שף עולמי: איפה היית פותח מסעדה?
כיף להצליח במדינה שלך, אבל שפים ישראלים רבים מוצאים לפעמים זמן לפנטז בין סרוויס לצילחות על מסעדה משלהם מעבר לים. הנה כמה מהפנטזיות שלהם
שף-קונדיטור מיקי שמו, מבעלי "שמו הקונדיטוריה", חולם לפתוח סניף בעיר האורות פריז. "היא בירת עולם הפטיסרי, ובמהלך שהותי שם למדתי הרבה על עוגות ואפיה בכלל", שמו מספר שבשבילו כל ביקור בעיר השיקית זו חגיגה אמיתית לחך.
שף מסעדת "אי זוגי" איתן מזרחי, נמשך דווקא לצלצול מכונות המזל ולרשרוש הז'יטונים. הססגוניות והצבעוניות של עיר החטאים לאס וגאס שבמדינת נבאדה בארה"ב, מדברים אליו יותר מכל: "במהלך הקריירה שלי התמחיתי במסעדות של בתי מלון רבים. ידוע שהעיר הנוצצת הזו מציעה את המלונות המפוארים והמרהיבים ביותר בעולם. החלום שלי הוא להציע מטבח גורמה כשר ואיכותי, שיעמוד בסטנדרטים הגבוהים והמפנקים של השירות הנהוג בה. חלק מהחלום כולל גם השמעה של אלביס בפסקול המסעדה. בנוסף, אפשר לומר כמעט בוודאות, שאחת המנות שהייתי מגיש, היא "הממולאים של רחל", שמכילה מיני ירקות ממולאים בתערובת ביתית של בשר ואורז ברוטב רימונים, וסלסלת עגבניות".
שף "בייקרי 29" לירון אזולאי, לא נוטש לרגע את המחשבות על התקדמות בקריירה, גם כשהוא חולם, והיה שמח לפתוח מסעדה באירופה, כי שם אפשר לזכות בכוכבי מישלן: "אם להיות מדויק, החלום שלי הוא לפתוח מסעדה בריבריירה הצרפתית - בעיר ניס. זהו אזור שמציע שפע של מוצרים טריים המגיעים הן מאיטליה והן מצרפת - ממש גן עדן של חומרי גלם עבור כל שף. אין ספק שבעזרת רכיבים מעולים שכאלה, אפשר גם ליצור את המנות המיוחדות בעולם".
עוד חובב של הניחוח האירופאי הוא אופיר ארבל, השף הראשי של 'לחם ארז', שבעיקר מזהה הזדמנויות: "לו הייתה לי ההזדמנות, הייתי פותח בית קפה או מסעדה באמסטרדם. בכל הפעמים בהן ביקרתי בעיר מצאתי עצמי מסתובב ומכתת רגליע בחיפוש אחרי בית קפה הגון. אני חייב להתוודות שהגעתי כמה פעמים אל היום האחרון בשהייה שלי, מבלי לשבת אפילו פעם אחת שבו ממש נהניתי. עיר כמו אמסטרדם חייבת לעצמה, לתושביה ולמבקריה, מקום שכיף לשבת בו, לשתות קפה איכותי ולספוג מהאווירה המיוחדת של העיר. אם הייתי מוצא מיקום טוב - כבר מזמן הייתי פותח שם מקום".
השפית אמילי גולדברג, הבעלים של מסעדת "מונטיפיורי שבע", מאמינה שבתפוח הגדול הכל נוצץ יותר: "בניו יורק יש הכל. מבחינתי המטרופולין הזה הוא היעד המקצועי האולטימטיבי. החלום שלי הוא להוסיף את מגע היד האישי אל שלל המסעדות החדשניות, הצבעוניות, המקוריות והמעניינות שם". אמילי מאמינה בשילוב של חומרי גלם טריים, אוכל שמח וטאץ' ישראלי, ובינינו? היא גם די מתגעגעת לסו שף שלה, גיא צרפתי, שהגשים את החלום ופתח מסעדה בעיר שלא ישנה לעולם.
בין אם החלום הוא סתם נוסטלגיה, ראייה עסקית - יזמית או שאיפה להצטיין בתחום, בינתיים אין מה להילחץ מ"בריחת מוחות". טובי השפים שלנו אולי חולמים רחוק, אבל למזלנו , הם עדיין פה.
הכתבה באדיבות Rest - אתר המסעדות של ישראל
נא להמתין לטעינת התגובות
