 |
/images/archive/gallery/233/088.jpg ג'ולי שלז.
צילום: רובי קסטרו  |
|
|
ג'ולי שלז, מנהלת התחום הדוקומנטרי של "רשת-נגה2", מבטיחה קשר רציף יותר עם היוצרים, לא מתכוונת להתפשר על שום דבר, והכי חשוב: "גם כשאני עובדת אצל זכיין, אני לא שייכת לו. אני נשארת ג'ולי" |
|
|
 | דפדף בברנז'ה |  | |
יניב זך 20/2/2005 9:15 |
|
|
|
|
 |
על רקע עשר השנים האחרונות בערוץ 2, יש במינויה של הבמאית ג'ולי שלז למנהלת התחום הדוקומנטרי של קבוצת "רשת-נגה2" משהו מפתיע. שלז היא אמנם במאית עסוקה ומוערכת, שמחזיקה שלושה פסלוני אוסקר ישראלי על המדף ואחראית למוצרים קולנועיים מצליחים, כמו הסדרה הדוקומנטרית "דרומה" או הסרט "עפולה אקספרס", אבל בשנים האחרונות היא מזוהה גם כלוחמת אקטיביסטית למען היצירה המקורית וזכויות היוצרים. לא נדיר לראות אותה, למשל, בהפגנות או בפעולות מחאה אחרות שיוזמים היוצרים. בקיצור, לא ממש הטיפוס הקלאסי של מנהלת בערוץ 2. "כמעט בכל שלב בחיי המקצועיים התנסיתי
בכל מיני כובעים: במאית, מפיקה, מפיקה-במאית, מפיקה שותפה, להיות חלק ממערכת, להיות מול המערכת, להקים את פורום היוצרים הדוקומנטריים, להיות חלק מאיזשהו דגל של יוצרים, להיות מול יוצרים ועכשיו לעבוד אצל זכיין", היא אומרת. "יש בזה משהו, שאותי באופן אישי, אני מודה, נורא ערער בהתחלה, כי איפה הנאמנות שלי? זאת היתה ההתלבטות הכי גדולה שלי אם להצטרף למכרז או לא. מה שאיכשהו גיליתי, והכל מאוד טרי, שזה הגדיל אותי. לא הייתי צריכה להתפשר, אלא ההפך, זה נתן לי פרספקטיבה יותר רחבה. כמובן שגם היום כשאני עובדת אצל זכיין, אני לא שייכת לו. אני נשארת ג'ולי". עדיין, תהיה מחויבות ל"רשת-נגה2". " כן, אבל יש לך אופציה לראות את הצד השני באופן שאתה מאוד מזדהה איתו. אתה נמצא שם והיית שם". עדיין יהיו מצבים שתצטרכי לעמוד מול פורום היוצרים הדוקומנטריים. "אין לי בעיה. הגדרתי לעצמי מה אני רוצה לעשות בעתיד שלי. בהגדרות, סעיף אחד מבחינתי זה הקשר עם היוצרים. אני חושבת שהמצב היום הוא שאין קשר, למעט מקורבים. הדבר הראשון הוא שיהיה קשר וקשר נורא קל ונגיש". איך הצטרפת? "כשהתחילה ההערכות למכרז, הייתי בתוך הכנה ועשייה של סרט. הפנייה אלי היתה מקבוצת "נגה 2" ( שהתמזגה מאז בתוך הזכיינית רשת - י.ז.). האוטומט שלי אמר לי 'אין לי זמן, אני עסוקה ואני לא בפוליטיקות'. ואז רון כחלילי (מנהל הפיתוח של הקבוצה - י.ז.) הזמין אותי להיפגש ובאתי אליו הביתה בעשר בלילה. ישבתי אצלו שלוש שעות, וזה דברים שמעבר למילים - כשיש מפגש בין שני אנשים, ואתה פתאום מבין שיש משהו שאתה יכול להתחבר אליו, אבל באמת. בעשייה, באג'נדה, שזאת לא תהיה עבודת פקידות. אני זוכרת שיצאתי ממנו, נכנסתי לאוטו והתחלתי לחשוב מה אני רוצה לעשות בטלוויזיה. עוד לא אמרתי כן, אבל במפגש הראשוני הזה מיד היה ברור לי שאפשר לעשות משהו, משהו טוב שאני מאמינה בו. זה כמו הצתות, התאהבויות. עלו לי מיליון רעיונות מה אני רוצה לעשות, ואז למחרת באתי ל'נגה2'".
