יועלו לדרגת סגן אלוף: בידיים של באיירן מינכן
הבונדסליגה יוצאת לדרך מחרתיים כשהאליפות נראית בידיים של באיירן מינכן. הקרב האמיתי הוא על המקום השני, שעליו מתחרות בעיקר רד בול לייפציג ובורוסיה דורטמונד
לראשונה זה 15 שנים הבונדסליגה תצא לדרך בסוף השבוע ללא פיליפ לאהם על מגרשיה. גם צ'אבי אלונסו תלה הקיץ את הנעליים, אך גם בלי השניים האלה באיירן מינכן מועמדת לזכות באליפות שישית ברציפות. חאמס רודריגס, שהגיע מריאל מדריד, יתרום איכות במרכז המגרש כשיחלים מפציעתו, בעוד שקרונטאן טוליסו, ניקלאס סולה וסבסטיאן רודי יורידו משמעותית את הגיל הממוצע של הבווארים ויוסיפו עומק.
באופן יחסי, הקבוצה של קרלו אנצ'לוטי חוותה שינויים רבים הקיץ, אבל כל עוד רוברט לבנדובסקי מפציץ בלי הכרה, קשה לראות את רצף התארים נקטע. בהנחה שההנחה הזאת, המתבססת על פער ממוצע של 15.8 נקודות מהמקום השני ב-5 השנים האחרונות, נכונה, הקרב האמיתי שמציעה הבונדסליגה הוא על הסגנות.
וכשמדברים על סגנות בעידן השליטה הנוכחי של באיירן, השם הראשון שעולה לראש הוא זה של בורוסיה דורטמונד. בשלוש מתוך חמש השנים האחרונות הצהובים-שחורים ראו את הגב של הבווארים בתום העונה, ונדמה שהם הפנימו בשלב מוקדם שגורלם, במקרה הטוב, הוא מקום שני והצלחה בגביעים המקומיים ובאירופה.
פטר בוס הגיע מאייאקס כדי לעמוד במטרות הללו, ולא פחות חשוב להציג כדורגל מהנה וסוחף. הישארותו של עוסמאן דמבלה חשובה להגשמת היעדים, אך לא פחות מכך הבריאות של מרקו רויס, שצפוי לחזור ב-2018,
הכושר של פייר אמריק אובמיאנג וההשתלבות של שחקני הרכש החדשים.

למורת רוחם של רבים בגרמניה, דורטמונד פספסה את הסגנות אשתקד. רד בול לייפציג השנואה, בעונתה הראשונה בליגה הבכירה, הציגה את עצמה לעולם עם מקום שני וכדורגל מוצלח ומפתיע. על פי כל הסימנים, לקונצרן הענק אין כוונות לעצור.
הופעה היסטורית בשלב הבתים של ליגת האלופות היא לרוב בעיה שדורשת התמודדות אחרת, וזה בדיוק מה שלייפציג עשתה. קודם כל, רוב הסגל של ראלף האזנהאטל נשמר, כשראשי המועדון דחו שתי הצעות של ליברפול על הקשר המצוין נאבי קייטה. לצד זה, הגיעו עוד כישרונות צעירים בהשקעה נמוכה יחסית ועם חשיבה לעתיד. הסגל שנבנה רחב, מוכשר ומנוסה.
מי שעוד חולמות על המקום השני הן הופנהיים, שסיימה את העונה שעברה במקום ה-4 וללא הפסד ביתי; שאלקה, שהשקיעה יותר מ-40 מיליון יורו על רכש, וולפסבורג ובאייר לברקוזן.
