הפלג הליטאי: ישראל מתכוננת לפלישת האוהדים
כבר יותר מחצי מאה שכדורסל הוא קודם כל כלי להגדרה לאומית בליטא ורק אחר כך ענף ספורט. עד כמה פופולרי? מספיק בשביל לגרום ל־1,000 ליטאים להגיע באמצע הקיץ לת"א. יו"ר חוג האוהדים: "אנחנו באים עם 15 תופים גדולים והרבה מצב רוח"
שמועות ראשונות על חופש הוגשו לארווידאס סאבוניס בסוף שנות ה־80 בדמות בננות טריות ותפוזים חתוכים על קרח. היו אלה ימי המלחמה הקרה, נבחרת בריה"מ הוזמנה לנסיעה היסטורית לארה"ב, והסנטר הענק - בעתיד אדם שישלשל לכיסו שכר של מיליוני דולרים - היה עסוק בעיקר בהתלהבות ילדותית ממיצגים קולינריים עתירי שפע שכמותם טרם פגש במולדתו הענייה. "אוי, זה היה פנטסטי", סיפר על כך עם ברק בעיניים בסרט הדוקומנטרי "The Other Dream Team", שמציג את סיפורה של נבחרת ליטא בכדורסל.
את החופש בגרסתו המלאה כבר דגמן סאבוניס כמה שנים לאחר מכן, במשחקי ברצלונה 1992, עם שפם מזרח־אירופי אופנתי וחולצות צבעוניות בעלות שיק פסיכדלי, שעוצבו לנבחרת הליטאית בהשראת להקת רוק מקליפורניה - מההכלאות התרבותיות שנדמה כי יכולות להירקם רק בכוח הספורט. כמה חודשים לפני המשחקים האולימפיים ניסו במדינה הצעירה, בת שנתיים בלבד, לקושש תקציב שיאפשר לשלוח את הנבחרת לספרד.
הוא הושג לבסוף בזכות החיבור המפתיע בין שרונאס מרצ'ולנס, אז כבר כוכב בגולדן סטייט, לבין הלהקה הוותיקה גרייטפול דד, שנתקלה בכתבה מקרית ופתחה את הלב והכיס. התמונות של הליטאים בתלבושת בועטת, עולים על הפודיום וחוגגים את מדליית הארד לאחר הניצחון על היריבה המרה מרוסיה, איך לא, הפכו בזיכרון הקולקטיבי של המדינה להכרזת עצמאות נוספת.
בדיחה ליטאית ישנה יודעת לספר שכדורסל הוא לא הדת השנייה במדינה, אלא הראשונה. את המעמד ניכס לעצמו הענף לאחר ששימש במשך חצי מאה של שלטון סובייטי כלי נדיר של ביטוי לאומי ליטאי, ורק אחר כך ספורט - החל ממדליות הזהב כמדינה עצמאית באליפויות אירופה ב־1937 ו־1939, רגע לפני הכיבוש הרוסי ב־1940; דרך המאבקים בימי בריה"מ בין ז'לגיריס קובנה המקומית לנציגת הצבא האדום, צסק"א מוסקבה; ועד הרגע האייקוני ההוא בברצלונה. כמה פופולרי הוא הכדורסל במדינה? ובכן, מספיק בשביל שלא פחות מ־1,000 ליטאים, מדינה בת שלושה מיליון תושבים בלבד, יבחרו לבלות חלק מחופשת הקיץ שלהם דווקא בתל אביב.
"הקשר בין הנבחרת לאוהדים הוא בלתי נפרד", אומר ל"ישראל היום" תומאס בלאישיס, יו"ר ארגון אוהדי נבחרת ליטא בכדורסל, שינצח בימים הקרובים על המקהלה הקולנית ביציעי יד אליהו. "אנחנו נפגשים עם השחקנים לפני ואחרי טורנירים ומרגישים חלק", מוסיף מי שחזותו המזוקנת - מטרה פופולרית עבור צלמים בטורנירי כדורסל גדולים - ממשיכה במידה רבה את רוח הרוקנרול ההיא מ־1992, "התחלתי לפני 15 שנה ומאז לא החמצתי טורניר אחד".
בינתיים גדל בליטא דור שלא ידע את פרעה, או לפחות את ברז'נייב וגורבצ'וב. סנטר טורונטו, יונאס ולנצ'יונס, נולד למשל ב־1992. מינדאוגאס קוזמינסקאס (בהצלחה לשדרים באליפות), נציג האן.בי.אי השני בסגל, ב־1989. דומנטאס סאבוניס מאוקלהומה סיטי, הבן של, שלא ישתתף באליפות, בכלל הגיע אל העולם בפורטלנד של 1996.
אתוס "המעטים מול רבים" אמנם נשמר - לשיר האוהדים הרשמי של הנבחרת קוראים "שלושה מיליון", כמספר התושבים הקטן במדינה - אבל המספרים מספרים על אימפריית כדורסל: בהישגים - חמש מדליות באליפות אירופה (כולל זהב ב־2003) ושלוש במשחקים האולימפיים ב־25 השנים האחרונות; בפס ייצור מקומי - 12 ליטאים כבר שיחקו באן.בי.אי; ובחיבוק מהיציע. השיא נרשם כנראה לפני כמה שנים, כש־9,000 ליטאים חצו את הגבול ללטביה כדי לצפות במשחק של נבחרת הנוער בגמר אליפות העולם.
"שיגעון הנסיעות התחיל ביורובאסקט בשבדיה ב־2003", מסביר ל"ישראל היום" אלמנטס קיבריס, קצין העיתונות של ז'לגיריס קובנה, "היו אוהדים שהיו מלווים את הנבחרת לפני כן, אבל המצב הכלכלי במדינה לא אפשר להרבה לטוס. מיקום הטורניר ב־2003 היה מצוין, הנבחרת שיחקה ממש טוב והאופוריה של הזכייה בזהב הפכה את התמיכה מדי קיץ למסורת".
"ברור שכשהנבחרת משחקת במדינות שכנות כמו בפולין (מארחת היורובאסקט ב־2009; ש"ק) או בלטביה (מארחת בית ב־2013; ש"ק) יהיו יותר אוהדים מאשר בברזיל או ביפן", מוסיף בלאישיס, אבל תמיד המספר הוא יפה. 1,000 אוהדים שמגיעים לישראל זאת כמות יפה מאוד בהתחשב ביעד המרוחק. כבוגר של החוג להיסטוריה באוניברסיטת וילנה למדתי לא מעט על ההיסטוריה של ישראל. אני מניח שננצל את ימי החופש בשביל לטייל בירושלים ובים המלח, אבל אנחנו כאן בשביל כדורסל".
בשעה שבישראל מנסים להקים ארגון אולטראס לנבחרת, בלאישיס מפרט את התחמושת שאיתה הליטאים נחתו בארץ: "אנחנו מגיעים עם 15 תופים גדולים (משטרת ישראל עודכנה בנושא?), שני דגלי ענק, עוד דגלים קטנים יותר והמון מצב רוח. אתה תראה את כל זה באולם". 10,000 ישראלים אמורים להשיב מלחמה מול זה במוצ"ש. שיהיה להם בהצלחה.
אקו"ם