יצא לה העוקץ: ריאל מדריד אוספת את השברים
ריאל מדריד הצליחה להתרסק מהפסגה של העונה הקודמת לקרקעית בקלאסיקו שלשום בגלל שאיבדה את כוח ההבקעה שלה. פאולו דיבאלה גילה שביובנטוס לא דופקים לו חשבון. ובאנגליה המאמנים האפורים עדיין מקבלים את הג'וב. דור הופמן מסכם את סוף השבוע הסוער שלפני חג המולד
1. אומרים שהדבר היחיד שיותר קשה מלהגיע לפסגה, הוא להישאר בה. ריאל מדריד הגיעה ב־2017 לחמש פסגות, ובצהרי שבת נחתה על הקרקע בחשובה שבהן, הליגה הספרדית. ההפסד 3:0 לבארסה חרץ את גורל העונה כבר בחודש דצמבר, ומהרגע שהכדור של אלייש וידאל פגש את הרשת של קיילור נבאס, נשאלת השאלה מה קרה מאז הסופרקאפ באוגוסט ועד שבת?
כדי לגעת בשורש הבעיה יש להציג עוד פתגם, שבמקרה מגיע מעולם הכדורגל: "הרכב מנצח לא מחליפים". המשפט הזה מתעתע במקרה של ריאל מדריד, כי כל 14 השחקנים ששיחקו בשבת בברנבאו היו שם גם בעונה שעברה, ולכן צריך להסתכל על התמונה הרחבה יותר.
כלומר, במהותה, ריאל של העונה אינה ריאל של העונה שעברה. אשתקד היתה מכונת ההתקפה הטובה עלי אדמות, עמוסת כלים שמסוגלים לשים את הכדור בתוך השער, והעונה חדלה להיות כזו. אלברו מוראטה וחאמס רודריגס, 30 גולים בעונה, עזבו, ובמקומם הגיעו סביוס, ואייחו, מאיורל, יורנטה ותיאו - שאף אחד מהם לא שותף בקלאסיקו.
בשנה שעברה איסקו ואסנסיו קיבלו אישור לרקוד, שלשום קיבל קובאצ'יץ פקודה לנשוך. בעונה החולפת כבשה בכל משחק ובכל מסגרת, בעונה הנוכחית לא מצאה את הרשת כבר בארבעה משחקי ליגה.
"אני יודע שיצלבו אותי על ההחלטות שלי, אבל אני לא מתחרט על שום דבר", אמר זינאדין זידאן, שבלי שום סיבה נראית לעין החליט לאתגר את משרת האימון שלו. על פי הדיווחים מעמדו יציב, ובינואר יזכה לחזק את הסגל, אך אם בחודש מאי ריאל לא תמצא את עצמה בפסגה אחרת, היציבות תגיע כנראה לסיומה.
2. פאולו דיבאלה מגלה בימים האחרונים שיובנטוס אינה המקום האידיאלי לחוות בו את משבר הזהות של גיל 24 (אם יש כזה). מי שהתחיל את העונה עם עשרה שערים בחמשת המשחקים הראשונים של העונה, מאזן שהביא איתו השוואות אינסוף ללאו מסי, נקלע לתקופה רעה על המגרש ומחוצה לו. מאז 23 בספטמבר כבש הארגנטינאי רק שני שערי ליגה, איבד את מקומו בהרכב, ובניצחון 0:1 על רומא בשבת לא שותף כלל בפעם הראשונה העונה.
משחיזי הסכינים מהתקשורת האיטלקית עטו על הטרף עם כתבות שמספרות על הקרע בין המועדון לשחקן. על הפרידה מזוגתו אנטונלה שהובילה להתרופפות באימונים, על אחיו הסוכן מריאנו שהחל לפלרטט עם פ.ס.ז' וריאל מדריד, ועל המסר החבוי בדבריו של סגן הנשיא פאבל נדבד: "הוא צריך להקריב מעצמו יותר למען הקבוצה".
