 |
/images/archive/gallery/112/823.jpg אורי אבנרי.
צילום: AP  |
|
|
| "העיתונות היום מגויסת לחלוטין לצד הממשלה" |
|
| אורי אבנרי, זוכה טרי בפרס סוקולוב על מפעל חיים, מעיף מבט חמוץ על התקשורת הישראלית ממרומי ארבעים שנות עריכת "העולם הזה" |
|
|
|
 | דפדף בברנז'ה |  | |
אוהד סברדלוב
27/5/2004 18:16 |
|
|
|
|
|
|
|
את אורי אבנרי לא צריך להציג. אוטוטו הוא בן 81, סמל סטאטוס שמאלי שאין שני לו אולי. דעתן תקיף שערך את "העולם הזה" המנוח במשך ארבעים שנה. וגם קול ענות אנטי כיבושי שלעתים נראה כי לעולם ילווה את המצפון היהודי-ישראלי.
ברזומה של אבנרי גם שלוש קדנציות כחבר כנסת ופגישה אחת, היסטורית, שזעזעה את אמות הספין ואבות הלאום: בשלישי ביולי 1982, בזמן שבביירות המה הסער, אסף אבנרי כמה פקלאות וקפץ לביקור אצל יאסר ערפאת.
אבנרי
כתב עשרה ספרים בחייו, אין לו היום טור קבוע בגוף תקשורת ישראלי, אבל הוא מאד מרוצה מהתפוצה של טורו המקוון ומושך בחוטים של "גוש שלום". הוא עיתונאי משנת 1947 ואת "העולם הזה" ייסד יחד עם אורי קיסרי המנוח.
אתמול נודע כי בקרוב יוענק לו פרס סוקולוב לעיתונות על מפעל חיים. הוא ניאות להקדיש ל-nrg דקות ארוכות, ענה ברצינות ובהרחבה לכל שאלה ובעיקר, לא חסך שבטו מהתקשורת של היום. לא חתכנו, למען ילמדו העלמים.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
שגיא בשן, ערוץ 2, בדיווח מעזה. "אתה שומע כתבים מהשטח אומרים 'אנחנו עשינו כך'" (צילום: ערוץ 2)
|
|
|
 |
|
 |
|
"כל נושא הוא סקיר"
|
|
|
 |
|
|
|
-אורי, מה הדבר החשוב ביותר שעשית בעיתונות?
"יצרנו סגנון חדש של עיתונות שהתקבל על ידי כל עיתוני ישראל. זה התבטא בכך ששברנו כל טאבו. אין נושא אחד שאינו נושא לסיקור. השופט ברק אמר פעם ש'כל נושא הוא שפיט'; ואני אומר 'כל נושא הוא סקיר'.
"בתקופה ההיא אי אפשר היה למתוח ביקורת על הממשלה; אי אפשר היה לדווח על התאבדויות, מעשי אונס ואלף ואחד נושאים ואישים אחרים שלגביהם היה קשר של שתיקה. משום כך העולם הזה החרים את ועדת העורכים ובאופן שיטתי פרסם את מה שהוועדה הסכימה להשתיק. זה אל"ף.
"בי"ת, הכנסנו סגנון עברי חדש לגמרי, שפה עברית חדשה, בניגוד לעברית הנמלצת של הימים ההם, הכנסנו עברית מדוברת פשוטה ועניינית אבל תקנית ונכונה. דנקנר אמר פעם ש'העולם הזה' יצר עברית רזה ושרירית. אני חושב שהוא דייק.
"גימל, הכנסנו את הכותרת כפי שהיא מקובלת היום, מושכת לקריאה, סנסציונית כשצריך. דלת, יצרנו את הצילום העיתונאי. עד אז השתמשו העורכים בצילום בעיקר כדי לסתום חורים של חומר מערכתי. אנחנו הפכנו את הצילום לחלק בלתי נפרד, שווה בחשיבותו לחלק הכתוב. למעשה יצרנו את האיחוד האינטגראלי של טקסט-תמונה-וכותרת. מעבר לכך, צרנו עיתונות המחויבת לערכי המוסר של עצמה.
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
אורי אבנרי ויאסר ערפאת. ביקור מרעיש בביירות (צילום: AP)
|
|
|
|
|
|
|
משיכה חזקה לאינטרנט
|
|
|
|
|
|
|
-אתה רואה את העיתונות המסורתית מתאקלמת בספירה המקוונת?
"העיתון היומי הכתוב הוא העיתון של אתמול. פעם היה לי ויכוח עם עמוס שוקן, אמרתי לו שכל המושג של עיתון יומי מחייב מחשבה חדשה. העיתון צריך לחשוב איזה שירות הוא ממלא אחרי שהקורא יודע כבר את החדשות. הפרשנות, החתירה לעומק, זו בעצם הצורך ואני לא בטוח שהעיתונים הפנימו את הלקח הזה.
"אני היום כותב רק באינטרנט ומה שאני כותב אני לא כותב בשום עיתון כתוב, גם מפני שאני אומר דברים שעיתונים לא רוצים שיאמרו...אבל אני גם נמשך אל הכלי הזה מפני שזה נותן לי אפשרות לכתוב דברים שתוך דקות חובקים את כדור הארץ. זו חוויה חדשה...
"הדברים שאני כותב נשלחים ל-25 אלף כתבות ברחבי העולם. זה יכול להגיע ל-100 עד 150 אלף איש תוך דקות ואני מקבל תגובות תוך דקות וזו חוויה שאדם שכותב בעיתון כתוב לא יכול לתאר לעצמו. תמיד הייתי מודע לצורך לטפח את ההדדיות בין הקורא לכותב, אבל זה לא היה אותו יחס מיידי והדדי כמו שהאינטרנט מאפשר. יש פה אפשרויות חדשות, אבל לדעתי העיתונות המקוונת עדיין בחיתוליה".
| | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
