בין השאר שאליניב ברדה ועמרי כספי הם כדורגלן וכדורסלן השנה. הגברת ממשרד היח״צ התחמקה ואמר כי המדיניות היא לא לפרסם את שמות חברי הוועדה. היא ציינה שמשקל הוועדה בקביעת הזוכה היה 51 אחוז, ומשקל דעת הקהל 49 אחוז.זהבי זעם על הבחירה בברדה: "מנותקים, לא כיבדו אותי"

בוועדה מטעם השרה מירי רגב, ישבו ארבעה חברים. אין לנו מושג מיהם, מה הרקע שלהם. הבנתי ממשרד היח״צ, שהארבעה ״מבינים מאוד בנושאי ספורט״, שהצלע החמישית בהחלטה היא השרה רגב עצמה, אבל שוב, מדיניות המשרד היא לא לחשוף את הוועדה. עניתי שאם כך - הטענה שמשקל דעת הקהל הוא ״49 אחוז״ היא עבודה בעיניים, ומעשית דין 49 אחוז הוא כדין 0 אחוז. ניסיתי להסביר שבחירת כדורגלן השנה לא צריכה להיות במחשכים כי לא מדובר בישיבה על טילי גרעין. תשובתה היתה שהעניין לא בשליטתה, שהיא מבינה את התהיות שלי - ושהיא תעביר את המסר הלאה.
כעבור פחות משעה התקשרה אלי דוברת משרד התרבות והספורט סיוון כרמון, שלא ידעה בדיוק מה לענות לי כששאלתי למה חברי הוועדה חסויים, אבל אמרה שתחזור אלי בקרוב מאוד, אחרי שתייעץ עם אנשי המחלקה המשפטית במשרד התרבות והספורט.
תאהבו אותה או לא - מירי רגב היא כוכבת. היא תדבר לעניין או לא בפרשת אליאור אזריה, זה לא ישנה כי היא גורפת כותרות וזה העיקר לשיטתה. לספורט הישראלי יש דימוי ציבורי נמוך - היא תדאג שהטקס יתקיים ב״הבימה״, המעוז התרבותי התל אביבי, האליטיסטי - שהיא מנסה ליישר מתחילת כהונתה לפי צרכיה.
אבל מירי רגב, שיוצאת בכל צעד ושעל גד השמאלנים, עוולותיהם ושיטותיהם הנפסדות בימי מפא״י לפני 40-50 שנה, נוהגת כקומסרית בדיוק כמו המפאיניקים של אז, רק שהיא שמתוחכמת ומעודכנת הרבה יותר. הוועדה המסדרת שלה, שפרצופיהם חסויים היא שכלול של מפא״י הישנה. רגב היא המפא״ניקית החדשה. היא אמנם לא ידעה את זהות הנבחרים, אבל זה לא מתאים לה.

2. הכדורגל הישראלי בצרות. תשימו בצד עכשיו את באר שבע שהיא כוח חזק ויציב לפי שעה. נשים בצד גם את מכבי ת״א, שלמרות שקיעתו המקצועית העונה, אין ספק שהוא יתרומם וישוב לקרבות חזיתיים על האליפות. הפועל ת״א במצב של ריסוק, ואני לא רואה איך היא יוצאת מצבה למרות קרש ההצלה הנוכחי, שלא ברור מה ממנו הוא קרש, ומה הצלה.
בית״ר ירושלים הביאה אתמול לטדי מול כפר סבא בגביע 2500 צופים. שזה 8 אחוזים מתפוסת טדי. בבית״ר יש משבר אמון הדדי. בין המאמן לקהל, בין הקהל לבעלים, בין כוחות השוק הגדולים שרואים מועדון כדורגל שחלקו הצעקני בנה לבית״ר דימוי מחריד שמבריח כל אדם נורמלי שרוצה לשים כסף במותג מסחרי. אף אחד לא יכול להציל אל בית״ר מעצמה.
ויש את מכבי חיפה שהיא הסיפור העצוב ביותר בעניין. הקבוצה שעד לפני 5-6 שנים שלטה בכדורגל כאן ללא עוררין, ואחרי שנים דרמטיות של קיבעון מחשבתי, ביציעה במונחים שלה שינוי דרמטי, הביאה צוותים מקצועיים זרים, עידכנה את מערך הסקאוטינג שלה, הביאה מנכ״ל ראוי במקום איתמר צ׳יזיק האגדי - ועדיין מדשדשת במי אפסיים.
כיוון שברמת העסק וההשקעה במחלקות שלה, כולל הנוער שממשיך לזכות באליפויות ומוביל את המחלקות הצעירות - הכישלון בבוגרים מלמד שמשקל השחקנים הישראלים האיכותיים בחיפה הולך פוחת. גם בכישרון, גם במנהיגות. תצוגות הכדורגל בעונות האחרונות, של ערן זהבי שלא זכה בתואר כדורגלן השנה מטעם משרד הספורט (שיקול מביך ואומלל), שהצליח להתגבר לבדו על כל יריביו - רק מעצימות את המציאות. נוכחותו/נפקדותו הם הסיפור שלנו.