|
 |
 |
 |
 |
|
 |
 |
 |
 |
|
"רשת היתה הנגטיב"
|
 |
|
 |
 |
 |
|
"קודם כל, יש משהו בקבוצה חדשה שהוא מאוד מדליק", היא מסבירה את הסיבות להצטרפותה. "לפני שלוש שנים הייתי חלק מקבוצה שבסוף נפלה -'תום תקשורת' (שנערכה להתמודדות במכרז ערוץ -10 י .ז.), וזאת היתה חוויה מאוד מטלטלת. אבל בהתחלה שלה יש משהו שהוא מרגש, אווירה מאוד חזקה גם של עשייה וגם חלומות. מה שנורא הדליק אותי ב'נגה2', זה שהיה חיבור נורא חזק בין האנשים, וזה, לדעתי, תמיד המפתח - חיבור יצירתי. היו גם מפגשים מאוד חזקים בין אנשים שבאופן טבעי לא הייתי נפגשת איתם פה בקפה 'נח' בלב תל אביב. אני באופן אישי גם מתה על זה, ובתור דוקומנטריסטית, אני גם נורא מכירה את זה. "בדוקומנטרי זה קורה לך כל הזמן, אתה יוצא מהבועה שלך, מהסצינה שלך. מבחוץ זה יכול להראות נורא מלאכותי ונורא פוליטיקלי קורקט, אבל במהות של זה, זה היה מעניין. ומה שעוד יותר מעניין זה שלאו דווקא התחברתי עם אנשים שאמורים להיות הקבוצה שלי". ההתייחסות של הברנז'ה למכרז סובלת, לדעתה, מלא מעט פרנויה. "אנשים נטפלו לדברים מאוד מסוימים. יש דברים שאף אחד לא מדבר עליהם. אתה יודע שלמכרז צורף מחקר, הראשון שנעשה, על נשים על המסך? הנתונים שם מדהימים, יש פערים מטורפים. על זה אף אחד לא מדבר בתקשורת, כולם מדברים על הצד הדתי והפוליטי. אני חושבת שחלק מזה הוא סוג של פרנויה. אני יכולה להעיד שהמפגשים בתוך המערכת, בתוך 'נגה2', הם מצוינים, הם היו מעוררים. גיליתי את זה כבר לפני שנתיים-שלוש כשהתחלתי ללמד ב'במעלה'". ואכן, לערוץ 2 "הישן", הנוצץ והבידורי, שלז, 44, באמת לא מתאימה. אבל למכרז הנוכחי, שחרט על דגלו רב-תרבותיות ופריפריה, נדמה שאין מתאימה ממנה. "דרומה" שלה ושל דורון צברי עקבה אחרי מאבקן של פועלות מתפרת מצפה רמון על עצמאותן הכלכלית. "סנג'ין", זוכה האוסקר הישראלי, מתעד אתר קרוונים ליד נהריה. "אם את שומעת תעני" ליווה את משפחתה של חנית קיקוס באופקים. כשהיא מדברת על יצירה מגוונת ורבתרבותית, ניכר שלא מדובר עבורה במס שפתיים בלבד, אלא בתפישת עולם אמיתית. את לא חוששת שלקחו אותך כי את מתאימה למה שהמכרז דורש, כעלה תאנה? "בטח שאמרתי לעצמי שאני עלה תאנה. מצד שני, הרווחתי את זה מקצועית, הגעתי לשם כי הרקורד שלי התאים. אני גם רואה איך אני משפיעה. אם נחזור ל'נגה2', אז היה ברור שאנחנו הולכים לעשות משהו חדש ושיש פתיחות נורא גדולה. ואז נהיה חיבור עם 'רשת', קרה משהו לא צפוי. 'רשת' היתה הנגטיב של 'נגה2', גוף מאוד מבוסס, מאוד יציב, עם קו מאוד מוגדר. היתה לי הפתעה עצומה מהמיזוג. צנגן אמר לי שיש לו הזדמנות גדולה. ברגע שהוא אמר לי את זה, באותו רגע האמנתי לו, ראיתי שזה קורה. האנשים של 'נגה2' לא השתלבו בג'ובים, הם הפכו להיות מובילים, משמעותיים". את ערוכה לזה שתצטרכי לעשות פשרות? "כרגע לא עשיתי פשרה אחת. אין דבר במכרז שעשיתי כי לא רציתי". אבל את לוקחת בחשבון שלא כל העשייה שלך עד היום מתאימה לפריים טיים של טלוויזיה מסחרית? "ערוץ 2 עשה ניסיון להיות מכרזי והעלה המון הפקות מקור, ופתאום ההפקות האלה מאוד הצליחו. זה פתח משהו, המכרז יצר משהו חדש". את בעצמך רואה ערוץ 2? " קודם כל, הטעם האישי לא כל כך רלוונטי. יש לי תקופות שאני חייבת להוריד את הרעש החיצוני. אני בכלל לא רואה טלוויזיה ורק שומעת מוזיקה וקוראת. ויש לי תקופות הפוכות, שאני נורא צורכת טלוויזיה. אני כמעט תמיד אראה דברים מקוריים, אבל בהקרנות או בקסטות. הברייקים עם הפרסומות נורא קשים לי". |  |  |  |  | |
|
|
|
|
|
|
 |
|
 |
|
 |
|
 |
![]()
|
|
 |
|
/images/archive/gallery/233/522.jpg
 |
|
|
"האמנתי לו". מנכ"ל רשת-נגה2, יוחנן צנגן
|
|
 |
![]()
|
|  | | /images/archive/gallery/187/691.jpg  | | | פגישה לילית. רון כחלילי. צילום: חנה סהר | |  | ![]() |

|
|
|
|