יורובאסקט 2017: הזמן של הכדורסלן הישראלי
בזמן שהקבוצות הבכירות בארץ מאסו בכחול-לבן ומעדיפות מנהלים ומאמנים זרים, ומתאזרחים מעבר לים, הנבחרת של ארז אדלשטיין תארח את אליפות אירופה עם הזדמנות גדולה לצאת עם הישג. וגם: מדוע צריך לקיים את הטורניר בסוף חודש יוני?
1. לפני הכל, איגוד הכדורסל, משרד הספורט וכל מי שאחראי לחגיגה הגדולה כאן ראוי לברכת חזק וברוך. העובדה שנבחרת ישראל עלתה אוטומטית לאליפות אירופה מנעה ממנה להסתבך בטורניר מוקדמות שרוב שחקנינו מגיעים אליו עם מוטיבציה אפסית, ובדרך כלל התוצאות בהתאם.
העובדה שאנחנו מארחים את בית ב' נטעה בנבחרת הוותיקה שלנו אנרגיות חדשות והובילה שחקנים בעשור הרביעי לחייהם להאריך את מועד התפוגה שלהם במדים הלאומיים.
גם ההכנה שלנו נראתה בהתאם. מרבית הנבחרות נאלצו להתמודד על זכות הקיום שלהן, עם פרישות מוקדמות וסירוביהן של קבוצות אן.בי.אי לאפשר לכוכביהן להחזיר למולדתם על צמיחתם כשחקני על, ואצלנו מדברים על גודל ההזדמנות שנקרית בפנינו.
2. עכשיו הכדור עובר לשחקנים, וזהו רגע האמת לא רק עבורם, אלא גם עבור דור השחקנים הבא. הקבוצות הבכירות שלנו מאסו בכחול-לבן: תנו להן מנהלים ומאמנים זרים ומתאזרחים מעבר לים. נבחרת ישראל התברכה אמנם בשחקן אן.בי.אי, אבל היא מהבודדות ביורובאסקט, ללא שחקן יורוליג אחד, ולכן הטורניר ירכז התעניינות סביב הנבחרת.
הצלחה תספק טיעונים טובים לכך שאפשר וצריך לשחק עם ישראלים גם ללא חוקי עזר. כישלון ח"ו ועוד בבית, ויהיו כאן לא מעט מנהלים ובני דעת שיסננו בחיוך יהיר: "אמרנו לכם, עם הישראלים אי אפשר להגיע לכלום", בדרך לליגה שבה יהיו בעתיד רק זרים ונערי פוסטר.
3. רגע לפני היורובאסקט, הכדורסל האירופי טרוד בשאלת מעמד הנבחרות הלאומיות. בשנה פוסט-אולימפית יש מגמת מנוחה והתרעננות, אבל הקיץ זה כבר עבר את הגבול. סווטיסלאב פשיץ', המאמן הסרבי שהוביל את גרמניה לזכייה ביורובאסקט 1993 ואת סרביה לאליפות העולם ב-,2002 הציע להחזיר את הטורניר לסוף יוני, תחילת יולי.
"זה ייתן לשחקנים אפשרות לטייל עם המשפחות באוגוסט וישמש קטליזטור לשחקנים כדי למצוא קבוצות לעונה הבאה". רעיון מעניין ונכון. הגיע הזמן שבפיב"א יפקחו את האוזניים. הכדורסל הוא של כולנו ולא רק נחלת הפקידים במינכן.
אקו"ם