
בין אתמול לפעם: חוויות מסופ"ש ביורובאסקט
הליטאים ש"מפרקים" את הפיצוצייה (אבל בקטע טוב). המזכרת של האוהד הגרמני. והגעגוע של ראובן לכדורסל של סוף שבוע בצהריים. חוויות מהיורובאסקט
יש משהו נוסטלגי וקסום במשחקי כדורסל של סוף שבוע בצהריים. אנחנו מכירים את זה מליגת העל רק כמה פעמים בשנה, אבל ראובן, בן ,64 זוכר את המשחקים שנערכו בימי שישי בשנות ה-60 העליזות. אז "ההיכל" היה פשוט מגרש ללא גג, במקום הפרקט המפונפן היו אריחים עקומים, ואם היום בכל פינה ממתין מסך לד ממותג, האוהדים של פעם היו מתפללים להיכל ממוזג.
"אף פעם לא הבנתי למה הפסיקו עם הכדורסל בימי שישי", הוא מתלונן, "אני מניח שזה התחיל כשמכבי ת"א התחילה לשחק בגביע אירופה בימי חמישי. אני מתגעגע לימים ההם, והאווירה כאן בשבת בצהריים עושה לי חשק לנסוע בזמן לגיל ."10
ג'קי, בעלי הפיצוצייה שבהיכל יד אליהו, מעדיף דווקא את ההווה. היורובאסקט הוא פיצוי אחד גדול לאוגוסט המשמים והדל באירועים. "אני אסביר לך בדיוק את ההבדל בין טורניר כזה לבין משחק יורוליג רגיל", הוא פוצח, 1,000" ליטאים מוציאים כאן יותר כסף מאשר 7,000 אוהדי מכבי ת"א.
ומה שיפה זה לראות את הקלאסה שלהם. הם כל כך מנומסים, כל כך מתורבתים, שותים המון אבל אין סיכוי שיעשו כאן בלאגן. מפרקים לי את החנות, אבל בקטע טוב".
ואז הקליינט גולן מרים ראשו מטופס הווינר ונותן את התובנה הישראלית שלו: "אל תדאג, הערב הם יפרקו אותנו, אבל בקטע רע".

מחצית המשחק בין גרמניה לגאורגיה הפגישה כמה אוהדים גרוזינים, שבאו בכמויות יפות ומקבלים חיזוק מבני העדה בישראל, לבין ניקלאס, אוהד גרמני שהחופים התל-אביביים גרמו לו להחמיץ את כל המחצית הראשונה. אבל הוא כבר בא "מתודלק", כי כנראה ההמון והשילוט לא עזרו לו להבין שהוא הגיע למקום הנכון.
"איז דיס דה מנורה מיבטצ'...מיבטהא..." הוא ניסה לשאול את יריביו למשחק, שבדיוק יצאו לסיגריה של מחצית ודווקא מסתדרים מצוין עם השם הממותג של ההיכל. ביז'ו (באמת קוראים לו ביז'ו), ישראלי שמארח את בני דודיו במיוחד לטורניר, הסביר: "ה'מבטחים' מתלבש לנו מעולה על המבטא".
על הפרקט זה לא ממש עזר לגרוזינים. בסוף המשחק הוא נפגש שוב עם ניקלאס, שאחרי עוד כמה ליטרים של בירה ניסה לעשות סלפי עם ביז'ו, אבל הפוך. תהיה לו מזכרת לא רעה מגג הבטון של ההיכל.
