 |
/images/archive/gallery/110/068.jpg קקטוסים
 |
|
|
|
|
| רגע לפני טקס "קקטוס הזהב" 2005, NRG מעריב משחזר את הרגעים הגדולים של התחרות בשנים האחרונות: המתח, הפירגון, הטענות לחוסר המקצועיות, הזוכים הגדולים וגם נאום אחד מאד מרגש |
|
|
|
 | דפדף בברנז'ה |  | |
עירית יוסילביץ'
29/4/2005 10:24 |
|
|
|
|
|
|
|
שנת 2001, התחרות בשמה החדש "קקטוס הזהב", היתה ללא ספק שעתם הגדולה של אנשי "מק'אן קשר בראל" (כיום "מק'אן אריקסון"), שהוכרז כמשרד הפרסום המצטיין של השנה.
"גדעון עמיחי הוא על תקן מלכת היופי היוצאת, המעבירה את הכתר למלכה הנכנסת" – כך אמרה מנחת הטקס החגיגי דאז מרב מיכאלי, ועיני כל הנוכחים הופנו לכיוונו של אילן שילוח.
אחרי חמש שנים רצופות בהן היה מונח התואר היוקרתי בחיקו הקריאייטיבי של "שלמור אבנון עמיחי", הצליחו ב"קשר-בראל" להשתלט על הבכורה
ובגדול - 47 פסלוני קקטוס, 18 מתוכם זהב וצבר המשרד, בעוד שבשלמור אבנון עמיחי נאלצו להסתפק ב 26 קקטוסים בלבד.
המתח בין שני המשרדים ניכר היטב בטקס, ולא בכדי. במהלך תהליך השיפוט נאלצו במק'אן למשוך 10 עבודות מהתחרות, בעקבות מכתב תלונה של גדעון עמיחי לפיו "הקמפיינים הם מלאכותיים, והופקו לצורך התחרות בלבד".
למי שמתעניין, הפירגון הגורף הוענק דווקא לקמפיין קווי זהב 012 "סתם כי בא לי לדבר", של "ראובני פרידן", שזכה בתואר 'קמפיין השנה'.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
2001: אילן שילוח הוא מלכת היופי הנכנסת
|
|
|
 |
|
 |
|
מחיר הבושה
|
|
|
 |
|
|
|
מהשנה הראשונה, ובכל שנה מאז, מלווה התחרות בקולות צורמים, ביקורת קשה, פסילות ועירעורים.
ב- 2002 כך נראה, הגיעו החיכוכים לשיא חדש. במכתב חריף ששלח אז משה גאון ליו"ר איגוד חברות הפרסום, תחת הכותרת "מחיר הבושה", לא היסס מנכ"ל "באומן-בר-ריבנאי" לתקוף את הליך השיפוט ואת חבריו לביצה.
"במקום לקיים תחרות מקצועית של פרסומאים, שנשפטת על ידי פרסומאים למען פרסומאים, הפכנו לפסטיבל חלוקת פרסים אין סופי, שסובל קשות מתופעות של פשרות מקצועיות ואיכותיות. השאלה שעולה היא האם התוצאה שווה את מחיר הבושה של כולנו ביום שאחרי?", תהה גאון.
"..אנו מוצאים את עצמנו עסוקים במלחמות כבוד, בתחרות שמזמן איבדה את יוקרתה המקצועית וכדי לשרוד אותה נדרשת התמחות באיך לתחמן את המערכת במיטב המסורת של הישראלי המצוי. למסתכל מהצד, ובמיוחד ללקוחותינו, איגוד משרדי הפרסום נראה כקבוצה של בכיינים, רודפי כבוד ואגו, שמוכנים לעשות הכל בשביל עוד פרס ועוד נקודה".
התוצאה? סיקור עיתונאי, נושאים לשיחת מסדרון והצהרה אחת של אורן מוסט, יו"ר איגוד המפרסמים דאז, על ניסונות לרפורמה.
ולחובבי הטריוויה: מק'אן זכה באותה שנה שוב, בתואר המשרד המצטיין. פרס קמפיין השנה, הוענק ל"ביישנים" של גיתם.
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
2002: משה גאון מתעצבן
|
|
|
|
|
|
|
יוקרה מקצועית והרבה מאוד כסף
|
|
|
|
|
|
|
בשנת 2003, אומנם שונו חלק מנהלי התחרות, אבל מי שחשב שבכך תשקוט הביצה - התבדה.
