הללולו: ביקור ב"לולו" בנוה צדק
"לולו" החדשה בנווה צדק עושה צדק עם המנות: טריות, מפתיעות וטעימות. אלון צרפתי אכל שווארמה עם סכין ומזלג
"אילו גבינות יש בצלחת הגבינות", " איך אוכלים פה את השווארמה" ו"כמה עולים הקינוחים" הן רק חלק מהשאלות שבהן התקפנו אותה, עד שבסוף, ממש לקראת יציאתנו, היא עשתה לנו פרצוף וגלגלה עיניים השמימה, כאילו אומרת "באימא' שלכם, הגזמתם". צודקת. תנו לה העלאה.
מסעדת "לולו", בת שלושת החודשים, היא סניף אח לפטיסרי הקרוי באותו שם במתחם בזל. היא ממוקמת ברחוב שבזי שבשכונת נווה צדק הקסומה, מול בית אופנה קטנטן, על כביש חד-סטרי צר שבו מכוניות נוסעות באטיות, עלמות חן רוכבות על אופניהן וזוגות צעירים צועדים מחובקים ומדמיינים שהם בחו"ל.
"לולו", בבעלות הזוג אביטל ואמנון בן יעקב, נראית כמו בית קפה עם שולחנות עגולים קטנטנים; ומעניקה תחושה של בר - כיסאות הבר פרוסים על פני שתי קומות, מול בר עשיר וברמן משועמם, אבל מגישה מנות כבדות שכמותן מגישים רק במסעדות.
המקום אכן מקסים, מעוצב, מאופק וסולידי ועם זאת יוקרתי - סיבות מספיק טובות להסביר מדוע באותו הערב שבו הגענו מילאו את המקום בעיקר תיירים. הבר, בכל אופן, נותר שומם לכל אורך הערב, מה שמסמן, אולי, פספוס בתכנון היעד שלו. אולי אפשר לוותר על הבר לטובת הרחבת המסעדה?
ואם נחזור רגע לעיצוב, הנה פספוס נוסף: השולחנות הקטנטנים לא מסוגלים להכיל את המנות הגדולות. לקפה ולמאפה יש מקום, אבל לא ליותר מזה. וחבל. חבל, כי האוכל פה, באדיבות השף אסף בלינדר (לשעבר סו שף ב"אורקה"), בהחלט מפתיע. איכותי, טרי, טעים ומפתיע ברובו.
מהמנות הראשונות הזמנו דווקא את האופציות הפשוטות יותר: פלטת הגבינות (36 שקל) הגיעה על גבי צלחת קטנה וכללה שלושה סוגים משובחים, ואל פלפל השושקה הקלוי (24 שקל) נוספה גבינת פטה טורקית - מנה בלקנית אדומה, מגרה, קלילה ומתאימה למזג האוויר.
מנת השווארמה טלה (38 שקל) היא זו המקורית, ודווקא אתה הסתבכנו. על גבי פיתה מצאנו נתחי טלה לצד עגבניות קצוצות, בצק בסומק ומעל הכול יוגורט. למרות הסבר מצד המלצרית ("תגלגלו הכול ותאכלו ככה, כמו שווארמה"), לא הצלחנו במשימה: רטיבות העגבניות ליחכה את הפיתה ופירקה אותה. מה שנותר לנו לעשות הוא לאכול את המנה כפי שתיירים אוכלים פלאפל: במזלג ובסכין.
ב"לולו" מתהדרים במנות טריות מהים, ומתוך תפריט העיקריות בחרנו פילה דג היום - מוסר ים - עם ירקות קלויים, סילאן, הל ותימין (82 שקל). הובטח לנו נתח של 300 גרם, קיבלנו להערכתנו שני שלישים מההבטחה, ובכל זאת הדג היה טרי, נימוח ומתקתק, ומגוון הירקות שהוגשו לצדו, תוך פרזנטציה נהדרת ומושקעת, חיפו על גודלו. מנת הפאייה (בתפריט כתוב: "עם מה שבא לנו להכין באותו היום") הוגשה עם פירות ים (62 שקל), ובה דווקא מצאנו כמות נדיבה של שרימפס (שלמים, למי שנבעת מהמראה) ושל מולים. "מנה טעימה מאוד", סיכם אוכל השרצים.
אף שהסניף בבזל הוא פטיסרי, תפריט הקינוחים כאן נעדר. במקומו מלמלה המלצרית שני סוגי קינוחים, משניהם התאכזבנו: פאדג' השוקולד (34 שקל) היה אמנם דחוס אך מריר למדי, ועוגת הגבינה כאן (34 שקל) מצופה בשוקולד, והפכה את הדיזרט לשנוי במחלוקת, בעיקר בשל שילוב הטעמים הלא ברור.
כל זה לא הפריע לנו להכריז כי נשוב לכאן במהרה, ונקווה שהמלצרית תזכור את פרצופנו ותודה לנו על ההעלאה שסידרנו לה.
"לולו קיטשן אנד בר", שבזי 55, 03-5168793.
נא להמתין לטעינת התגובות
