עוברות סלקציה: על מסעדת "איטלקיה בפשפשים"

המנות ב"איטלקיה בפשפשים" שביפו לא אחידות ברמתן. תצטרכו לדעת מה להזמין, ובעיקר על מה לוותר, אבל בסך הכל נחמד כאן

אלון צרפתי  | 8/1/2012 10:53 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
מגיעה מ
מגיעה מ"פסטה מיאה". מנת פסטה טל בן ברוך
בשקט-בשקט, בלי להיעזר ביחצנים ובמסעות פרסום, הפכו כמה ממסעדות שוק הפשפשים לאטרקציה קולינרית עבור האנשים הבכירים והמשפיעים בפוליטיקה ובכלכלה הישראלית. "פועה", מסעדה המשופעת בכיסאות ישנים, בצלחות לא אחידות ובאלמנטים עיצוביים סבתאיים למדי, הפכה לפינה קסומה שאליה מגיעים מדי ערב האנשים החשובים במדינה. האוכל פשוט למדי (כבד קצוץ, סנדוויץ' חביתה, מג'דרה), ונדמה שלא הוא הסיבה העיקרית להגעה לכאן. אולי זה הריחוק מההמון הסואן, אולי חוסר הפוזה, אולי האווירה הרומנטית ששורה כאן בהשפעת לילות יפו - לכו תדעו, אניגמה.

בשנים האחרונות התרבו כאן המסעדות ובתי הקפה, ובהם "איטלקיה בפשפשים" במרכז השוק ממש, בתוך בניין באוהאוס עתיק ושובה לב בעל חרטום. בקיץ הרבה יותר נעים פה - השולחנות בחוץ המפות המשובצות עליהן, טרטוריה (Trattoria) אמיתית, מסעדת פועלים איטלקית אותנטית. בחורף, עם האטימה המביכה (הדפנות השקופות הארעיות האלה מביכות כל מסעדה, אם לדייק), התחושה היא יותר של מסעדת פועלים ישראלית חאפרית מבישה. מילא, העיקר שיש אוכל.

המטבח מובנה בתוך המסעדה, למרבה הפלא בצורת משולש, וסביבו בר קטן, לאנשים בודדים שאין להם שותף לאוכל. אף שהיה לנו עם מי לאכול, התיישבנו שם. אם כבר איטלקייה בחורף, לפחות שנחוש אווירה של מסעדה, ולא נרגיש מנותקים אי שם ליד הדפנות. ואכן, הצפייה בשף בזמן פעולה עשתה לנו טוב על הלב. לפחות האוכל מוכן במקום וחומרי הגלם טריים.
חנה כצנלסון
מסעדת פועלים איטלקית אותנטית. איטלקיה בפשפשים חנה כצנלסון

נחמד כאן. מנה ב
נחמד כאן. מנה ב"איטלקיה בפשפשים" טל בן ברוך
הפסטה עצמה, מספרים לנו במסעדה, מגיעה לכאן מ"פסטה מיאה", מוסד קולינרי מוערך. את הניוקי ואת הפיצות מכינים במקום, כמו גם את הפוקאצ'ות. בכל יום מוגשים כאן שני סוגי פסטה (גם פסטה ללא גלוטן) ורביולי משתנה, עם אפשרות של לא פחות מ-14 סוגים שונים של רטבים - נדושים ומקוריים. אנחנו בחרנו ברביולי ארבע גבינות ברוטב קרצ'ופי (50 שקל), שהוכיח את עצמו כבחירה מוצלחת. חתיכות גסות של ארטישוק רומאי טבלו בשמנת עשירה שבושלה בתוספת חלמון ביצה, שום וצ'ילי יבש. המנה מריחה למרחקים, בעלת פרזנטציה יפהפייה ועשירה בטעמים דומיננטיים.

מנת הניוקי, אף שהוא מוכן במקום (אגב, נסו להכין ניוקי ביתי. המשימה הרבה יותר פשוטה ממה שאתם מדמיינים), הייתה מאכזבת. בחרנו בניוקי עם חצילים על בסיס יוגורט צאן (44 שקל), אולם זה לא הצליח להתרומם. מעבר לבשר הבצק, שהיה רך ועדין, שילוב הרוטב אינו מוצלח ואינו מתאים. גם עגבניות התמר והבצל הירוק לא הצליחו להוסיף למנה טעמים המשתלבים אלה באלה, מה שיצר בסופו של דבר ניוקי תפל.


הפיצה האישית כאן מספיקה בגודלה לשניים. אנחנו בחרנו בתוספת של ארבע גבינות (48 שקל) - פרמג'יאנו, ריקוטה, מוצרלה ופטה צאן, שהתבררה כעשירה בטעמים ואלה דווקא השתלבו יפה. בצק הפיצה כאן, אגב, אינו דק. לחובבי הגימיקים, הפיצות מוגשות כאן עם סכין גלגל, על מנת שתוכלו להרגיש כחלק מצוות המטבח. נחמד כאן, אי אפשר להכחיש. כשאתם בסביבה, קפצו.

עולי ציון 16 יפו (מתחם שוק הפשפשים), תל אביב, טלפון: 9443711–057.

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של מעריב

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...