הכל דבש: מבחן טעימות עוגות דבש
אחרי שמערכת סגנון הופצצה בשבועות האחרונים בעוגות דבש מסוגים שונים וגרמה לבנות המערכת להתקשות בהשתחלות לבגדי החג, הגיע זמן הנקמה ונתינת הציונים. רק לפני כן - אפשר עוד פרוסה?
מה: עוגת דבש וקראמבל.
מי: קונדיטוריית ביסקוטי, בני ברק.
איך: אחד המאפיינים הבולטים יותר של העוגה המדוברת הוא תחושה של שימוש בחומרי גלם טובים במיוחד וחפים מתעשייתיות יתר. קראמבל התפוחים הדבשי היה עדין, אלגנטי, וגרם לנו לאנקות עדינות של הנאה מרוב פריכות קראנצ'ית שהלכה נהדר עם הקפה של הבוקר. וגם עם זה של אחרי ארוחת צהריים.
ציון סופי: 8.5.
מה: עוגת דבש קלאסית ועוגיות פלורנטינות.
מי: רשת קונדיטוריית שמו.
איך: הקונדיטוריה הוותיקה שלה כמה סניפים ברחבי הארץ, הנפיקה לכבוד החג מספר אקססוריז דבשיים ונעימים לעין לצד פריטים קלאסיים יותר. הפעם החלק החזק יותר היה העוגיות, שהיו נימוחות, עמוסות חמאה אוהבת שעושות חגיגה בפה. עוגת הדבש הקלאסית לעומת זאת, התגלתה כטעימה, אבל גם מעט כבדה ואפילו סתמית.
ציון סופי: 8.
מה: עוגת דבש בחושה.
מי: קונדיטוריית בייקברי, תל אביב
איך: למרות הגימיק המאוד-מאוד חמוד של דבורים קטנות ומתוקות ועוגיות מסוכרות שהזכירו כוורת וקישטו את העוגה, התחושה היא שמישהו שם במאפייה, בראשותה של הקונדיטורית דניאלה שניידר, שפך קצת יותר מדי סוכר לבלילה. אפילו מי שוויתרה על על פרוסה שלמה והסתפקה באחת מעוגיות המשושה הרגישה שבזאת הגיעה לצריכת המתוק היומית שלה ועליה לעבור למלוחים - בחירה לא מובנת מאליה בכלל. רוב מהומה על מאומה.
ציון סופי: 6.5.
מה: עוגת דבש שיכורה מתובלת.
מי: קייטרינג מונייר, ראשון לציון.
איך: העוגה הראשונה שהגיעה למערכת והקדימה את המבול הדבשי הגדול היתה הצלחה גדולה. עקצוץ נעים על הלשון שהזכיר צ'ילי, עושר של טעמים ואגוז מוסקט ורצון עז לאכול את כולה כשאף אחד לא מסתכל. וזה בעצם המבחן האמיתי של עוגה מוצלחת: חוסר היכולת להגיד לא לעוד ביס שנימוח בפה.
ציון סופי: 9.5, וגם זה בגלל שאף אחד לא מושלם.
מה: עוגת דבש, פירות וג'לי.
מי: קונדיטוריית שני, חיפה
איך: כואב הלב, אבל למרות הגימיק החביב והיפה לעין של העוגה - ההתלהבות נעלמה ברגע שהעוגה נפרסה והגיעה לשלב הטעימות. טעם הלוואי של הג'לי היה נוכח מדי, הפירות ספוגיים מדי וגם העוגה שהסתתרה לה אי שם מתחת לא הרשימה במיוחד. כנראה שכן יש גבול למה שאפשר לעשות מעוגות דבש.
ציון סופי: 6.
מה: עוגת דבש עם שברי שקדים.
מי: רשת ארקפה.
