מציאות לועסת: ריאליטי ואוכל
בשבוע הבא תעלה בערוץ 10 תוכנית הבישול "ישראל מבשלת עם אהרוני", סיבה טובה לציין עוד כמה תוכניות בישול שוות
הטופ שבטופ, ה"פרויקט מסלול" של האוכל שבאורח פלא טרם עשה עלייה והפך לפורמט ישראלי. מצד שני, אולי עדיף ככה. הפורמט מפגיש בין שפים מקצועיים לכל דבר ובוחן אותם במבחר אתגרים: הקוויקפייר, בו מקבלים השפים משימה ליצור מנה על פי דרישות מסוימות, כשבדרך מתלווה למנחה, פדמה לקשמי נטולת הפגמים שף מצליח ומומחה בעל שם.
החלק השני של הפרק עוסק באתגר גדול יותר, קבוצתי או אישי, שבו השפים מספקים שירותי קייטרינג לאירוע נחשב או לחתונה, מכינים מנות לטובת כאלה שניסו להתקבל לתוכנית ולא הצליחו, או מבשלים מנות לטובת כמה מהשפים הטובים בעולם. בקטנה. המנטור של הסדרה הוא השף טום קוליקיו, איש חביב ומסביר פנים שמוכיח שלא חייבים לנבל את הפה כדי להצליח בתחום הקולינרי (ע"ע גורדון רמזי).
כל עונה בסדרה מצולמת בעיר אחרת בארה"ב. לפני כשבוע החלה העונה התשיעית של הסדרה בארה"ב. אצלנו משודרת בסן אנטוניו, טקסס, ואילו העונה החמישית, שמשודרת בימים אלה בהוט צולמה בניו יורק.
להיות סגורים במטבח שקוף כשאתם נאלצים לעבוד תחת צעקותיו וגחמותיו של גורדון רמזי - כן, מדובר בגיהינום. "מטבחי הגיהנום", ריאליטי ותיק יחסית שמקורו בבריטניה ועיקר תהילתו בגרסה האמריקאית דווקא, הוא פורמט שהתבסס קודם כל על אישיותו גסת הרוח של השף הבלונדיני, שהשתתף בעונה הבריטית הראשונה שלאחריה נטש לטובת הגרסה האמריקאית והמכניסה יותר.
שתי קבוצות שפים, הבנים נגד הבנות, שנמצאים בדרגות שונות של התמקצעות בתחום, מתחרים ביניהם מי יצליח להעביר את הסרוויס החלק ביותר במסעדת "מטבחי הגיהנום", כשמדי פרק מודח אחד מהם, לא לפני שספג צרחות והשפלות מהמנטור חסר הסבלנות. הפרס הגדול: הפיכה לשף ראשי במסעדה נחשבת באתר פופולרי.
בישראל נעשה ניסיון לאמץ את הפורמט, שבארץ נקרא "המטבח", בניצוחו של שף עזרא קדם מארקדיה הירושלמית. אבל העיבוד העברי לא עשה את הבאזז הרצוי והתוכנית מעולם לא שבה לעונה שנייה. בארה"ב אגב, התוכנית נמצאת בעונתה התשיעית.
"מוכנים, היכון, בשלו" היא אחד מהשעשועונים הכי חביבים וצנועים שסיפקה לנו רשת ה-BBC והטלוויזיה בכלל. איינסלי הריוט נעים ההליכות אומנם היה המנחה השני של התוכנית, אבל לפחות אצל הישראלים הוא נחשב למנחה היחיד. הפורמט, למי שכבר הספיק לשכוח, הולך ככה: שני אזרחים מהשורה, ללא שמץ של ידע בבישול וקולינריה, מביאים לאולפן מספר מצומצם של מרכיבים בעלות כוללת של חמישה פאונד. כל אחד משני השפים מקאדר השפים של התוכנית לוקח על עצמו - בסיועו של האזרח הקלולסי - להפוך תוך 20 דקות את המרכיבים הלא הכי קשורים לכדי ארוחת גורמה בת שלוש מנות שנראות מעולה במיוחד.
התוכנית רצה על שעון עצר, ולבסוף מצביע הקהל בעד הצוות המנצח בעיניו, צוות פלפל ירוק או צוות עגבניה. השף המנצח מקבל שקית הפתעות עם מרכיב סודי שממנה עליו להרכיב מנה בתוך עשר דקות. כמובן שמלבד אותם מרכיבים מצומצמים עומדים לרשות השפים תבלינים, עשבי תיבול, שמנים וכל אביזרי המטבח האפשריים, אבל כשרואים שקית ופלים מרוטה הופכת בתוך 20 דקות למרק גספצ'ו מרענן לא שואלים יותר מדי שאלות.
