בהוליווד מתכוננים: נבחרת ישראל בבייסבול שולטת
נבחרת ישראל ממשיכה להדהים באליפות העולם בבייסבול. ניצחון אחד נוסף - על הולנד או יפן – יטיס אותה לפיינל פור, שייערך בלוס אנג'לס. ההופעה הזו אולי לא מקדמת באמת את הענף לרמה מקצוענית בארץ, אבל מי אנחנו שנתלונן על הצלחה ספורטיבית?
לא היתה יכולה להיות אירוניה גדולה יותר בהקשר ללאומיות וספורט מהמשחק אתמול בבוקר בין נבחרת ישראל לנבחרת קובה בשלב השני של אליפות העולם בבייסבול. קובה היא מעצמת בייסבול - זהו המשחק הלאומי שלה - אבל במשטר קומוניסטי עריץ ונוקשה טובי שחקניה ערקו למערב, לעיתים תוך סיכון חייהם בסירות רעועות, והנבחרת אינה משתפת עריקים. ישראל מרחיבה את זכות ההשתתפות בנבחרת לכל מי שזכאים לאזרחות ישראלית. חוק השבות מסתפק בסבא או סבתא יהודים.
אז לנבחרת הישראלית אין ממש קשר לבייסבול החובבני המתנהל בארץ זה שנים באווירה נהדרת במגרשים מטופחים באהבה, כמו בקיבוץ גזר ובכפר הבפטיסטים. למרות שמרגיז לשמוע תלונות שהשחקנים "אופורטוניסטים," ההופעה הזו לא מקדמת במיוחד קריירה מקצוענית והיא נעשית מתוך אהבת ישראל אמיתית - גם אם השחקנים אינם אזרחים.
בכל מקרה, אנחנו מה אכפת לנו? ניצחון 1:4 של ישראל על קובה העמיד אותה כנראה במרחק ניצחון אחד נוסף - על הולנד או יפן - מהגעה לפיינל פור בדודג'ר סטדיום בלוס אנג'לס, ולשלב שבו סרט הוליוודי כבר יהיה בלתי נמנע. האתר לא יכול להיות טוב יותר.
דודג'ר סטדיום הוא המקום שבו סנדי קופקס, ענק הבייסבול היהודי של כל הזמנים, חולל ניסים ספורטיביים סדרתיים במחצית הראשונה של שנות .60-ה אגב, הטורניר עבר בינתיים מקוריאה הדרומית, שם נערך שלב הבתים הראשון, ליפן. לא סתם ליפן, אלא לטוקיו-דום, כנראה איצטדיון הבייסבול המפורסם ביותר מחוץ לארה"ב.
אבל גם אם כל אחד זכאי לדעתו לגבי הרקע לנבחרת הישראלית - האנשים המרכיבים אותה רשאים לתשואות ברמה הספורטיבית. מוטיבציה, רוח צוות וגם ניהול ספורטיבי גאוני. ביום חמישי, במשחק לפרוטוקול מול הולנד, נבחרת חזקה עם כמה מקצוענים רציניים, עשה מנג'ר הנבחרת הישראלית ג'רי ווינסטיין מהלך נדיר. הוא השתמש בתשעה זורקים שונים - כל אחד אינינג אחד בלבד- בניצחון .2:4 הוא קיבל את האייס שלו 'ג -ייסון מרקיז בן ה-38 טרי לחלוטין למשחק הראשון בשלב הבא, שכאמור הסתיים בניצחון על קובה.
מרקיז הוא לא סנדי קופקס - הוא אפילו שיחק פעם ביום כיפור - אבל אוחז בקריירה יפה מאוד. ברמת האנקדוטה: הוא היחיד ששיחק בליטל ליג וורלד סיריז (אליפות העולם לילדים שמשוחקת מדי שנה בפנסילבניה,( וגם בוורלד סיריז עצמו - במדי סיינט לואיס .2004-ב הוא גם רשם שש עונות של כמות ניצחונות דו-ספרתית - ובין 2008-ל 2004 היה שביעי בין זורקי הנשיונל ליג במספר הניצחונות. שחקן מכובד ביותר.
מול הקובנים מרקיז הזכיר במידה רבה נשכחות עם הופעה דומיננטית. הוא איפשר רק ריצה אחת וארבע חבטות בכמעט שישה אינינגס. הוא יצא כשהמשחק מאוזן, ,1:1 וזה היה הרגע לחובטי הנבחרת הישראלית להתעורר.
ראשון להתעלות היה ריאן לוונראי. הקריירה הצנועה שלו כוללת רק שבעה הום-ראנס בחמש עונות חלקיות בליגות הבכירות, אבל הוא השיג את החבטה שהביאה הביתה את אייק דיוויס ואיזנה את המשחק באינינג הרביעי. זאק בורנסטיין - בערך הבחירה 700-ה בדראפט ,2011 אבל עדיין ללא הופעה בליגות הבכירות - העלה את ישראל ליתרון בחבטת סינגל שהביאה את טיי קלי הביתה. אחיו של בורנסטיין מנהל בלוג על בייסבול יהודי שבהחלט מסייע לעיתונאי העולם בחיפוש חומר רקע על הנבחרת המפתיעה.
ואז הגיע בלייק גיילן. בגיל 31 הקריירה לקחה אותו לארקנסו, וויצ'יטה, ואפילו לטיחואנה ומזטלן במקסיקו וקאקרס שבוונצואלה. חבטה שלו באינינג השישי הביאה ,1:3-ל כשנייט פריימן מגיע הביתה. חבטת - Bunt מהלך הטעיה שבו החובט אוחז את המחבט בשני קצותיו ומפיל את הכדור בסמוך אליו - הביאה הביתה שוב את טיי קלי, שקבע .1:4 זה הפך את חייו של ג'וש זייד, הפיצ" ר'הסוגר," לקלים יותר. הוא פסל את ארבעת הקובנים האחרונים עם שני סטרייקאאוטס והליכה אחת, והניצחון הרביעי ברציפות של הנבחרת נכנס לספרים. זייד, שלמד בבית ספר יהודי בקונטיקט, מייצג את ישראל מאז .2012
תתפלאו, אבל יש בייסבול גם מחוץ לישראל. מארחת הבית, יפן, נזקקה 11-ל אינינגס (משחק רגיל הוא תשעה) כדי לגבור 6:8 על הולנד. בצד המערבי יותר של העולם, הטורניר הקצת מבולגן נמצא רק בשלב הראשון. הרפובליקה הדומיניקנית, שכמעט כל ארסנל הסופרסטארים שלה - בין השאר חוזה רייס, רובינסון קאנו, מני מאצ'דו ונלסון קרוז - מתגייס בפטריוטיות לנבחרת, המחישה מדוע היא פייבוריטית בניצחון דרמטי 5:7 על ארה"ב, החזקה אבל לא אדירה. כל זה מול 38 אלף צופים במיאמי, שחלק גדול מהם נתן לדומיניקנים תחושת ביתיות.
אקו"ם