יפו על הבוקר: ביקור ב"נועה ביסטרו"
ארוחת בוקר בישראל היא כבר מזמן הרבה יותר מסתם סלט וחביתה. ארוחת בוקר ביפו הישנה, זו כבר חגיגה של ממש לעיניים ולבטן
אליה כבר, אל בתי האבן הישנים שלה, אל החצרות הפנימיות, שלא לדבר על הים הכחול הפרוש לאורכה-היא עדיין מצליחה לרגש. לתת הרגשה של יציאה מגבולות המותר והמוכר אל עולם אחר. וזה בעצם הבסיס לתחושה הפנימית שהנה יצאנו לחופשה קלה. בעיקר כאשר מדובר על שעות הבוקר המאוחרות, שאלו השעות שכל האחרים שקועים עד צוואר בעבודתם, ורק אנחנו, ברי המזל, נמלטנו מהכל ויצאנו לנו לאכול בנחת ארוחת בוקר דשנה.
בערב, ואפילו בצהרים, אין בכך כל ענין חריג. ב-10.30 בבוקר יש ויש. זה אחד הדברים שהופך את ארוחת הבוקר להרבה יותר מסתם סלט וחביתה. ארוחת בוקר כהלכתה אוכלים רק כאשר נמצאים בחופשה בבית מלון, או בימי שישי, או כשבורחים קצת.
אז עזבנו את כל עיסוקינו ומטלותינו באחד מימי החול, ונסענו לנו ליפו. לא ליפו החדשה, לא לזו המתחדשת חדשות לבקרים בבניינים מטופחים ורבי קומות, שאדריכלים עם נשמה מצליחים להטמיע בהצלחה בנוף היפואי, אפילו לא ליפו השוכנת על שפת הים. חזרנו ליפו של פעם, זו שלא השתנתה כבר מאות שנים, רק נוספו לה מגרשי חניה ופועלים חרוצים שמנקים אותה למשעי.
פנינו מועדות ל"נועה ביסטרו" שממוקמת במה שמכונה מתחם הצוק, לא בגלל ניר צוק, הבעלים והשף של נועה, אלא בשל צוק )יותר נכון צוקון ( שמתנשא מעליה, ומהווה מקום אהוב גם על תיירים וגם על זוגות אוהבים שבוחרים להעמיד עליו את חופתם. יחד עם זאת, אפשר בהחלט לכנות את המקום על שמו של ניר צוק, שלצד נועה שלו עומדת גם "קורדליה", עוד מסעדה שלו, אלגנטית יותר, עם בישול הרבה יותר אנין.
יותר מהכל ניר צוק עושה אוכל ישראלי, גם אם הוא לא מגדיר אותו כך. הניחוח, הטעם, המרכיבים - הכל שייך לכאן, למה שיש לנו בארץ הזו, שהאוכל הוא עוד פן אחד בתרבות הישראלית המתהווה כל הזמן.
ארוחות הבוקר של נועה נולדו ונוצרו ביפו. ליד הים, ליד החומוס של אבו חסאן ועלי קראוון, וכל זה לא כפוזה שיש להכביר עליה מילים, לא עם המון זיעה ומאמץ להיות מיוחד ואחר.
זה ניר צוק. זו ה"יד" שלו, ולכאילו-נונשאלנטיות הזו יש הרבה כוח, ובעיקר הרבה טעם. גם במקום עצמו יש הרבה טעם וכוח. אנטיתזה של מסעדה תל אביבית מעוצבת, עם הרבה שרכים שיורדים מהתקרה הגבוהה, ורצפה שמספרת שכבר דרכו עליה פעמים רבות ולכן נראית דהויה ומהוהה. גם בקירות המקוריים לא נגעו. כל זה יוצר את האווירה שהתכוונו. זוהי יפו, כך נראים בתיה הישנים, כמעט ולא נגענו.
אני הלכתי על ארוחת בוקר שנקראת "השכן של חסאן" וזה מה שקיבלתי תמורת 30 שקלים: צלחת גדושה בחומוס ביתי מצוין, טחינה, חציל חם קלוי על הגריל, סלט ירקות, זיתים, ולחם בית נהדר שנאפה במקום.
כן, כל זה תמורת 30 שקל. היה שם כל מה שיכולתי לחלום עליו בשעת בוקר מאוחרת, ולמרות שבהתחלה הייתי בטוחה שאשאיר חצי בצלחת בגלל הכמויות - כמובן שזה לא מה שקרה. מי יכול להפסיק?
לידי הזמינו "בוקר שקשוקה", שהגיעה כמובן בתוך מחבת לוהטת, אדומה מעגבניות, שתי ביצי העין עשויות בדיוק במידה, החריפות עדינה ולא שורפת את הפה. לידה הונח לחם הבית, כוס מיץ, קפה, וכל זה עלה 38 שקל. אחד מאתנו הזמין ארוחת בוקר קומפלט שכללה ביצים לפי בחירה, סלמון שעושן קלות במקום, בייקון, סלט, לבנה, מיץ וקפה, ובעבור כל זה כבר משלמים 52 שקל, ונהנים בגדול.
אחר הלך על אופציה של בראנץ שנקראת "בוקר ים" וכוללת סלמון מעושן, גבינת שמנת וטוביקו, סרדינים כבושים בסלק, שרימפס על הפלאנצ'ה, סלט ירוק, קיר רויאל או מיץ וקפה. זה שאכל עם חיוך גדול על פיו טען שהארוחה בהחלט שווה 65 שקלים.
"צריך להכניס את נועה לרשימת המקומות המומלצים שלנו לארוחות בוקר", מסר הבחור הצעיר לחברתו, חובבת הארוחות הללו. אני מצטרפת בחום להמלצתו.
נועה ביסטרו, רחוב הצורפים 14, יפו (ליד מתחם הצוק). טלפון: 0579439645.
נא להמתין לטעינת התגובות