איך: קצת לא פייר לשפוט את עוגת הדבש שמציעה ארקפה באותה רשימה כמו קונדיטוריות נחשבות ויוקרתיות, אבל אף אחד לא סובב לרשת בתי הקפה את הזרוע. העוגה היפה למראה תעשה את העבודה כל עוד אתם מנסים לצאת ידי חובה ולהביא משהו למארחים. טעימה, חסרת ייחוד, הולכת טוב עם קפה, או במילים אחרות - אף אחת לא הלכה על סיבוב שני.
ציון סופי: 6.
מה: חלה עם צימוקים.
מי: מאפיית לחמים, תל אביב.
איך: את המגש הנדיב שקיבלנו מהמאפייה הנמצאת קרוב, קרוב מדי למערכת, קיבלנו בשמחה רבה. קשה לצאת מאוכזבים מהמקום המוצלח והטעים הזה, שאם יתברר שגם דלת הכניסה שלו אכילה סטייל הבית של עמי ותמי - לא נתפלא בכלל לגלות שגם היא טעימה בטירוף. ברשותכם, נתעלם מהעוגיות המושלמות והדבש שניגר מהן ונדבר דווקא על החלה. ובכן, נאמר זאת כך: היתה מישהי אצלנו, חובבת חלות מתוקות ידועה, שהביעה משאלה ציורית במיוחד והיא ש"הלוואי והיה עץ של החלה הזאת ויכולתי להמשיך לאכול ממנה לעולם". כן, עד כדי כך.
ציון סופי: 9.5, ורק בגלל שלפחות בינתיים אין באמת עץ כזה.
מה: חלה עגולה מלאה כל טוב.
מי: רשת לחם ארז.
איך: מה צריך יותר? הנה חלה שכולם יכולים למצוא בה משהו לאהוב: רוצים פרג? קיבלתם. אנשים של שומשום? אין בעיה. גרעיני חמניה, שיבולת שועל? בכיף. והכי טוב? לא צריך לריב על הנשיקה כי כל החלה הזאת היא נשיקה אחת גדולה.
ציון סופי: 9. טעים וכיפי.
מה: עוגת דבש קלאסית.
מיה: רשת אידלסון 10.
איך: לפעמים גם במשהו קלאסי צריך קצת אלתורים ג'אזיים. העוגה אומנם דבשית וסבירה לחלוטין, אבל יש תחושה שקצת התקדמנו מאז שהסתפקנו בעוגה הרגילה, לא משנה כמה שבבי שקדים יפזרו עליה. נחמד, לא יותר.
ציון סופי: 6.5.
מה: סברינות טבולות בדבש.
מי: רשת מתוקה.
איך: כאן המערכת נחלקה לשני מחנות של ממש, אלה שאוהבים את העוגות שלהם נימוחות וחסרות רטיבות, ואלה שאוהבים שהמתוק שלהם זולג להם על החולצה. שורה תחתונה, מדובר בפינוק אמיתי לחג וטייק מעניין על הקינוח המסורתי.
ציון סופי: 8.
מה: דובשניות עם גלייז.
מי: טאטי לחם, גבעתיים, יהוד.
איך: הבעיה עם הדובשניות האלה שהן קטנות וחמודות, עד כדי כך שצ'יק צ'ק וכבר לא היה להן זכר על השולחן. מומלץ להביא אותן לבית המארחים אבל מדובר בלקיחת סיכון: ייתכן שהן יחוסלו כבר באוטו בלי שאף אחד יבין מה קרה.
ציון סופי: 8.5.
מה: עוגת דבש עם בירה שחורה ותפוחים.
מי: פיס אוף קייק, יפו.
איך: לפעמים גימיק חביב ולוק מפתה לא מספיקים. למרות העומק לו ציפינו באדיבות הבירה השחורה וטעמה המאלטי, עוגת הדבש המדוברת לא הפילה אותנו לפרקט והיתה אנמית משהו. התחושה היא שאם כבר לאכול עוגת דבש בראש השנה - מומלץ ללכת לכיוונים אחרים ופחות שאפתניים.
ציון סופי: 6.5.
נא להמתין לטעינת התגובות
