היה רע וטוב שנגמר: את הקמפיין הזה עדיף לשכוח
היעדר מחויבות בעיות משמעת ואפילו השלכת סרט הקפטן. אף אחד לא ציפה שהנבחרת תעלה למונדיאל אבל הביזיונות בדרך הותירו טעם מר במיוחד. סיכום לקמפיין, שכל המעורבים בו יעדיפו לשכוח
נבחרת ישראל הצליחה לעשות את הבלתי ייאמן בקמפיין מוקדמות מונדיאל .2018 לא מדובר כמובן על עלייה לגביע העולם ברוסיה מבית שבו נמצאות ספרד ואיטליה, אלא על שבירת כל שיא מבחינת ביזוי המדים הלאומיים.
בראש ובראשונה האחריות היא על השחקנים, שרובם הפכו את החולצה הלאומית לעוד טי-שרט בארון - לובשים מתי שמתחשק. התוצאות בסופו של דבר עמדו פחות או יותר בציפיות שהיו לפני הקמפיין כאשר מונה אלישע לוי לתפקיד המאמן, אבל בדרך קרו הרבה דברים שהשאירו חותם על הקמפיין הזה ולאו דווקא באור החיובי.
הרגע המביש. זריקת סרט הקפטן על ידי ערן זהבי מול מקדוניה. קפטן הנבחרת עד אותו משחק, הלגיונר שלנו מהליגה הסינית שמחורר רשתות בשנגחאי ובייג'ין, שלא הצליח לשחזר זאת כאשר האחריות היתה עליו בנבחרת ישראל.
זהבי הרשה לעצמו לזרוק את החלום של כל ילד ישראלי שגודל וחולם לשחק כדורגל, ויחד עם זה סיים את הקריירה בנבחרת. יכול להיות שהמאמן הבא יפייס את המיליונר הישראלי, אבל את הכבוד שזהבי השאיר על הדשא בסמי עופר אף אחד כבר לא יוכל להחזיר.

המשחק הכי טוב. ניצחון החוץ 0:3 על אלבניה. תחילת הקמפיין דווקא הבטיחה לא מעט מבחינת אלישע לוי וחניכיו. אף אחד לא הגיע עם ציפיות למשחק החוץ באלבניה, ששיחקה ביורו .2016 אבל דווקא בתנאים בטחוניים בלתי אפשריים - ליווי צבאי ומשטרתי וסיכול פיגוע נגד המשלחת הישראלית - הצליחו הכחולים-לבנים לחזור עם ניצחון גדול, הראשון בחוץ מזה שנים על נבחרת המדורגת מעל ישראל.
כמות המוזמנים לסגל. 56 שחקנים עברו בסגל של אלישע לוי במשך 10 משחקים בלבד. חלק מהמוזמנים הגיעו מהסיבות הלא נכונות. שחקנים כמו ניר ביטון, תומר חמד, אריאל הרוש, מונאס דאבור ואחרים הושעו או לא זומנו בשל היעדר מחויבות או בעיות משמעת.
הקמפיין הזה נתן חותמת סופית לכך שחלק נכבד מהשחקנים הישראלים מעדיפים לכאורה את הקבוצות שלהם, הטובות האישיות שלהם ואפילו החופשות המשפחתיות על פני ייצוג הנבחרת הלאומית. אותם שחקנים הם אלה שחתומים יותר מכל על כישלון הנבחרת בקמפיין הזה ואם זה לא ישתנה תחת המאמן הבא גם התוצאות לא ישתנו.