הפורמט נקנה על ידי הזכיינית טלעד ועלה בישראל ב-2002, ונקרא "הכי טעים שיש". הנחתה אותו השחקנית רותם אבוהב, אבל למרבה הצער, התוכנית, שבבריטניה שודרה במשך 16 שנה ברציפות עברה כאן "טלעוד" וירדה אחרי עונה אחת.
אגב, איינסלי הריוט, שהנחה את התוכנית משנת 2000 ועד 2010 כשזו ירדה מהאוויר, שימש במשך שנים כשק חבטות של גורדון רמזי, שככל הנראה לא ניתן לדבר על תוכניות בישול מבלי להזכיר את שמו. בכל זאת, גם התוכנית של אהרוני מבוססת על עוד פורמט בניצוחו של רמזי. פלא שמצב המסעדות שלו בקאנטים?!
"קרב סכינים", או "איירון שף", כפי שהיא נקראת במקור היפני ועיבוד האמריקאי, גם היא היתה הפקה של ערוץ 10. הקונספט: מדי שבוע שף אחד מהשורה הראשונה של השפים בישראל מתמודד נגד שף סטפן פרואה דווה (ובעונה מתקדמת יותר נגד השף האיטלקי אלפרדו רוסו).
בתחילת התוכנית נבחר מרכיב דומיננטי אחד מבין שניים, שעליו להופיע במנה הראשונה, במנה העיקרית ובקינוח - גם אם מדובר בדגים. השפים, בסיוע עוזריהם הנאמנים, עובדים על המנות בלחץ של זמן ובניצוחו של עודד מנשה, כשלבסוף הן מוגשות לצמד הפרשנים רן שמואלי וירון קסטנבוים ולצוות שופטים מתחלף בלאונג' נפרד, שלא יודעים מי אחראי על כל מנה.
אחרי שתי עונות מוצלחות התוכנית קצת הפסיקה לעניין את הקהל הישראלי, וניסיונות לרענן את הפורמט ולרכוב על הפופולריות הגואה של שף סטפן לא באמת צלחו והתוכנית ירדה סופית ב-2009. לפחות שף סטפן הרוויח קמפיין לטונה.
תוכניות ספין אוף נהוגות בעיקר בסדרות עלילתיות: "חופשי על הבר" הולידה את "פרייז'ר", "בוורלי הילס 90210" הולידה את "מלרוז פלייס" ו"שושלת" המצליחה הולידה את אחת מהספין אופים הכושלים אי פעם: "הקולביז". אבל גם בתוכניות בישול אפשר לסחוט עוד קצת מיץ ו"טופ שף" המוצלחת הולידה בלידה קלה ומתוקה את "טופ שף: קינוחים בלבד".
את התוכנית, שנמצאת כרגע בעונתה השנייה, מנחה גייל סימונס, שופטת קבועה ב"טופ שף" ומבקרת אוכל ועורכת במגזין הנחשב "אוכל ויין". המנטור שאיתה הוא השף-קונדיטור ג'וני אייזוני, שעובד במסעדה הנחשבת "ז'אן ז'ורז'" שבמגדלי טראמפ. למרות הסקפטיות שליוותה את השקת הסדרה, מתברר שגם קונדיטורים, המתמטיקאים של עולם הגסטרונומיה יכולים לעניין, ושאין דבר כזה יותר מדי קאפ קייקס. משימות לדוגמה: יצירת קינוח בהשראת קוקטייל, אפיית עוגת חתונה מפוארת בתוך 90 דקות ויצירת קינוחים המבוססים על אגדות ידועות.
לא בטוח בכלל שאנשי קשת, אלה שהביאו לנו תוכניות גרנדיוזיות כמו "כוכב נולד" ו"האח הגדול", הבינו איזו ביצת פברז'ה מחכה להם כשהם רכשו את "מאסטר שף". בארצות הברית אפשר למצוא בין השופטים גם את גורדון רמזי, אבל אצלנו מדובר בצוות מנצח של אייל שני, חיים כהן, מיכל אנסקי והתוספת המוצלחת מהעונה השנייה, שף יונתן רושפלד.
"מאסטר שף", שהשיגה בגמר העונה השנייה רייטינג בלתי נתפס של 46.1% בשיא. השילוב בין סיפורים אנושיים מרגשים לקציצות הפתעה, עוגות קרוקומבוש ושאר יציאות מגרות בלוטות טעם גרמו לכמעט חצי מהאוכלוסייה להידבק למסך. העובדה שבתוכנית אין לכלוכים, נעיצת סכינים ודרמות, רק מראה שאולי עוד לא הפכנו לצינים לחלוטין. העיקר שנשאר מספיק תיאבון לעונה נוספת.
נא להמתין לטעינת התגובות
