לא רק מקדונלדס: רשתות מזון מהיר בעולם
בצאתכם לחופשה מעבר לים עם תקציב דליל במיוחד, למה שלא תוותרו על הרשתות האמריקאיות המוכרות לכם כל כך ותתנסו במקום במזון מהיר מקומי כמו בליני עם קוויאר במוסקבה או טוסט עם ריבת קוקוס מטוגנת בסינגפור?
מאכילה את הברזילאים מאז: 1981
מנת הדגל: המבורגר עם ביצה מטוגנת מעל, שעועית שחורה, אורז לבן וצ'יפס בצד.
מספר סניפים: 358.
רבים מזקני ברזיל מתנגדים לאכילה בידיים בדוכני המזון השונים, ולכן כשג'יראפאס פתחה את סניפה הראשון והציע סכו"ם מברזל - היא קנתה ברגע את האומה חובבת הסמבה. עוד הבדל עיקרי בין הרשת המובילה לרשתות אחרות בברזיל היא העובדה שאלה שיושבים לאכול במתחם הסניף יקבלו את האוכל על צלחת של ממש ולא באריזת קלקר או קרטון. ביוני האחרון פתחה הרשת סניף ראשון במיאמי.
מאכילה את הסינים מאז: 1987.
מנת הדגל: מרק בקר עם אטריות.
מספר סניפים: מעל ל-400.
אם בארצות הברית המסעדות הסיניות הזולות מציעות בעיקר אורז מטוגן לעילא ואטריות לו מיין שונות, אבל בסין ארוחת הצהריים הסטנדרטית היא מרק אטריות עשיר. המקומיים מחבבים במיוחד את רשת מיסטר לי, שמאפשרת להם להוסיף למרק הבסיסי תוספות לפי טעמם האישי, כמו שמן צ'ילי, רוטב סויה, חומץ מיין לבן וחמוצים שונים. המרק מוגש בקערות קרמיקה אותם "שואבים" הלקוחות מעל שולחן מוגבה בסניף. מי שהקים את הרשת הוא לי ביקי, יזם סיני-אמריקאי שבעבר הקים בקליפורניה את רשת "ביף נודל קינג". דמותו של לי שהלך לעולמו בינתיים, היא גם לוגו הרשת ומופיעה על מפיות ועל שלט גדול בכניסה לכל סניף, בדומה לקולנל סנדרס של רשת KFC.
מאכילה את הגרמנים מאז 1964
מנת הדגל: צלחת עם פילטים של בקלה בחרדל, בצלצלים, פטרוזיליה ותפוחי אדמה קטנים.
מספר סניפים: בכל אירופה ישנם כ-400 סניפים של הרשת.
לא בטוח שהאמריקאים יתחברו כל כך למזון מהיר שהוא למעשה דג מאודה, אבל התפריט של הרשת המצליחה נורדסי, שהחלה את דרכה כספקית דגים ופירות ים ב-1896, מורכב בדיוק מזה. דגי בקלה, סלמון, סנדל ופולוק, מוצעים במקום, כשהלקוחות יכולים לבחור בין מנה מאודה לבין מנה מטוגנת. הגיוני שזוהי רשת מאכלי הים המצליחה ביבשת.
מאכילה את ההודים מאז: 2004
מנת הדגל: קאטאי רולז עם צ'יקן טיקה או עם ירקות.
מספר סניפים: 15 בעיר בנגלור.
לא פשוט להצליח כרשת מזון מהיר בהודו, בעיקר בהתחשב בתרבות דוכני המזון שעשרות מהם נמצאים בכל רחוב. קאטאי זון היא אחת היחידות שהצליחו איפה שאחרות נכשלו, ומתמחה בראיפים עם מילויים שונים, צמחוניים ובשריים עם צ'יפס שמתובל ברוטב מסאלה חריף. והנה משהו שימצא חן, מאוד ימצא חן, בעיני הצמחונים שבינינו: לרשת דוכנים ומטבחים נפרדים לחלוטין לבשר ולאוכל צמחוני, כך שבניגוד למקומות רבים בעולם המערבי- אין סיכוי לאכול אוכל שנגע איכשהו בבשר.
מאכילה את הרוסים מאז: 1998
מנת הדגל: בליני עם קוויאר אדום או סלמון נא.
מספר סניפים: 111 סניפים ועוד 80 דוכנים במוסקבה וסן פטרסבורג.
בתפריט הרשת תמצאו אומנם מרקים, דייסות וסלטים, אבל מי שאוכל ברשת מגיע בעיקר בגלל הבליני הטעימים, אותם מיני-פנקייקים רוסיים. את הבליני ממלאים במילויים שונים, מתוקים או חמוצים, מול עיניו הרעבות של הלקוח. להשלמת הטעמים: קבאס, משקה עם טעם עדין של אלכוהול שמזכיר בירה קלילה, או לחלופין בירת דבש מרווה.
מאכילה את הסעודים מאז: 1974
מנת הדגל: ארבעה חלקי עוף (חריף או פיקנטי) עם צ'יפס, רוטב שום ולחם.
מספר סניפים: 46.
הנה רשת שסביר להניח לא תפתח בקרוב סניף בדיזנגוף סנטר. הרשת התחבבה מאוד על הציבור במדינות הים התיכון בעיקר בזכות העוף המצופה והמטוגן שלה. עוד הגבלה בעייתית: ברשת מורשים לעבוד אך ורק גברים, מה שלא מפריע לה לפתוח סניף מיוחד מדי שנה במכה בתקופת החאג'. וכך מאות אלפי מאמינים עוצרים מדי פעם את הסיבובים סביב הקעבה ואוכלים קצת פרייד צ'יקן.
מאכילה את הסינגפורים מאז: 2005.
מנת הדגל: ריבת קוקוס מטוגנת על טוסט עם קוביות חמאה, ביצה רכה וכוס קפה.
מספר סניפים: 30 סניפים בסינגפור ועוד 12 סניפים בדרום אסיה.
את מנת הדגל של הרשת, ניתן היה למצוא ברחובות סינגפור הרבה לפני 2005, כיוון שזו מוגשת לקהל הלקוחות כבר משנות ה-20 בבתי קפה ובדוכנים קטנים. יתרונה של הרשת על פני אלה הוא מדים, סדר וניקיון - שלושה דברים שחביבים במיוחד על הסינגפורים, כשהיא משלבת מוטיבים מסורתיים יותר כמו שולחנות פורמייקה ועיצוב עץ חמים.
נא להמתין לטעינת התגובות
