פותחים דאף: בדרום אמריקה שותים את הבירה האהובה על הומר סימפסון
"דאף", הבירה המצויירת האהובה על הומר סימפסון נמכרת בהצלחה בדרום אמריקה, אבל בארצות הברית, מעריצי הסדרה עדיין לא יכולים לממש את הפנטזיה. יוצרי הסדרה מתכחשים, אבל המעריצים הנואשים כבר מחפשים דרכים חדשות להניח את ידם על המשקה המצוייר
בסדרה היא דווקא נחשבת למשקה נחות. הומר עם בקבוק "דאף". יחצ
בדרום אמריקה משווקים את המשקה עם הסיסמא: "כן, זה קיים!" אבל לא נראה שמישהו שם מוכן לשוחח על המשקה המשובח מספרינגפילד.
יצרני "דאף" בדרום אמריקה אומרים שאסור להם לשוחח עם כלי תקשורת מארצות הברית. "דאף מקסיקו", שהתחילו את האופנה הדרום אמריקאית, לא מוכנים להגיב לבקשות לראיונות. ו"פוקס המאה ה-20", בעלי הזכויות של הסימפסונים, אומרים שאין להם תגובה ביחס לסיפור, ולא מוכנים לגלות אם יש להם הסכם עם היצרנים של "דאף".
למרות השתיקה הרועמת, "דאף" אינם שומרים על פרופיל נמוך. בקולומביה, נותנת היצרנית חסות לקונצרטים, ומציעה למכירה את בקבוקיה בעשרות מהברים היוקרתיים ביותר. כשערכו השקה חגיגית בצ'ילה, בחודש מרץ, הגיעו השמועות על המסיבות הרועשות והתחפושות של הומר עד לחדשות הלילה.
הבעלים של הסניף הצ'יליאני, אנריקה רובלס, אמר לעיתון "אל מרקוריו" שהוא מקווה למכור השנה בירה בסכום של 750 אלף דולר. "שני דורות של צעירים גדלו על הסימפסונים", הוא אומר. "מה שאנחנו מציעים זו פנטזיה שהייתה עד עכשיו בלתי ממומשת".
אבל הפנטזיה נשארה בלתי ממומשת למעריצים האמריקאים של הסימפסונים. רשת "פוקס" מעולם לא העניקה רישיון לשיווק המשקה בתוך ארצות הברית. לפי כמה דיווחים, יוצר הסימפסונים, מט גרונינג, חושב שייצור המשקה בעולם האמיתי שקול ל"לדחוף אלכוהול לידיהם של קטינים".
היעדר הקיום של "דאף" מצפון לגבול, רק גרם למעריצים להיות נואשים יותר. בלוחות המודעות המקוונים מתקיימים דיונים היכן ניתן למצוא "דאף". ב"eBay", בקבוק ריק של הבירה מארגנטינה נמכר ב-14.99 דולר. תחתית של המוצר הקולומביאני מוצעת ב-8.99 דולר.
רונלדו רומן, המנהל של רוק גרדן בבוגוטה, קולומביה, מחזיק בידיו בקבוקי ''דאף''.
mct
מלחמה אזורית
ב"רוק גרדן", בר בבוגוטה, דאף נמכרת במחיר של משקה מיובא, 5.50 דולר לבקבוק, למרות שהיא מיוצרת בעיר הקרובה, מדאין. המנהל של הבר, רנלדו רומן, אומר שהמבשלה הקולומביאנית של דאף, "3 קורדילראס", הבטיחה לו שהיא רשאית למכור אותה מבחינה חוקית. "אני לא אגיד לך שזו הבירה הטובה בעולם, אבל היא נמכרת היטב", אמר רומן. "כשאנשים נתקלים בה, הם מוכרחים לקנות אותה. השיווק של המוצר כבר קיים. יש הרבה מעריצים של הסימפסונים בקולומביה".
"כשאנשים נתקלים בה הם מוכרחים לרכוש אותה". mct
העובדה ש"דאף" מוצאת את עצמה בנישה של משקאות פרימיום היא מוזרה מכיוון שבסדרה המצויירת היא דווקא נחשבת למשקה נחות. באחד הפרקים, כשהומר מסייר בבית החרושת של "דאף", הוא מוצא בקבוקים המכילים את ראשו של היטלר ודג בעל שלוש עיניים.
"דאף" הגיעה לדרום אמריקה, בשנת 2008, כאשר רודריגו קונטררס התחיל לייצר את הבירה ב"מבשלת הסימפסונים" שלו בטיחואנה, מקסיקו. לתקשורת הוא אמר ששמה של המבשלה הוא מקרי לחלוטין.
בראיון ל"פייננשל טיימס" בשנת 2009, קונטררס אמר שכבר בשנת 2006 ניסה ליצור קשר עם רשת "פוקס" והמפיקים של הסדרה. "רציתי להבטיח להם שאני לא גנב, ולא רציתי לגנוב את הרעיונות שלהם", הוא אמר. כשלא קיבל תשובה, החליט להמשיך בייצור.
ב"דאף ארגנטינה", שגם החלו לייצר את הבירה בשנת 2008, אמרו שמעולם לא היו להם בעיות חוקיות. "הבעיה הגדולה ביותר שלנו הייתה להיענות לביקוש ההולך וגדל", השיבה החברה בדואר האלקטרוני.
חיפוש ברישומי בתי המשפט בארצות הברית לא העלה תביעות נגד קונטררס או חברות אחרות המייצרות "דאף" בדרום אמריקה. "אבל זה לא אומר שהם פטורים לחלוטין", אומרת ג'אנט מוריירה גמבל, עורכת דין העוסקת בקניין רוחני במשרד עורכי הדין "סטרנס, וויבר, מילר, ווייסלר ואלהדף" במיאמי. "'פוקס' והמבשלות עשויים לקיים תהליך גישור בדרום אמריקה, או לשאת ולתת על עסקה מחוץ לבית המשפט, היא הסבירה. "אבל המבשלות מייצרות את הבירה ללא הסכמת רשת פוקס, וסוחרות במוניטין של הסימפסונים, כך שבהחלט מדובר בבעיה".
"פוקס" נאבקה בחקיינים בעבר: בשנת 1996, תבעו "פוקס" וגרונינג שתי חברות אוסטרליות כדי למנוע מהן להשתמש בשם המותג. אבל בדרום אמריקה יש מלחמת דאף אזורית, בלי שפוקס תתערב. באתר שלה, "דאף דרום אמריקה", שטוענת שקיבלה את זכויות ההפצה מ"דאף מקסיקו", אומרת ש"דאף צ'ילה" היא זיוף.
"דאף צ'ילה" הגיבה באתר שלה ברשת, וענתה שהיא השקיעה 15 אלף דולר בקידום הבירה, לפני שגילתה ש"דאף דרום אמריקה" העניקה את זכויות ההפצה למישהו אחר. אף אחת מהחברות לא נענתה לבקשה לראיון.
נראה שהעימות לא מעורר חשש בקרב בעלי הברים המקומיים. ב"קרבון סטייק האוס" בבוגוטה, "דאף" היא בירת הבית, והמסעדה הקטנה מוכרת שישה ארגזים בשבוע, אומר חסוס רינקון, אחד מבעלי הבר. "בקולומביה, הסימפסונים הם בגדר אגדה, ואיש אינו מסוגל להאמין שהבירה אכן קיימת", הוא אמר. "כולם רוצים לטעום את הבירה של הומר".
נא להמתין לטעינת התגובות
