ראשי » ספורט » כדורסל » כדורסל ישראלי

כדורסל מעולם אחר: סיכום אלטרנטיבי לעונה

למה אהבנו את ג'רלס ואת ורגאס? איך האג'נדה העסקית של הפועל ירושלים עזרה לה לקחת אליפות? מה ההבדל בין שחקנים עם תשוקה לאלה עם חוזה שמן? ולמי מגיע כבוד? דורון קרמר מחלק תעודות

עונת הכדורסל שהסתיימה היתה השוויונית והמרתקת ביותר זה שנים. השילוב של חולשתן של מכבי ת"א והפועל ירושלים, רמתם המקצועית של המאמנים המקומיים שניצלו כל חולשה של היריב והמשכיות שייצרה איכות, אם זה ברמת המאמנים (הפועל אילת, בני הרצליה, הפועל חולון, הפועל נהריה) או המשכיות ברמת השחקנים (מכבי חיפה), הצליחו למסמס את התלונות על האיכות לטובת צפיפות הטבלה.

הבחירות במצטייני העונה של המינהלת השאירו טעם רע של פופוליזם וראייה קצרת טווח. למאמן העונה נבחר סימונה פיאניג'אני, שקיבל את התואר רק לאחר משחק האליפות. פיאניג'אני לא זכה אפילו פעם אחת בתואר מאמן החודש, עדות ברורה על דרכה של ירושלים, וכל המאמנים שזכו באליפות בשנים האחרונות גם זכו בתואר מאמן העונה. אם כן דעו, מאמן העונה הבאה יהיה זה שיזכה באליפות, בלי קשר לרמת הסגל, התקציב ואיכות הכדורסל שישחק.

שחקן העונה, ג'ון דיברתולומיאו, הוא גם בחירה פופוליסטית לאור הפלייאוף המצוין שלו, אבל לחלוטין לא השחקן שהשפיע הכי הרבה על הסגנון של קבוצתו. הנה בחירות אלטרנטיביות לתארים שלא חולקו:

השחקן המשפיע ביותר. קרטיס ג'רלס הוא הפנים של ירושלים העונה. קצב המשחק וסגנונו, ההסתמכות על ההגנה ועל הקליעה, המנהיגות, סלי הניצחון ואי עשיית חשבון למה שאומרים או לאולסטאר מזדקן שמתחנן לכדור. ג'רלס הוא השחקן שהשפיע הכי הרבה על הקבוצה שלו העונה, מהאסתטיקה ועד לאליפות.

המאמן שהוציא הכי הרבה מהסגל שלו. אריאל בית הלחמי בגלבוע/גליל לקח ישראלים שהתנדנדו בין הליגה הלאומית לליגת העל, זר שהעלה אותו ליגה, זר ששיחק בכפ"ס, זר שנחשב להד־קייס, והפך אותם לקבוצה שפלירטטה עם הפלייאוף במקום להיאבק עם מכבי קריית גת על הירידה. הוא הוביל אותם לסדרת ניצחונות הרואית מול מכבי ת"א, שהדגישו את ההבדלים בין שחקנים עם רוח ותשוקה לאלה עם חוזה שמן. וגם בגלל שחואקין שוכמן משחק כמו הבן האבוד של ליאור ארדיטי.

החלטת הניהול של השנה. האג'נדה העסקית של ירושלים תמיד חותרת לשפר ביצועים, לא לערוף ראשים. אם המאמן הוא המנכ"ל, הם נותנים לו כלים. התוספת של ריצ'ארד האוול היא מהסוג שמנסה לעזור למאמן ולא למצוא בו את האשם. גם התוספת של אלסנדרו ג'נטילה, גם אם עזרה ברמה המנטלית לפיאניג'אני, מישהו נוסף לחלוק איתו צלחת ניוקי, היא מסוג ההחלטות שמראות על תרבות ניהולית בריאה.

השחקן שהכי קשה לעשות עליו סל. גרגורי ורגאס ממכבי חיפה. אמנם והוא וטורנס קינסי (ירושלים) שווים בשמירת מובילי כדור ובמעבר חסימות, אבל לוורגאס יש יתרון בחילופים ובזכות חלק גוף תחתון חזק יותר, מצליח למנוע את המסירה פנימה ולדחוף את הגבוה החוצה בצורה יעילה יותר.

מוביל הדרך החברתי. העובדה שכארם משעור, ערבי ישראלי, היה הישראלי המוביל לאורך מרבית העונה, מוזמן לנבחרת ישראל ומועמד למכבי ת"א וירושלים, היא תעודת כבוד אדירה עבורו. יש לקוות שהוא יהיה זה שיגרד קצת מההגמוניה של הכדורגל במגזר.

בקשות לעונה הבאה. להוריד את הווליום של הכרוזים במגרשים, לשחק בשישי בשעות הצהריים, לתת ליפתח זיו במה שתמשיך לפתח את הישראלי עם הכי הרבה פוטנציאל, לכוון את הראש והקריירה של שון דוסון ולחזור לסדרות בפלייאוף.

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg