
באק טו בייסיק: נבחרת ישראל חזרה לדנ"א שלה
בניצחון הגדול על גרמניה ההיכל חזר להיות יד אליהו הישן והטוב, וגם הנבחרת חזרה לעשות מה שהיא יודעת הכי טוב: לגרום לאיבודי כדור ולרוץ. נקווה שגם השחקן השישי שלנו שלשום (הקהל) יחזור על אותה יכולת הערב (21:30) מול גאורגיה
1. הקאמבק ההרואי של נבחרת ישראל מול גרמניה שלשום ייכנס כנראה לרשימת עשרת המשחקים הגדולים של הנבחרת. זה הלילה שבו "תל אביב ארנה" חזר להיות יד אליהו הישן והטוב עם רבע אחרון, שבו הקהל יצא מאדישותו והזרים חמצן ובעיקר הרבה אנרגיות לניצחון ענק.זה היה גם רבע אחרון שבו נבחרת ישראל חזרה לדנ"א שלה: ללחוץ, לגרום לאיבודי כדור של היריבה (ריצ'ארד האוול בתפקיד ארואסטי ומוסקוביץ') ולרוץ.

השלשות איפשרו לנו להיות במשחק. פניני וטימור חוגגים את הניצחון על גרמניה
צילום: דני מרון
2. אחת הבעיות שלנו כנבחרת באליפויות אירופה היתה תסמונת "המשחק שאחרי הניצחון הגדול". ב-1987 הפסדנו להולנד אחרי ניצחון על צ'כוסלובקיה. ב-1993 קלע עדי גורדון 35 נקודות על יוון, אבל ביום שאחרי לטביה הביסה אותנו 102:86. ב-1997 ניצחנו את צרפת ואחרי זה קיבלנו בראש מהטורקים. ב-2007 חגגנו ניצחון על קרואטיה, אבל פורטוגל החזירה אותנו למציאות. לפני ארבע שנים בלובליאנה אפיק ניסים ניצח לבדו את הבלגים, אבל גרמניה החסרה והפצועה שלחה אותנו הביתה.
היום החופשי הנוסף שהנהיגה פיב"א בשלב הראשון עזר לנו מאוד אתמול כדי לאושש את השרירים ולנחות מהחגיגות בסיום, אבל גם לגאורגים בעלי הרוטציה הקצרה זה היה אמור להועיל.
3. שיטת ההתקפה של ארז אדלשטיין (שמתחילה בשני שחקנים על כמעט קו מחצית המגרש ושלושה על המשכו הדמיוני של קו העונשין, והמשכה בחיתוכים והמון תנועה ללא כדור) לא הניבה לנו סלים רבים כפי שהיה בהכנה, אבל היא נכונה לסגל השחקנים הנוכחי. הביקורת הרבה כלפיה שוכחת מהי האלטרנטיבות. אי אפשר לשחק פיק אנד רול כאשר אף אחד מהגארדים המובילים שלנו אינו מהווה איום קליעה ממשי. חסימות לקלעים? יש לנו בנבחרת את דורון ג'מצי או אמיר כץ? יש לנו גבוה מסוגו של יונאס ולנצ'יונאס, שיכול לטחון את היריבות בגבו לסל?
4. הבעיה בנבחרת מתחילה בהגנה. הצבתו של שון דוסון בחמישייה הופכת אותנו לפגיעים יותר. דוסון מתקשה בשמירה על כוכבי היריבות שהולכות עליו (בלינלי באיטליה, אולנובאס מליטא). הוא גם מתקשה בהגנה קבוצתית וכאשר הוא בצד שרחוק מהכדור, הוא אינו מתקפל פנימה בזמן לעזרה. לא בכדי התפוצץ עליו אדלשטיין שלשום באמצע הרבע השלישי.

מתקשה בשמירה על כוכבי היריבות. דוסון בתבוסה מול איטליה
צילום: דני מרון
דוסון, שמוצב בנבחרת כסקנד גארד (אחרי ששיחק כסמול פורוורד במכבי ראשל"צ), מתקשה גם לבוא לידי ביטוי בשיטת ההתקפה מאחר שהוא טוב יותר במגרש פתוח. לכן בר טימור חייב לחזור לחמישייה הפותחת. איתו יש לנו עוד אפשרות ללחץ על מובילי הכדור, הוא עוזר מצוין בהגנה ויכול לחיות בהתקפה גם אם לא משחקים עליו.
5. באליפות הנוכחית אנחנו רואים עד כמה הקליעה מבחוץ היא שם המשחק היום. חגיגת השלשות של האיטלקים עלינו ושל הליטאים במחצית השנייה הובילה להפסדים לעומת 4 מ-17 של הגרמנים מ-3. לעומת זאת, השלשות של גיא פניני שלשום אפשרו לנו להיות במשחק.
מול הגאורגים, שלהם קו אחורי נמוך יחסית ולא פיזי, אפשר ללכת בדקות רבות עם עומרי כספי בעמדה 4 ועם פניני כ-3, כאשר האוול צריך להמשיך לתקוף את הפיק אנד רול בהגנה והיתר מתכווצים פנימה ומונעים את היתרון של זאזא פאצ'וליה וגיורגי שרמדיני. נקווה שגם השחקן השישי שלנו שלשום (הקהל) יחזור על אותה יכולת.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg