הכל נשאר במשפחה: כמה המלצות משפחתיות

הלחמים המופלאים של שושלת ודש, הפירות המיוחדים של בן דור: ככה זה כשהסודות עוברים מהסבא, לאבא, לבן. כמה המלצות משפחתיות במיוחד

יעל פז-מלמד  | 22/6/2011 15:00 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
בערב, כשרוח קרירה ומפתיעה של חודש יוני העיפה את שולי הווילון, הם הגיעו. צוהלים כתמיד, מלאי סיפורים על מה שהיה, גדושי תוכניות על מה שעומד לקרות. אם מבקשים לדעת מהי ישראליות, ומה מייחד אותנו מהשוויצרים או ההולנדים - זוהי אחת ההגדרות היותר ממצות. ה"קפיצות" הללו של חברים, סתם ככה כי היו באזור, כי התגעגעו, כי למה לא בעצם? בעשר הדקות שבין ההודעה שלהם שהם בדרך, עד שהגיעו, התחיל הראש לתכנן מה שמים על השולחן.
 
הרבה יידע ומיומנות נדרשים כדי להוציא לחמים כל כך מושלמים. מאפיית ג'ייקובס.
הרבה יידע ומיומנות נדרשים כדי להוציא לחמים כל כך מושלמים. מאפיית ג'ייקובס. גיא הכט

סיפורים וצהלות ותוכניות זה ענין אחד, ואוכל ויין זה ענין אחר, ואין מצב שלא נחבר את שני הקצוות הללו לכלל ערב מהנה במיוחד. נתחיל בלחמים, שהם הבסיס לכל. יש לחם טרי וטוב - יש "שולחן". בענין הזה יש בשורה גדולה, והיא מגיעה מכיוונה של משפחת האופים המיתולוגית "ודש", שאפתה את הלחם הראשון שלה כבר לפני שבעים שנה.

עכשיו הגיעה תורו של אמיר ודש, דור שלישי לשושלת, שיחד עם השף-אופה חיליק אפרים פתח באזור התעשייה של רמת השרון מאפייה בשם ג'ייקובס, שמוציאה מהתנורים שלה לחמים מדהימים. כמו למשל, לחם השאור הצרפתי עם זיתי קלמטה (18 שקלים), או לחם השאור שמכיל 85 אחוז שיפון, בתוספת חמוציות ואגוזי קליפורניה (20 שקלים). ועוד לא דיברנו על בגט השאור הצרפתי (6 שקלים), או על לחם השיפון הקלאסי ללא תוספות (17 שקלים).

הרבה יידע ומיומנות נדרשים כדי להוציא לחמים כלכך מושלמים. אבל בעיקר צריך לאהוב את מקצוע האפייה. להכניס בו את אותה הנשמה היתרה, שהיא זו שהופכת מחמצת שאור ועוד כמה מרכיבים ללחם מופלא. לאמיר ודש וחילק אמיר יש הרבה נשמה והרבה יידע. מספיק לשמוע את קולות הפצפוץ המתנגנים ברקע כאשר פורסים את הלחם, שנאפה אחרי הצהרים של אותו יום, ומביא אתו הבטחה למה שעומד לקרות כאשר על הפרוסה העבה שזה עתה נפרסה תונח חמאה, גבינה טובה שנשארה עוד משבועות, איזה פלח של צנונית טריה, וזהו.

גיא הכט
להקשיב לקולות הפיצפוץ של הלחם. מאפיית ג'ייקובס. גיא הכט

ואם יש לחם וכמה גבינות, מה מתאים יותר מפירות משובחים ליד. לצורך זה צריך להגיע לשוק האיכרים בנמל תל אביב, שהוא מקום שמומלץ להגיע אליו בכל מקרה, ובמיוחד בחודשי הקיץ, כאשר משפחת בן דור מיסוד המעלה פותחת שם דוכן למכירת הפירות המיוחדים שלה, שרובם לא מזכירים אפילו את הפירות הסטנדרטיים שרובינו מכירים.

גם במשפחת בן דור עובר הלפיד מדור לדור, כאשר היום כבר נושא אותו הדור החמישי. 65 שנים מטפחת המשפחה העניפה הזו מטעים ביסוד המעלה, שייחודם בכך שכל הפירות שלהם עוברים תהליכי הכלאה מיוחדים, ללא כל שימוש בהנדסה גנטית. בתהליך ארוך מאד, משהן בין 20 ל-25 שנים לכל פיתוח של זן חדש, מייצרים במטעים של משפחת בן דור פירות באיכות שכמותה קשה למצוא.

כל ההכלאות והנסיונות נשמרים בסודי סודות במטעים סגורים ומוגנים באדמות יסוד המעלה, ורק חקלאים בודדים, כולם מהמשפחה, זוכים להתוודע אליהם. אבל מה אכפת לנו איך נוצרו המשמשים המיוחדים שרכשנו בדוכן של משפחת בן דור? ומה אכפת לנו כיצד הכליאו סוג כזה עם אחר, עד שקיבלו את הנקטרינות והאפרסקים והשזיפים, שכולם מתוקים כדבש, צבעם עז, ריחם משכר, והעסיס שלהם ניגר על הפנים בתענוג גדול.



15 שקלים עולה כל אריזה מהפירות הללו, שמשקלה כקילו, וגם אם זה לא זול, הרי שעדיף לשלם קצת יותר ולקבל פירות ללא דופי, מתוקים פי שניים (לפי בדיקות מעבדה של רמות הסוכר) מכל פרי אחר שאכלתם, ומיוחדים גם במראם.

אחרי שתאכלו את המשמש המנומר שלהם, או את זה האדום או הלבן, יקשה עליכם אחר-כך לאכול פירות אחרים. נישאר בשוק האיכרים, ונעבור לדוכן של קונדיטוריה חדשה בשם מאמלא, שהעוגות שלה הם שילוב מנצח של טעם ובריאות.

יחצ
אפרסקים של מטעי בן דור. יחצ

כן, יש דבר כזה עוגות טעימות ובריאות. קחו למשל את המרכיבים של עוגת הגזר הנהדרת שאפה הקונדיטור ערן שוורצברד תוך שיתוף פעולה מלא עם הדיאטנית ענת בורנשטיין: גזר, קמח מלא, ביצים, סוכר דמררה, רסק תפוחי עץ ללא סוכר, שמן זית, אגוזי מלך, אוכמניות ותבלינים טבעיים.

איך לא חשבו על זה קודם? למה לא ידענו שאפשר? שמתי על השולחן עוגת בראוניז חרובים, שגם היא על טהרת המרכיבים הבריאים, ועיניהם של חברינו נצצו מנחת. לא, אין בזה שוקולד, יש בזה אבקת חרובים, זה "עולה" רק כ-250 קלוריות, וזה פתרון מעולה למי שחייב משהו מתוק לסיום, ומי איננו כזה.

היין שהחלטנו לפתוח באותו ערב ענה על כל הציפיות ממנו, ואף עלה עליהן. זה היה קריניאן רזרב 2009 של יקב רקנאטי, ולמרות גילו הצעיר, כבר היה מוכן לשתיה. הענבים שלו גדלים בכרם מיוחד בהרי יהודה, שבו הגפנים לא קשורות בחוט ברזל, כך שהן נמוכות וגדלות סמוך לקרקע. כן, זה חשוב. תורם לאיכותו וטעמו של הענב, וכמובן שמשביח את היין, ומכאן משביח עד מאד את איכות המפגש כולו ושמחת המשתתפים בו.

הבעיה היא במחירו. 140 לבקבוק. יעשה לעצמו כל אחד את החשבון שלו, את סדרי העדיפויות שלו. אנחנו כבר מזמן החלטנו שעבור יין טוב אנחנו מוכנים לשלם מדי פעם גם מחיר גבוה. לכל אחד יש את המתכון שלו כיצד לברוח פה ושם מהמציאות הלא קלה של חיינו. עבורי, שילוב של לחם טוב, כמה גבינות משובחות, פירות ויין, כמובן בתוספת ההכרחית של חברים אהובים, הם המתכון המנצח. בגדול.

מאפיית ג'ייקובס, החרושת 19 אזור התעשיה רמת השרון, 03-5491000.
הפירות של מטעי בן דור, שוק האיכרים בנמל תל אביב.
עוגות הבריאות של מאמלא, שוק האיכרים בנמל תל אביב או בטלפון: 054-4540197.

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של מעריב

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...