קה פאסדובלה: טאפאס בר במחנה יהודה
על טאפאס בר קטן ולא יומרני, שמייצג את כל מה שטוב בשוק
כבר ממבט ראשון ברור ש"קה פאסה" היא אינה גחמה של יזם המבקש לגרוף רווח כלכלי, אלא הגשמת חלום של אדם שכל מבוקשו הוא מקום קטן משלו, שבו יוכל לבשל אוכל טוב, טרי ונטול יומרות. קשה לא לחוש סימפטיה לטאפאס בר הקטן ברחוב האגוז בשוק. על הבר עומד בחור ירושלמי חביב ובמטבח ניצב בעל הבית, איש צנום בעל יד טובה.
"קה פאסה" היא מסעדה העונה בצורה הטובה ביותר להגדרה "מסעדת שוק" במחנה יהודה הפורח והאינטרנציונלי של ימינו - בניגוד למסעדות השוק של פעם, שהיו כוכים עמוסי פתיליות וחביות רסק עגבניות. המקום לא עבר תחת ידיו של מעצב מדופלם, כפי שמעידה הדקורציה, ולצורך השקתו לא נשכרו מיטב משרדי יחסי הציבור.
והאמת היא ש"קה פאסה" לא זקוקה לכל אלה כי הטבח, שהוא גם הבעלים, יודע את תפקידו כאמור. לא תמצאו במקום וירטואוזיות וג'אגלינג של טעמים, אלא תיבול פשוט ובישול מדויק - וזה מה שמסעדת שוק או טאפאס בר ששוכן בשוק צריכים.
כבר יצא לי לאכול בכמה טאפאס ברים בעלי שם בתל אביב ומה אגיד לכם, הפשטות של "קה פאסה" לוקחת בגדול. זה התחיל במנה מצוינת של שתי קציצות דג מוצקות, עסיסיות מבפנים ופריכות מבחוץ. הן היו חריפות בדיוק במינון הנכון ומנוקדות בעשבים טריים, וישבו בנחת על כרית צחורה של לבנה סמיכה וחמצמצה.
המטבח הפצפון, שבו טרחו באותה שעה אמו של הבעלים וחברתה על סיר עלי גפן, פתוח לעיני הסועד, דבר שנתן לנו הזדמנות לראות את הטבח חותך חתיכות יפות מנתח של דג כדי להכין סביצ'ה פשוט וטרי, מעולה וטעים. ההפתעה הגדולה ביותר הגיעה בדמות מנה המכונה ארטישוק מגולח. על הצלחת הגיעו ארבעה חצאים של לב ארטישוק שנחתך כך שיידמה לקונפי צרפתי משובח. בתוך הלב הוצפנה תלולית של פטריות כמהין משומרות, וממעל היה גירוד נדיב של פרמזן, שמן זית ולימון.
את שלוש הצלחות של המנות האלה החזרנו למטבח אחרי ניגוב הגון בלחם מצוין כשהן נקיות למשעי. זאת הייתה הפשטות בגדולתה.
עשינו אתנחתא קלה עם שני שלישים של סן מיגל כהה ושני צ'ייסרים של פסטיס, והמשכנו הלאה בהנאה גלויה וצרופה. האכזבה היחידה הייתה כשגילינו שהוסרה מהתפריט מנה של ארטישוק יהודי. מדובר בקלאסיקה מהמטבח היהודי מהגטו ברומא, ובה ארטישוק מזן "גלוב" (קרי, כדורי) עובר טיגון עמוק. ב"קה פאסה" ארטישוק ישראלי רגיל מולא בגבינות וטוגן באותה דרך. השף אמר לי שאנשים לא היו מוכנים לשלם את המחיר (28 שקל), אז הוא הוריד אותו מהתפריט. היינו תמימי דעים בנושא והבענו צער עמוק, כמו שני אנשים המנחמים איש את רעהו על לכתו של חבר משותף.
הטבענו את היגון בארבעה דגים קטנים עד בינוניים, מצופים בבלילה ומטוגנים בשמן עמוק. הפנים נותר מלא מיץ בזכות הבלילה הדקה ששמרה עליו, והיה תענוג לשמוע את הקראץ'~קראץ' בפיצוח הסנפירים והזנב. עוד התנחמנו בפילה של ברמונדי פריך עור ולבן בשר, שטוגן ללא סטייה מהתקנים המחמירים ביותר. הוא רבץ על ערימה יפה של פלפלים קלויים ועגבניות קרות, ניגוד נפלא לדג הנהרות האוסטרלי הקשוח שהתביית בבריכות הגידול הארץ ישראליות. רגע לפני הטירמיסו הטוב ועוד צ'ייסר על חשבון הבית, אספר שהארוחה הנהדרת עלתה 299 שקל - פלוס כוס תה נוגד קור ירושלמי של סוף נובמבר.
בתוך השינויים בשוק - שחלקם נראים בלתי פרופורציונליים אך טובים, ואחרים תופסים טרמפ על הטרנד - יש בעיניי לפחות מקום של כבוד ל"קה פאסה". מבחינתי היא נקודת האיזון בשוק - מקום נעים, נוח ושפוי בין הבאסטות הוותיקות והחמארות לבוטיקים האופנתיים, שמקומם במקום אחר. והמלצה אחרונה: אין כמו שוק מחנה יהודה ביום שני בסביבות 19:00 בערב. זה בדיוק הזמן שמסתיימת המולת הקניות והבאסטות נסגרות, ואפשר ליהנות משעת דמדומים יפה ורגועה לפני מחנה יהודה של הלילה.
קה פאסה, האגוז 9, ירושלים טל': 057-9345510
נא להמתין לטעינת התגובות