בהחלט יכול להיות שמשהו עובר על דיבאלה, אולי השתן עלה לו לראש, אולי חשבון הבנק לוחץ, אולי טורינו אפורה לו. אבל תהיה הסיבה אשר תהיה, את הגברת הזקנה והאדון מסימיליאנו אלגרי זה לא באמת מעניין. במרוצת השנים הוכיח המאמן האיטלקי שעוד לא נולד הכוכב שינצנץ לו בסגל, וכך הוא נוהג במקרה של מספר 10 החדש.
"הוא שחקן מוכשר, אבל העדפתי שחקנים אחרים שחשובים לא פחות ממנו", הסביר, והזכיר שלפני הכל זהו ספורט קבוצתי. "גם דל פיירו סופסל על ידי קאפלו", הוסיף הבעלים בפה מארוטה פיסת היסטוריה לדיון. בסיכומו של עניין, מבהירה כאן יובנטוס לדיבאלה שהיא חשובה לו יותר מאשר הוא לה. בכל זאת, שבעה משחקי ליגה רצופים היא לא ספגה - איתו ובלעדיו.
3.בתחילת החודש פרסם חשבון הטוויטר של הבונדסליגה תמונה שמתארת את מהפכת המאמנים הצעירים. הופיעו בה נאגלסמן בהופנהיים, טדסקו בשאלקה, קופלדט בוורדר ברמן, שוורץ במיינץ וכן וולף בשטוטגרט, כולם בני פחות מ־40.
והנה אנחנו בסוף החודש, ובאנגליה נמצאים על הקווים, שוב, אלן פארדיו, רוי הודג'סון, סם אלרדייס ודיוויד מויס, כולם בני 54 ומעלה, שניים מהם בעשור השביעי. אז נכון שיופ היינקס בן 73, אבל בעונה אחת השיג יותר תארים מכל ארבעת הבריטים יחדיו.
מבט על טבלת הפרמייר ליג מבהיר שהעולם דווקא שייך לצעירים והאמיצים (וארסן ונגר, נו מה?). אפילו האנגלי היחיד שנמצא בחבורה של גווארדיולה, מוריניו, קלופ, פוצ'טינו וקונטה הוא שון דייץ', בן 46 ועם ראש פתוח לחידושים וניסיונות. אז למה הדינוזאורים לא נכחדים למרות מחסור ברור בהישגים? כי בפרמייר ליג, הליגה שבה כולם רוצים להיות, תמיד תהיה דרישה למנג'רים בינוניים שיודעים מה נדרש כדי לשרוד, ולשרוד.
4. חג המולד הגיע וזו תמונת המצב בארבע מחמש הליגות הגדולות: באנגליה 13 נקודות מפרידות בין הראשונה לשנייה; בגרמניה 11, בספרד 9 ובצרפת גם כן 9 נקודות. במקומות מסוימים זה היה צפוי, באחרים מדובר בהפתעה, אז למען חובבי התחרותיות והמתח הנה המלצה לשלוש ליגות שבהן העסק חי וקיים לקראת 2018.
הראשונה היא כמובן הסריה אה, שם תשע נקודות מפרידות בין הראשונה נאפולי לחמישית לאציו. יובנטוס עדיין נחשבת למועמדת לזכות באליפות שביעית ברציפות, אך הקבוצה של מאוריציו סארי ואולי גם רומא אינן מתכוונות להרים ידיים. השנייה היא הליגה הטורקית, שבה שבע נקודות בלבד מפרידות בין המוליכה איסטנבול בשאקשהיר לשביעית טרבזונספור.
בתווך נמצאות האלופה בשיקטאש, הגדולות פנרבחצ'ה וגלאטסראיי וגם המפתיעות קייסריספור וגזטפה. בליגה שבה רק חמש קבוצות טעמו את עונג האליפות, יש אפשרות ריאלית לאלופה חדשה. בפורטוגל, כרגיל, צמוד מאוד. פורטו, ספורטינג ובנפיקה היו במקום הראשון בשלב כלשהו של העונה, וכרגע לשתיים הראשונות 39 נקודות ולאלופה 36.
בארבע העונות האחרונות זכתה בתואר בנפיקה, ב־15 האחרונות היו אלה רק בנפיקה ופורטו, אז אולי השנה ספורטינג תצליח סוף־סוף לחזור למעגל.
אקו"ם