מניפי דגל המרד היו הפעם המשרדים הקטנים. הם טענו כי שיטת התחרות מפלה לטובה את המשרדים הגדולים, ששולחים יותר עבודות שנעשו בתקציבים גדולים יותר. ושוב חזרו על עצמן ההאשמות בדבר רשימות חיסול, קומבינות ודילים, בניצוחו של לא אחר מאשר - אילון זרמון.
"התחרות הפכה להיות ערב של חלוקת פרסים וצ'אפחות, בין שלושה משרדים גדולים", טען אז זרמון, שפרש עם אודי פרידן, מהתחרות.
צחוק הגורל, אך "ראובני פרידן", שהחרימו את התחרות, זכו אז בפרס הראשון בקטגוריית "בריאות אופנה ויופי", עבור קמפיין לקסטרו.
אבל הדרמה האמיתית התרחשה הפעם בטקס עצמו, עם זכייתו של "שלמור-אבנון-עמיחי" בתואר המשרד המצטיין, אחרי שנתיים רצופות בהן שהה במשרדי מק'אן. אילן שילוח, נאלץ להסתפק הפעם במקום השני ובפרס קמפיין השנה עבור "דיאט יופלה".
"רק מי שמבלה לילות במחלקת הקריאייטיב יכול להבין את משמעות הפרס הזה. רק מי שלא היה כבר שנתיים במקום הזה, יודע מה זה לחזור אליו", אמר בנאומו גדעון עמיחי, שהצליח לרגש גם את אחרונת התקציבאיות באולם.
נאום זה, העיד יותר מכל על המשמעות העצומה של התחרות בענף. הקקטוס, נכון להיום, היא עדיין התחרות הנחשבת והאמציונלית ביותר. מעבר לאגו, למלחמות כבוד ולחשבונות אישיים, החשיבות העצומה שמייחסים בענף לתוצאות, נובעת בראש ובראשונה משיקולים כלכליים גרידא. ההכרה ביכולתו הקריאייטיבית של משרד, מתורגמת קודם כל ליוקרה מקצועית ולכסף. הרבה כסף.
והעידה על כך מיכל המאירי, אז מנהלת השיווק בתשלובת החלב של תנובה, שעלתה לבמה לקבל את פרס המפרסם המצטיין של השנה, שהוענק לראשונה.
"אני לא מאמינה שקיים קשר ישיר בין זכייה בפרסים בתחרות לבין זכייה של משרדי פרסום במכרזים, אבל אין ספק שזכייה בפרסים בתחרות מלמדת משהו על המשרדים ושמי שזוכה בה זכאי גם להרוויח מזה", אמרה המאירי בנאום התודה.
כן כן, זו אותה המאירי שחודשים ספורים לאחר מכן חצתה את הקווים ועברה לכיסא המנכ"ל המרופד, במשרד הפרסום גיתם. דברים אלו, מן הסתם, יכולים לשמש אותה גם כיום.
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
2003: גדעון עמיחי מתרגש
|
|
|
|
|
|
|
נרגענו? אז זהו שלא
|
|
|
|
|
|
|
בשנה שעברה עושה רשום, נרגעו מעט הרוחות. מק’אן הוכתר כמשרד השנה; "אדלר-חומסקי&ורשבסקי" זכה בקטגוריית קמפיין השנה עבור קמפיין "שקע ותקע" לחברת החשמל; ופלאפון הוכתרה כמפרסם השנה, הודות לקמפיינים של Esc. טענות אם היו, הושמעו בחדרי חדרים.
התבגרנו? אז זהו שלא. האידיליה כצפוי לא שרדה זמן רב ובחודשים האחרונים, צצו שוב הדיבורים על קיפוח, חוסר מקצועיות מצד השופטיםוהעתקה.
ועדת השיפוט של התחרות השנה, בראשותו של הפרסומאי צבי לוין, ניסתה להפיק לקחים, יו"ר איגוד חברות הפרסום רמי שלמור, לא הפסיק לשחרר הבטחות והצהרות והפרסומאים מצידם, הגישו השנה מספר שיא של עבודות.
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
2004: אנשי אדלר-חומסקי חוגגים
|
|
|
|
|
|
|
יהיה מעניין
|
|
|
|
|
|
|
אז מה מחכה לנו השנה? קיציס ופרידמן על הבמה, שי ודרור מאחורי הקלעים והרבה לחיצות ידיים. רק את שמות הזוכים, עדיין אי אפשר לחשוף, אבל מה שבטוח - גם הפעם יהיה מעניין.
|
|
|
|
|
|
|  | | 2005: האולם מחכה לזוכים הגדולים
| |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
